מועתזילה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אסלאם | |
 |
|
| פורטל אסלאם | |
| מושגים באסלאם | |
| אללה | |
| חמשת עמודי האסלאם | |
| שהאדה (העדות) אלצלאה (התפילה) · אלזכאה (הצדקה) צום · אלחאג' (העלייה לרגל) |
|
| אישים מרכזיים | |
| מוחמד · ח'ליף ושושלות הח'ליפים נביאי האסלאם · האימאם השיעי מהדי · בני לוויתו של מוחמד |
|
| ערים קדושות | חגים |
| מכה אל-מדינה ירושלים נג'ף · כרבלא כופה · כאט'מיה משהד · סאמרא |
הג'רה לוח השנה המוסלמי עיד אל-פיטר עיד אל-אד'חא עשוראא ארבעין |
| מבנים | תפקידים דתיים |
| מסגד · מינרט מחראב · כעבה אדריכלות איסלאמית |
מואזין · מופתי מולה · אימאם אייתוללה · מרג'ע · קאדי |
| טקסטים וחוקים | |
| קוראן · חדית' · סונה פיקה · פתווה · שריעה |
|
| אסכולות השריעה | אסכולות הכלאם |
| חניפית חנבלית ג'עפרית מאליכית שפעית |
אשעריה ג'בריה מטורידי מורג'יאה מועתזילה קאדריה |
| פלגים שיעים | פלגי הח'וארג' |
| אתנ'א עשריה איסמאעיליה זיידים |
צאפריים אזארקה אבאדיה |
| פלגים משיחיים | תנועות |
| אחמדי זקרי |
סופיות והאביה סלפיה אסלאמיזם ליברליות |
| פלגים אחרים | אמונות קשורות |
| אומת האסלאם חמשת האחוזים המסורים דרוזים* עלאווים (אלווים)* |
באביזם בהאאים יזידים סיקיות |
| * = השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת | |
המועתזילה (المعتزلة, תעתיק מדויק: מעתזלה) היא אסכולה תאולוגית עתיקה באיסלאם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקורות
התאולוגיה המועתזילית התפתחה במאה השמינית באל-בצרה כאשר ואסל בן עטאא (واصل بن عطاء) עזב את שיעוריו התאולוגיים של אל-חסן אל-בצרי (الحسن البصري) לאחר ויכוח תאולוגי; לפיכך הוא וחסידיו כונו "המועתזילה", ה"פורשים". אנשי המעתזלה עצמם כינו את עצמם "אהל אל-עדל ואל-תווחיד" (أهل العدل والتوحيد - אנשי הצדק והייחוד), בשל התאולוגיה שבה הם האמינו, שהתבססה על הרציונליות של הפילוסופיה היוונית וניסתה לאחד אותה עם הדוקטרינה האיסלאמיית, ולהראות כי הם אינם סותרים זה את זה.
בתקופה זו, כמה שאלות נידונו בתאולוגיה המוסלמית: האם הקוראן נברא או קדמון (התקיים מאז ומעולם), האם הרע נברא על ידי האל, נושא הבחירה החופשית לעומת הדטרמיניזם, האם יש לפרש את כינוייו ומאפייניו של האל בקוראן באופן מילולי או אלגורי, והאם מאמינים חוטאים יקבלו עונש נצחי בגיהנום. האיסלאם גם עסק בתקופה זו בכמה דוקטרינות שמאוחר יותר נתפסו ככפירה, וכן בסוגיות שהציבו בפניו אתאיסטים, בעיקר אבן אל-רוונדי. האסכולה המועתזילית ניסתה לענות על כל הנושאים הללו.
[עריכה] דעות
הדעות המועתזיליות מסוכמות ב"חמשת העקרונות":
- ייחוד (توحيد) - לא ניתן להבין את האל בהבנה האנושית. הם טענו, כי הפסוקים בקוראן שמתארים את האל כיושב על כס מלכות הם אלגוריים. המועתזילה טענו כי הקוראן אינו יכול להיות נצחי, אלא הוא נברא בידי האל, שאם לא כן יחודו של האל אינו אפשרי. הם השתמשו באלגוריה באופן קיצוני, ואת מתנגדיהם כינו אנתרופומורפים.
- צדק אלוהי (عدل) - על מנת להתמודד עם בעיית הרוע בעולם שבו האל הוא כל יכול, המועתזילים הצביעו על הבחירה החופשית של האדם, כך שהרע הוגדר כדבר שנובע מטעויות אנושיות. האל אינו עושה רע, והוא לא מבקש מהאדם לעשות רע. אם מעשיו הרעים של האדם היו רצון האל, אז לעונש לא היה משמעות, כי האדם היה בכל מקרה מבצע את רצון האל.
