אדריכלות איסלאמית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אסלאם | |
 |
|
| פורטל אסלאם | |
| מושגים באסלאם | |
| אללה | |
| חמשת עמודי האסלאם | |
| שהאדה (העדות) אלצלאה (התפילה) · אלזכאה (הצדקה) צום · אלחאג' (העלייה לרגל) |
|
| אישים מרכזיים | |
| מוחמד · ח'ליף ושושלות הח'ליפים נביאי האסלאם · האימאם השיעי מהדי · בני לוויתו של מוחמד |
|
| ערים קדושות | חגים |
| מכה אל-מדינה ירושלים נג'ף · כרבלא כופה · כאט'מיה משהד · סאמרא |
הג'רה לוח השנה המוסלמי עיד אל-פיטר עיד אל-אד'חא עשוראא ארבעין |
| מבנים | תפקידים דתיים |
| מסגד · מינרט מחראב · כעבה אדריכלות איסלאמית |
מואזין · מופתי מולה · אימאם אייתוללה · מרג'ע · קאדי |
| טקסטים וחוקים | |
| קוראן · חדית' · סונה פיקה · פתווה · שריעה |
|
| אסכולות השריעה | אסכולות הכלאם |
| חניפית חנבלית ג'עפרית מאליכית שפעית |
אשעריה ג'בריה מטורידי מורג'יאה מועתזילה קאדריה |
| פלגים שיעים | פלגי הח'וארג' |
| אתנ'א עשריה איסמאעיליה זיידים |
צאפריים אזארקה אבאדיה |
| פלגים משיחיים | תנועות |
| אחמדי זקרי |
סופיות והאביה סלפיה אסלאמיזם ליברליות |
| פלגים אחרים | אמונות קשורות |
| אומת האסלאם חמשת האחוזים המסורים דרוזים* עלאווים (אלווים)* |
באביזם בהאאים יזידים סיקיות |
| * = השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת | |
אדריכלות מוסלמית היא כל המגוון של האדריכלות שהתפתחה מהאיסלאם כתופעה חברתית, תרבותית, פוליטית ודתית. לפיכך המושג כולל מבנים דתיים יחד עם מבנים חילוניים, מהעבר הרחוק או מהעת האחרונה, וכל המבנים במקומות שהיו תחת רמות שונות של השפעת האיסלאם.
הסגנון האדריכלי החל להופיע במזרח התיכון במאה ה-7 והתפשט במהלך ימי הביניים לצפון אפריקה, דרום ספרד, אסיה הקטנה, פרס והודו. בעידן המודרני נבנים מסגדים בסגנון האיסלאמי גם בקהילות מוסלמיות באפריקה, מזרח אסיה, צפון אמריקה ואירופה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיון של אדריכלות איסלאמית
אפשר למיין את האדריכלות האיסלאמית על פי
- כרונולוגיה
- גיאוגרפיה
- טיפולוגיית בניה
[עריכה] אלמנטים אדריכליים ומאפיינים של הסגנון האיסלאמי
אפשר לזהות את האדריכלות האיסלאמית עם מרכיבי הסגנון הבאים:
- כיפות גדולות
- מינרט (צריח) אחד או שניים או מספר זוגי של מינרטים במסגדים גדולים מאוד.
- חצרות גדולות, פעמים רבות מחוברות לאולם תפילה גדול. חצרות בדרך כלל מעוצבות כגן מוסלמי - טיפוס גן שמתאפיין בגאומטריה ברורה ונוקשית, תעלות מים וקולונדות עמודים היקפיות.
- שימוש בצורות גאומטריות ובאמנות רפטטיבית (חוזרת על עצמה) – ערבסקות
- שימוש רב בקליגרפיה עיטורית בערבית
- שימוש בסימטריה
- כיורים ומזרקות לרחצת היטהרות
- מיחרב בתוך המסגד המציין את הכיוון למכה
- שימוש בצבעים בולטים
- התמקדות בחלל הפנימי של הבניין לעומת החיצוניות שלו
- קשתות מחודדות וקשתות פרסה.
- מוקרנס - סוג של תמיכה קישוטית של קשת.
- משרבייה - סוג של קיר מלבנים או מגילופי עץ שנועד לאפשר לנשים לראות מחוץ למבנה אבל לא להיחשף לרחוב כאשר הן עומדות מאחוריו.
[עריכה] טיפוסי מבנים בסגנון האיסלאמי
- מסגד
- מדרסה
- ארמונות
- ח'אן (קראוואנסאריי)
- מאוזוליאום
[עריכה] פרשנות
פרשנויות שכיחות של האדריכלות האיסלאמית כוללות:
- כוחו האינסופי של אללה מוזכר על ידי סגנון החוזר על עצמו, וכך מזכיר את האינסופיות
- כמעט לעולם אין מציירים צורות בעלי חיים או בני אדם באמנות, בגלל האיסור על פיגורטיביות באסלאם. צמחיה, לעומת זאת, היא מוטיב רווח, אך בדרך כלל היא מסוגננת או מפושטת בשל אותה הסיבה.
- הקליגרפיה מוסיפה לפנים הבניין על ידי ציטוטים מהקוראן, וזאת בשל חשיבות השפה הערבית באסלאם.
