שופט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בשופט בבתי המשפט. לערך העוסק במשמעויות נוספות, ראו שופט (פירושונים).
שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.
השופטים הם העומדים בראש הרשות השופטת, והם אמורים למלא את תפקידם על-פי החוק, ללא משוא פנים וללא שיופעלו עליהם לחצים להטיית הדין.
לאופן פעולתו של השופט נהוגות שתי שיטות:
- השיטה האדברסרית: מקובלת במיוחד בארצות בהן נהוג המשפט המקובל (לרוב ארצות חבר העמים הבריטי ומדינות שקיבלו את שיטת המשפט הבריטית, וביניהן, במידה מסוימת מדינת ישראל), שבה משמש השופט כמכריע פאסיבי על פי עובדות וטיעונים המובאים בפניו על ידי בעלי הדין, ואינו לוקח חלק אקטיבי בחיפוש העובדות והכללים המשפטיים שיש להחיל במקרה הבא לדיון.
- השיטה האינקוויזיטורית: מקובלת בארצות שבהן נהוג המשפט הקונטיננטלי המכונה גם "המשפט האזרחי". בשיטה האינקוויזיטורית השופט נוטל חלק פעיל בחקירה, ויכול למצוא עובדות שבעלי הדין בחרו שלא להביא בפניו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מינוי שופטים
מינויו של אדם לשופט, כמו גם קידומו בהירארכיית השיפוט, נעשה באמצעות ועדה ציבורית. במדינות רבות בעולם מורכבת הוועדה למינוי שופטים מנבחרי ציבור ופעמים רבות, בניגוד לישראל, המינויים הם על בסיס אידאולוגי. לעיתים ממונות גם ועדות קטנות על בסיס שונה, כאשר מדובר בערכאות נמוכות. כלל מקובל הוא, ששופטי בית המשפט העליון נבחרים בידי נציגי הציבור.
ברשימה להלן מובאות שיטות הבחירה של שופטים בבית המשפט העליון במדינות שונות בעולם.
- בישראל הוועדה לבחירת שופטים בוחרת את השופטים, והנשיא ממנה אותם.
- בארצות הברית ממונים השופטים הפדרליים על ידי הנשיא, ומינוים כפוף לאישור הסנאט. המועמדים עוברים שימוע מקיף בפני הסנאט, ובו ניתן לברר את דעותיהם. זהו שימוע ציבורי פתוח, שבו ניתן לשאול כל שאלה ולברר את כישורי המועמדים ואת האידאולוגיה המשפטית והפוליטית שלהם. באופן זה, ממונה בית המשפט על ידי הציבור, אך המינוי הוא לתקופה ארוכה (לכל החיים) ולכן בית המשפט אינו מחויב פוליטית. שופטי מדינות הברית נבחרים לפי חוקיה הפנימיים של כל מדינה, לרוב בהצבעה רגילה בקלפי (כמו מועמדים לקונגרס, למשל).
- בבריטניה מתמנים השופטים על ידי ראש בית הלורדים, (Lord Chancellor), שהוא מינוי פוליטי של ראש הממשלה.
- בשבדיה מתמנים השופטים על ידי הממשלה.
- בבלגיה בקנדה ובנורבגיה ממנה המלך או נציגו את השופטים שבחרה הממשלה.
- בצרפת מתמנים חברי הוועדה למינוי שופטים בידי הנשיא ושני ראשי בתי המחוקקים.
- בגרמניה מתמנים מחצית משופטי בית המשפט העליון בידי הבונדסראט (הבית העליון) ומחצית בידי ועדה הנבחרת על ידי הבונדסטאג (הבית התחתון).
- ביפן מתמנים השופטים לבית המשפט העליון בידי הממשלה. מינויים עומד לאישור הציבור בבחירות הכלליות הראשונות לאחר המינוי.
- בהולנד מתמנים השופטים בידי הממשלה מתוך קבוצת מועמדים שבחר הפרלמנט.
- באוסטרליה מתמנים השופטים על ידי הממשלה תוך התייעצות עם התובע הכללי.
בחירת השופטים נתונה לסמכותם של נבחרי הציבור או לנציגיהם גם באורוגוואי, איטליה, אירלנד, באסטוניה , בארגנטינה, בבוליביה, בדנמרק, בדרום-אפריקה, בדרום-קוריאה, בהונגריה, בוונצואלה, ביוון, במקדוניה, בסלובניה, בסלובקיה, בספרד, בפולין, בפורטוגל, ובמדינות נוספות.
[עריכה] שופט בישראל
פעולתם של שופטים בישראל מוסדרת בחוק-יסוד: השפיטה ובחוק בתי המשפט. כהונתם של שופטים בבתי דין מוסדרת בחוקים המתאימים, כגון חוק השיפוט הצבאי.
פרק ב' בחוק-יסוד: השפיטה עוסק במינוים של שופטים ובתנאי כהונתם. בהתאם לחוק זה, שופט נבחר על-ידי הוועדה לבחירת שופטים, שבה תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שבוחר חבר שופטיו, שר המשפטים (שהוא יושב ראש הוועדה) ושר אחר שקובעת הממשלה, שני חברי כנסת שבוחרת הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שבוחרת המועצה הארצית של הלשכה.
שופט בבית משפט הוא תמיד בעל השכלה משפטית, הנרכשת לרוב בפקולטה למשפטים. להלכה, אמנם אפשר למנות לבית-המשפט העליון (ולו בלבד!) "משפטן מובהק" שאין לו השכלה משפטית פורמלית (למשל, מומחה למשפט עברי), אולם למעשה, עד היום היה רק מינוי אחד כזה, בשנת 1949. בבתי דין מכהנים גם שופטים חסרי השכלה משפטית. בבית הדין לעבודה, למשל, מכהנים בחבר השופטים גם נציגי ציבור חסרי השכלה משפטית, אך בעלי היכרות עם תחום יחסי העבודה.
[עריכה] פסילת שופט לדיון מסוים
בתיקון שנעשה בשנת 2004 בחוק בתי המשפט נקבע:
- שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
- (1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
- (2) יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
- (3) בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חוק-יסוד: השפיטה, באתר הכנסת.
- שבתאי עזריאל, שופטים ללא אתיקה
