האמונה הבהאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מקדש הלוטוס הבהאי בדלהי

האמונה הבהאית הינה דת מונותאיסטית. מקורה בדת הבאבית שנוצרה באיראן ב-1844 על ידי הבאב, ככת פורשת מהאיסלאם השיעי. רוב כתביה הקדושים נכתבו על ידי הנביא בהאא אללה, שטען להמשיך את בשורתו של הבאב. מעריכים שקיימים כשישה מיליוני מאמינים ברחבי העולם במספר רב מאוד של ארצות. כתבי הדת תורגמו למאות שפות. על אף מוצאה המוסלמי של האמונה, כמעט אין ערבים שאוחזים בה ובאיראן היא נרדפת קשות. את עיקר הצלחתה השיגה במערב ובהודו, בשל מסריה האוניברסליים.

המסר של הבאב ובהאא אללה הוא שיש אל אחד, שמתגלה בפני האנושות לאורך השנים וחושף את רצונו. כל הדתות הן בעלות מוצא אלוהי משותף, וניתנו על ידי נביאים שהינם שליחי האל, ביניהם משה, בודהה, מוחמד, קרישנה, ישו, זרתוסטרא והבאב. הם מייצגים שלבים עוקבים בהתפתחות הרוחנית של האנושות. בפי השליח האחרון ברצף, בהאא אללה, הייתה בשורה למתחבטים מול האתגרים המוסריים והרוחניים של העולם המודרני, ובשורה זאת, על פי האמונה, תעמוד למשך אלף שנים. היא מדגישה שלום כלל עולמי, התקדמות מדעית והתנהגות מוסרית.

[עריכה] היסטוריית הדת

מייסד הדת היה מירזא מוחמד עלי, שחי בשיראז שבפרס. בגיל 25 חווה התגלות, כתוצאה ממנה הכריז על עצמו כ"באב", דהיינו האימאם הנעלם על פי השיעה.

הוא כתב ספר בשם "ביאן" (Bayán), שהיה אמור לדעתו להחליף את הקוראן, ואסף סביבו עדת תלמידים ומאמינים. בתקופתו נקראה הדת "באביזם", והוא נקרא "באב" (שער).

לאחר הוצאתו של הבאב להורג בפרס ב-1850 בידי גדוד קלעים נאסרו ראשי הכת. אחד מהם, בהאא אללה, טען כי חווה התגלות שהסמיכה אותו כממשיכו של הבאב.

בשנת 1909 הועברו עצמותיו של הבאב לחיפה.

בהאא אללה (פירוש השם: זוהר האל) נולד בשם מירזא חוסיין עלי בשנת 1817 ומת ב-1892. למעשה, נחשב בהאא אללה למייסד הדת הבהאית כפי שהיא מוכרת היום. בהאא אללה שינה את שם הדת מ"באביסטית" ל"בהאית" והכריז שהופעתו של הבאב מירזא עלי בישרה את הופעתו של בהאא אללה (כשם שבנצרות יוחנן בישר את בואו של ישו). בהאא אללה הטיף וכתב איגרות אודות הדת החדשה.

גם בהאא אללה נרדף על ידי השלטונות, אך כיוון שהיה בן אצולה לא הוצא להורג, ולכן גורש לבגדד,ולאחר תלאות רבות, ב-1868 הוגלה ונכלא במצודת עכו.

כעבור זמן מה שוחרר, התגורר זמנית בבית עבוד בעכו והגיע לבית מבודד ליד הכפר מזרעה מצפון לעכו, כיום בית הבהאג'י, שהוא המקום בו הוא קבור, ומכאן קדושתו של המקום לבהאים. בבית זה אסף את דרשותיו ואגרותיו בשני ספרים - כתאב אלאיקאן (ספר האמונה האמיתית) וכתאב אלקודס (הספר הקדוש).

לאחר מותו ב-1892 ירש אותו בנו עבאס אפנדי, שהעתיק את פעילותו לחיפה.

בשנת 1957 מת שוגי אפנדי, ומאז אין לבהאים מנהיג בודד. במקומו מנהיגה את הדת ההנהגה היושבת בחיפה, בבית הצדק העולמי.

[עריכה] עקרונות הדת

הבהאים מאמינים באחדות האלוה; אחדות המין האנושי; חיפוש אחר האמת; חיזוק היסוד המשותף של כל הדתות; אמונה בהרמוניה בסיסית בין דת למדע; התנדבות; שיוויון בין גברים לנשים; מונוגמיה; שלילת דעות קדומות ואמונות טפלות; ציות קפדני לממשלה ואי נשיאת נשק ולוחמה; חינוך חובה בכל העולם; חיפוש אחר פתרון לבעיה הכלכלית העולמית; שימוש בשפה עולמית וחתירה לשלום עולמי. בנוסף, יש לבהאים לוח שנה מיוחד, ובו 19 חודשים בשנה - בכל חודש 19 יום. 4 ימי צדקה נוספים בין החודש ה-18 ל-19 כדי להשלים את שנת השמש.

אצל הבהאים אין תפילה משותפת, פולחן ציבורי או ריטואלים דתיים. אין להם מקדשים ובתי דת, וגם לא כוהני דת, אם כי ניתן על פי אמונתם לערוך תפילות יחיד, וניתן לבחור את מספר התפילות. הבניין המפואר בכרמל שמזהים אותו בטעות כמקדש הוא למעשה מאוזוליאום, ולא מקום פולחן.

ההצטרפות לדת אינה אוטומטית: על כל צאצא להורים בהאים לעבור טקס בו הוא מכריז על נכונותו לקבל על עצמו את עקרונות הדת.

[עריכה] הבהאים בישראל

הגנים הבהאיים בחיפה

המרכז העולמי של הבהאים, "בית הצדק העולמי", מושב תשעת המנהיגים הנבחרים של הדת, (בהאא בגימטריה 9) נמצא בחיפה על הר הכרמל שאותו ראה בהאא אללה כקדוש, משום שזיהה אותו כהר ציון שאליו יבואו כל הגויים באחרית הימים. קיים מרכז נוסף של בהאים - בעכו, שם קבור בהאא אללה, שהוגלה לעיר על ידי השלטון העות'מאני. המרכז הזה קדוש יותר, מבחינה דתית, מאשר זה הנמצא בחיפה, ולכן הוא נגיש פחות למבקרים חיצוניים. המקדשים הבהאיים בחיפה ובעכו אינם מציגים פרטים על האמונה והפולחן, ומוצגים בהם סמלים בודדים של הדת. הספרייה ומרכז הצדק העולמי בחיפה אינם פתוחים לקהל הרחב מפאת סודיות הדת, ורק בהאים בעלי רקע מתאים וותק יכולים להיכנס אליהם.

על אף שהם שואפים להפיץ את דתם ברחבי העולם, בתקופה העות'מאנית קיבלו הבהאים על עצמם שלא להטיף לתורתם בארץ ישראל ואין הם מקבלים בה חברים. הגנים הבהאיים המפוארים במרכז הבהאי העולמי בחיפה הורחבו בשנת 2001 והם מסמליה המוכרים של ישראל.

את הגנים בעכו ובחיפה, הספריה ושאר המבנים מתחזקים עובדים שכירים וכן מתנדבים בהאים המגיעים לישראל לתקופות התנדבות קצובות.