- יש שכינו את האדריכלות האיסלאמית כ"אדריכלות הרעלה" מכיוון שהיופי נמצא בחללים הפנימיים (חצרות וחדרים), אותם לא ניתן לראות מבחוץ.
- השימוש בצורות מרשימות כמו כיפות גדולות, מגדלים גבוהים, וחצרות עצומות מיועד לבטא כוח ועוצמה.
[עריכה] השפעות
סגנון איסלאמי מיוחד התפתח זמן קצר לאחר מוחמד. מתחילתה, אדריכלות זו שאבה מהאדריכלות הרומאית, המצרית, הפרסית-סאסאנית והביזאנטית. אפשר להצביע על דוגמה מוקדמת ב"קובאת אל-סאקרה" (כיפת הסלע) בירושלים. היו בה חללים פנימיים בעלי כיפה, כיפה עגולה גדולה, ונעשה שימוש בעיטורים מסוגננים החוזרים על עצמם.
המסגד הגדול בסאמרא שבעיראק, שהושלם ב-847, צירף בין סגנון העמודים הרבים התומכים בבסיס שטוח, שעליו נבנה מינרט ספירלי עצום.
[עריכה] אדריכלות מורית
הבניה של המסגד הגדול בקורדובה מ-785 מסמנת את תחילת האדריכלות האיסלאמית בספרד ובצפון אפריקה. המסגד ידוע בשל הקשתות הפנימיות המרשימות שלו. האדריכלות המורית הגיעה לשיאה עם הבנייה של האלהמברה, הארמון/מבצר המרהיב של גרנדה, עם חלליו הפנימיים הגדולים המעוטרים באדום, כחול וזהב. הקירות מעוטרים במוטיבים צמחיים מסוגננים, כתובות ערביות וערבסקות, ומכוסים באריחים מזוגגים.
[עריכה] אדריכלות טימורית
האדריכלות הטימורית היא השיא של האדריכלות האיסלאמית באסיה המרכזית. מבנים מרשימים שנבנו על ידי טימור ושושלתו בסמרקאנד והראט עזרו להגדיל את ההשפעה של האמנות האיחנידית בהודו, וכך צמחה האסכולה המוגולית באדריכלות. האדריכלות הטימורית התחילה במאוזליאום של אחמד ייאסווי בקאזחסטאן של ימינו והסתיימה במאוזליאום של טומיר, "גור-א אמיר" בסמרקאנד. סימטריה היא מאפיין של כל המבנים הטימוריים החשובים, וכן קיימות כיפות כפולות רבות, והמשטחים החיצוניים מכוסים באריחים צבועים בצבעים עזים.
[עריכה] אדריכלות עות'מאנית
האדריכלות של האימפריה העות'מאנית מהווה יחידה נפרדת, ובמיוחד המסגדים הגדולים בסגנון סינאן, כמו מסגד סולימאן מאמצע המאה ה-16. מסגד סולטן אחמד מהמאה ה-17 מציג את הפיתוח של כמה מהצורות הקיימות בהאגיה סופיה, שנבנתה אלף שנה קודם לכן.
[עריכה] אדריכלות מוגולית
עוד סגנון מיוחד הוא האדריכלות של האימפריה המוגולית בהודו במאה ה-16. הקיסר אכבר בנה את העיר המלכותית פטהפור סיקרי (כ-35 קילומטר מערבית לאגרה) במאה ה-16, ושילב בה אלמנטים איסלאמיים והינדיים.
הדוגמה המפורסמת ביותר של אדריכלות מוגולית היא הטאג' מאהל, "הטיפה הנצחית", שבנייתו הסתיימה ב-1648 על ידי הקיסר שאח ג'אהן לזכר אשתו מומטז מאהל שמתה בלידת ילדם ה-14. השימוש הרחב באבנים יקרות ויקרות למחצה המשובצות במבנה, והכמות האדירה של השיש הלבן כמעט ורוששו את האימפריה. הטאג' מאהל הוא כמעט סימטרי, לבד מהסרקופאג של שאח ג'אהן שמוסת מהמרכז בחדר הקבר שמתחת לקומה הראשית. סימטריה זו הביאה גם לבניית מסגד-מראה מאבן חול אדומה על מנת להקביל למסגד הפונה למכה ממערב למבנה העיקרי.
[עריכה] אדריכלות פרסית
אחת מהתרבויות הראשונות שהאיסלאם פגשה בזמן ולאחר לידתה, הייתה ההתרבות הפרסית-סאסאנית. הבירה הפרסית הייתה על הגדות המזרחיות של הפרת והחידקל במאה ה-7. קירבה זו הביאה אדריכלים של האיסלאם הקדום להשאיל, ולמעשה לרשת את המסורות והדרכים של האימפריה הפרסית-סאסאנית שנפלה.
האדריכלות האיסלאמית שאלה רבות מהפרסית. בגדאד, לדוגמה, התבססה על תקדימים פרסיים כמו פירוזבאד בפרס. למעשה, כיום ידוע ששני המעצבים שאל-מנצור שכר על מנת לתכנן את העיר היו נאובאחט, זוראסטרי לשעבר פרסי, ומאשלה, יהודי לשעבר מח'וראסאן שבאיראן.
המסגד הגדול בסאמרא הוא דוגמה נוספת, שם המגדל הספירלי התבסס על אדריכלות פרסית, כמו המגדל הספירלי באמצע פירוזבד, בירה סאסאנית לשעבר.
