תפילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בתפילה באופן כללי. לערך העוסק בתפילה ביהדות, ראו תפילה (יהדות).

תפילה היא הבעת משאלה או הבעת תודה בפני כוח עליון.

תוכן עניינים

1 מהות התפילה
2 התפילה בדתות השונות

[עריכה] מהות התפילה

בעברית נגזרת המילה "תפילה" מהשורש פלל שמשמעותו לקוות ולייחל. בכל הדתות התפילה היא חלק מהמעשה הדתי. נראה שבתקופה הקדומה התפילה הייתה מעשה ספונטני של היחיד ללא זמן או נוסח קבוע. נראו גם שאז מיעטו בתפילות ושבמקום תפילה הביאו קורבנות בבמות, במשכן ובבית המקדש. כך בתי הכנסת שנמצאים בחפירות ארכיאולוגיות הם ברובם מתקופת בית שני).

על פי האמונה הדתית הרווחת, יש בכוחה של התפילה לשנות את מצבו וגורלו של האדם לטובה, כפי שהדבר נאמר בתפילת ראש השנה, "תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". הוגי דעות ותאולוגים שונים ניסו לפתור את הפרדוקס של אפשרות שינוי הרצון האלוהי הנצחי בידי תפילת אדם. הטענה הרווחת היא שאין שינוי ברצון האלוהים הנצחי ששואף להטיב, ושבעקבות פעולת התפילה, האדם משתנה נפשית, רצונו מתעלה ומתעצם, נשמתו מיטהרת, כך שהוא כבר איננו אותו האדם, שהיה לפני התפילה, ולכן או שהגזרה מתבטלת, או שנפתחים לפניו שערי תבונה לכלכל את צעדיו, או שהוא מקבל מוטיבציה והניע פנימיים, להגשים את בקשותיו ומשאלותיו.

במשך הזמן התפילה התמסדה ונעשתה לאקט ציבורי, שיש לו זמנים קבועים ונוסחים קבועים, ואף הוקמו בתי תפילה מיוחדים לשם כך. בתנ"ך אנחנו מוצאים כמה אישים שמתפללים, כמו אליעזר עבד אברהם, יעקב אבינו, משה רבנו, חנה ושלמה המלך.

[עריכה] התפילה בדתות השונות

[עריכה] יהדות

ערך מורחב – תפילה (יהדות)

גאוני בבל הם אלה שסידרו את הבסיס לתפילות שאנו מכירים כיום. תפילות חוברו גם במועדים מאוחרים יותר. תפילה שחוברה במאה ה-20 היא תפילה לשלום המדינה.

בתלמוד אנחנו יכולים לפגוש ברכות ונסחי תפילות שאחר כך סודרו לכלל מערך אחד בסידור התפילה. ספר התפילות היהודי קרוי סידור, כנראה על שם סידור התפילות ועריכתם, ומרוכזים בו תפילות יום יומיות וברכות שונות, וספר התפילות של החגים קרוי מחזור, על שם המחזוריות השנתית, ומרוכזים בו תפילות של שלוש רגלים (פסח, שבועות וסוכות), וכן ראש השנה ויום הכיפורים.

ביהדות יש לכל הפחות שלוש תפילות ביום. תפילת הבוקר שנקראת תפילת שחרית. וזמנה מעלות השחר ועד שליש היום. תפילת הצהריים שנקראת 'תפילת מנחה וזמנה מאחרי חצות היום ועד שקיעת השמש, ותפילת הערב שנקראת תפילת ערבית וזמנה מצאת הכוכבים ועד עלות השחר. בשבתות , בחגים ובראשי חודשים ישנה תפילה נוספת אחרי תפילת שחרית שנקראת תפילת מוסף, שבאה במקום קרבן מוסף שהיה מוקרב בבית המקדש בימים אלו. בכל התפילות, גרעין התפילה היא תפילה אחת מרכזית שחוזרים עליה שוב ושוב בגרסאות שונות, תפילה זו נקראת תפילת שמונה עשרה או תפילת עמידה. את התפילה הזו בתחילתה שהייתה מורכבת משמונה עשרה ברכות נוהגים להתפלל בעמידה.

מקום התפילה נקרא בית כנסת על שם ההתכנסות של האנשים בו, ונהוג שהוא מרוהט. יש בתי כנסת שיש בהם תמונות, ויש שמצמצמים בהם. בבתי כנסת בתקופה הרומית נמצאו רצפות פסיפס בסגנון הרומאי, עם גלגל המזלות ותיאורים של סיפורים תנ"כים.

[עריכה] נצרות

מקום התפילה נקרא כנסייה.
נהוג להסיר את הכובע בכניסה, ורובה של התפילה נעשית בישיבה. הכנסיות הקתוליות והאורתודוקסיות מרוהטות בהידור ובפאר גדול, ויש הם גם תמונות וגם פסלים. הגברים והנשים יושבים במעורב. נהוג שבתפילה משולבים כלי נגינה, ובהם בולט בעיקר העוגב.

[עריכה] איסלאם

באיסלאם יש חמש תפילות (בערבית: צלאה) ביום. מקום התפילה נקרא מסגד. על פי מצוות האיסלאם יכול מוסלמי להתפלל גם בבתי תפילה של דתות אחרות (בית כנסת או כנסייה), אך במקרה כזה הוא מחוייב להתפלל בנוסח המקום.
נהוג לחלוץ את הנעלים בכניסה, ובזמן התפילה נהוג לכרוע על הברכיים. המסגד מרוהט בסגפנות גדולה ומלבד שטיחים אין בו ריהוט. הקירות חשופים ללא כל תמונות. ישנה הפרדה בין הנשים לגברים.