זקרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הזקרי (מערבית:ذكرى) הינה אמונה באיסלאם שמקורה במחוז מקראן שבבלוצ'יסטן. הזרם הזיקרי הוא זרם משני באיסלאם, וההערכה היא שכיום ישנם כ-800,000 מוסלמים זיקרים בעולם, מרביתם מרוכזים בדרום מחוז בלוצ'יסטן, חלקו בפקיסטן וחלקו באיראן.

תוכן עניינים 1 האמונה הזיקרית 1.1 עיקרי האמונה 1.2 מצוות החאג' 2 בלוצ'יסטן

[עריכה] האמונה הזיקרית

מקור השם 'זיקרי במילה הערבית "ד'יקר" (ערבית: ذکر, או "זיקר" בפרסית) היא מילה לתיאור האל בקוראן, ומשמש בין היתר ככינוי לזרם הסופי באיסלאם. האמונה מבוססת על משנתו של המהדי בן המאה ה-15 - סעיד מוחמד ג'אנפורי.

[עריכה] עיקרי האמונה

הזיקרים נוהגים להתפלל, כמו מרבית המוסלמים, חמש פעמים ביום. התפילה מתקיימת בקבוצות ונערכת כאשר פניהם מכוונים למכה. תוכן התפילה, הנקרא "זיקר", שונה במקצת מתוכנה של התפילה הנפוצה. הזרם הזיקרי קרוב מאוד לאיסלאם הסוני ודבק בקוראן לפי מצוות המהדי.

[עריכה] מצוות החאג'

מאמיני הזרם הזיקרי אינם מקיימים את מצוות החאג' בדומה לאחיהם המוסלמים. במקום זאת הם מבצעים סוג של צלינות הנקרא זיארה. המקום הקדוש להם, שם הם מבצעים את הזיארה, הוא מקדש זיקרי שנקרא "קוה-א-מוראד" (בפרסית: كوه مراد. פירוש השם הוא "הר התשוקה"), ונמצא בעיר טורבאט שבפקיסטן.

המצווה מתקיימת אחת לשנה, בלילה ה-27 לצום הרמדאן.

[עריכה] בלוצ'יסטן

מרבית האוכלוסייה הזיקרית בעולם מרוכזת במחוז בלוצ'יסטן. הם מהווים את רוב האוכלוסייה בחבל הארץ גוואדר, וישנן קהילות זיקריות גדולות במחוז הפקיסטני סינד', בעיר קראצ'י ובמזרח איראן.