וקף
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באסלאם, וקף (وقف) הוא הקדשה של בניין או חלקת אדמה למטרות דתיות מוסלמיות. אדמת הקדש באסלאם היא אדמה השייכת לאללה, ואין למכור או להחכיר אותה לזמן ארוך, או לבצע בה דבר שיגרום לאובדן יעודה הדתי והשרעי (ההלכתי).
הסיבה הרשמית למנהג הוא עזרה לעניים ומימון צרכי הציבור כמו מסגדים, בתי ספר, מדרשות דתיות, בתי חולים, בתי קברות וכיוצא בכן. גם קהילות דתיות לא מוסלמיות, כמו הקהילה היהודית או הנוצרית, החיות במדינות מוסלמיות יכלו להנות מתנאי הווקף - כך בתי כנסת, כנסיות ושאר מוסדות הקהילה לא נאלצו לשלם מס כעסקים.
ההשערה היא ששורש המנהג להקדיש נכסי דלא-ניידי כווקף נעוץ בניסיון לעקוף את חוקי הירושה המוסלמים. השריעה מגדירה באופן ברור את זכויותיו של כל אחד מבניו ובנותיו של המת על חלק מן העיזבון, הווקף אינו נחשב כנכס עובר בירושה, ולכן דיני הירושה אינם חלים עליו. על ידי הקדשת הנכס יכול המוריש לשמור על נחלתו כיחידה אורגנית ולא מפוצלת, או להדיר את אחד מצאצאיו מזכות ירושה (אמור בעיקר לגבי בנות שהתחתנו והצטרפו למשפחה אחרת) או למנוע מיורשיו למכור את הנחלה המשפחתית. סיבה נוספת להפיכתו של נכס לווקף היא הוצאתם של נכסים אלו ממעגל המיסוי הרגיל של עסקים וביטול האפשרות להפקיעם בעקבות אי תשלום מס.
במאה העשרים הפך הווקף לבעיה חמורה לכלכלתן של מדינות ערביות רבות, במצרים בשנות ה-40 כ-11% מהשטח החקלאי היה משויך לווקף, ובנוסף גם מבנים רבים למגורים ולתעשייה קלה. מכיוון שהווקף ממוסה באופן שונה מעסקים, לא קיבלה הממשלה תקבולים מנכסים אלו. בטווח הארוך החזקת נכסי הקדש פגעו גם בבעלי הזיכיון - יורשי בעל הנכס המקורי, ובשוכרי הנכס: מכיוון שיש הגבלות חמורות על השימוש בנכסי הווקף לא ניתן לשנות את יעודו ולהפכו רווחי יותר, יש קשיים למשכן את הנכס בתמורה להלוואות בנקאיות, יש קשיים בשינוי דמי ההשכרה של הנכס ולכן בעלי הזיכיון אין אינטרס לשפץ את הנכס. בנוסף משפחות שנהנו מרווחי וקף נטו שלא לעסוק בפרנסות אחרות, עם הגדלת מספר היורשים, ההזנחה, האינפלציה וחוסר היעילות הכלכלית, משפחות אמידות רבות ירדו מנכסיהן ובכך יצרו בעיות חברתיות קשות.
התוצאה הסופית של הצטברות רכוש עצום בווקף הייתה שחיתות, הזנחה, וקיפאון כלכלי. החל מסוף שנות הארבעים, וביתר שאת לאחר המהפכות הצבאיות של שנות החמישים והשישים צומצמו נכסיו של הווקף למסגדים, בתי קברות ומוסדות צדקה, כמו כן נותק הקשר בין צאצאי בעל הנכס לניהול הווקף ולהנאה מרווחיו - כל רווחי הנכס הועברו לאוצר המדינה.
[עריכה] הווקף ומדינת ישראל
לאחר הקמת מדינת ישראל הוכרזו נכסי הווקף המוסלמי בתחומי המדינה כרכוש נפקדים והועברו לבעלות המדינה. הכרזה זו הייתה בשל העובדה כי בזמן המנדט הבריטי ובמלחמת העצמאות היו האחראים על נכסי הווקף ובראשם המופתי, חאג' אמין אל חוסייני, מנהיגי הציבור הערבי שנלחם ברעיון המדינה היהודית.
הכרזה זו גרמה לבנייה של יישובים יהודיים רבים על אדמות וקף ולשימוש בחלק אחר מהן למטרות אחרות (חקלאות, מסחר וכדומה).
כיום, הכינוי "הווקף" משמש בדרך כלל כדי לתאר את הגוף האדמיניסטרטיבי המוסלמי האחראי על הר הבית.
טענה מרכזית של החמאס ושל ארגונים איסלאמיים אחרים כלפי מדינת ישראל היא שכל פלסטין היא אדמת וקף כיוון שנתקדשה באמצעות מלחמת כיבוש בראשית התקופה המוסלמית. (ראו עמר בן אלחטאב)