- שכר ועונש (الوعد والوعيد) - נושא זה עסק בשאלות הנוגעות ליום הדין האחרון, הקיימה, שבו האל יגמול לאלה שצייתו לו, ויעניש את אלה שלא צייתו באש הגיהנום.
- עמדת אמצע (المنزلة بين المنزلتين) - כלומר, בין אלו שאומרים כי כל החוטאים יענשו לנצח בגיהנום, לבין אלו שאומרים כי הם לא יענשו – כלומר, בין החוארג' (الخوارج) והמוארג' (الموارج).
- ציווי על הטוב ואיסור הרע. האפשרות למרוד כנגד שליטים רעים כצורה למנוע רוע.
בכל אחד מנושאים אלה, המועתזילה החזיקו בדעות שונות מאסכולות אחרות באיסלאם באותה תקופה.
[עריכה] התפתחות היסטורית
התאולוגיה המועתזילית התפתחה במאה השמינית, ובתחילת המאה התשיעית נהייתה לאמונה הרשמית של חצרו של החליף העבאסי, כאשר נתקבלה רשמית על ידי החליף אל-מאמון. אמנם המועתזילה השתרשה בקרב הפקידים והחוגים האינטלקטואליים, אולם בקרב העם לא הייתה לה השפעה משמעותית.
תחת אל-מאמון החלו רדיפות הדומות במשהו לאינקוויזיציה (בערבית, "מִחנה" 833-848), כנגד מלומדים שלא הסכימו עם המועתזילים. הצורה העיקרית של הרדיפות הייתה בלהכריח מלומדים להסכים לכך כי הקוראן נברא ואינו נצחי. קרבנותיהם המפורסמים ביותר של רדיפות אלה היו אחמד אבן חנבל, שנאסר ועונה, והשופט אחמד אבן נאסר אל-קוזאי, שנצלב. במקרה מפורסם אחר, אסירים מוסלמים שנשבו בידי האימפריה הביזאנטית שוחררו רק אם הסכימו כי הקוראן נברא ואינו נצחי. מאוחר יותר, מלומד החדית' אל-בוכרי גם הוא נבחן על אמונותיו לגבי הקוראן.
המועתזילה איבדו את תמיכתם של השליטים והפקידים הגבוהים במאה ה-13, ואז תאולוגיה זו הפסיקה להתקיים באיסלאם הסוני.
[עריכה] מורשת והערכה
הרציונליזם המועתזילי התאים למעמדות המשכילים של אותה תקופה, וכן עמדותיה לגבי בחירה חופשית, וההתנגדות שלה לאנתרופומורפיזם שנטען כי הזרמים האחרים מאמינים בו. אולם מכיוון שהמועתזילה הייתה אליטיסטית מטבעה, היא מעולם לא הצליחה לחדור אל ההמונים, והאימוץ שלה בידי המנהיגים והרדיפות שבאו לאחר מכן הפכו אותה למושכת אף פחות.
המועתזילים התמקדו בתחילה בתגובות להתקפות על האיסלאם מלא-מוסלמים. אולם לאחר זמן קצר הם החלו להתווכח עם זרמים אחרים בתוך האיסלאם עצמו. אף שמועתזילים תמכו בעקרון במרד במנהיגים שאינם צודקים, הברית שלהם עם מנהיגים שרדפו את מי שלא הלך בדרכם מעמידה גישה זו באור אירוני.
כתגובה למועתזילה, פיתח אבו אל-חסן אל-אשערי, במקור מועתזילי בעצמו, מתודולוגיות המכונות כלאם (كلام ככל הנראה תרגום מילולי של המילה "לוגיקה"), שגם היא התבססה על הדיאלקטיקה היוונית, וכך התחיל את האסכולה האשערית. התאולוגיה האשערית הייתה בעצם הקודפיקציה של האמונות המסורתיות של האיסלאם הסוני. בהשפעת האשערים התפתחה האסכולה המאטורידית, ומייסדה כתב ספרים רבים על מנת להפריך טיעונים מועתזילים.
זרמים רבים בשיעה, במיוחד הזרם השנים-עשרי, אימצו חלק מהדעות של המועתזילה, ואיחדו אותם בתאולוגיה שלהם.
[עריכה] נסיונות מודרניים לתחייה
נעשו כמה נסיונות מודרניים להחיות את המחשבה המועתזילית, במיוחד כמשקל נגד לאסכולות הסלאפי והווהבי; דוגמאות כוללות את ההארון נסותיון ונאסר אבו זייד וכן [1]. אך נסיונות אלה לא היו מוצלחים במיוחד.
