Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
איי שלמה - ויקיפדיה

איי שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איי שלמה
איי שלמה סמל איי שלמה
דגל סמל
מוטו לאומי: להוביל פירושו לשרת
המנון לאומי: אלוהים הצל את איי שלמה שלנו
מיקום איי שלמה
יבשת אוקיאניה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה הוניארה
'9°28 דרום '159°49 מזרח
העיר הגדולה ביותר הוניארה
משטר דמוקרטיה פלמנטרית
ראש המדינה
- מלכה
- מושל
- ראש ממשלה
מלכה
אליזבת השנייה
נתנאל וואינה
סר אלן קמקזה
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
7 ביולי 1978
שטח
- סה"כ
- % מים
141 בעולם
28,450 קמ"ר
3.2%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
159 בעולם
538,032
19 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
175 בעולם
925 מיליון $
1,719 $
מטבע דולר איי שלמה
אזור זמן UTC + 11
סיומת אינטרנט sb
קידומת בינלאומית 677+

איי שלמה (איי סלומון בשמם הלועזי) הם שרשרת איים באוקיינוס השקט. השרשרת מורכבת מיותר מ990 איים המהווים שטח אדמה של 28,400 קמ"ר. שרשרת האיים ממוקמת כ-3,300 ק"מ צפונית-מזרחית לוולינגטון, בירת ניו זילנד, ו-2,500 ק"מ צפונית-מערבית מסידני, העיר הגדולה באוסטרליה. המדינה חברה בחבר העמים הבריטי.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של איי שלמה

איי שלמה יושבו בידי מלזים מעל 30,000 שנה. מתיישבים פולינזים החלו להתיישב באיים בסביבות שנת 4000 לפני הספירה. בשנת 1568, פדרו סרמיאנטו דה גמבואה היה לאירופאי הראשון שביקר באיים.

בשנות ה-90 של המאה ה-19 קיבלו איי שלמה מעמד של מדינת חסות של בריטניה. אחד מן המאבקים המרכזיים של מלחמת העולם השנייה התרחשו בתחומי האיים הללו. מאבק זה החל ב-14 באוגוסט 1942, ובמהלכו נלחמו בעלות הברית באימפריה היפנית. מאבק זה התאפיין בשימוש נרחב בכלי מלחמה ימיים ואוויריים. בין השאר נערכו בתחומי המדינה 'קרב סאבו' ו'קרב סנטה קרוז' אשר במהלכם נעשה שימוש בספינות ומטוסי-קרב אשר במידה רבה הכריעו את תוצאות העימות לטובת בעלות הברית. המיצר בין 'איי פלורידה' והאי 'גוואדלקאנל' נודע בשם 'צליל הברזל בתחתית', זאת משום שאניות רבות טבעו בו בין אוגוסט 1942 למרץ 1943, עם סיום המאבק. מאבק זה היווה נקודת-מפנה במלחמה עם האימפריה היפנית.

ממשל ריבוני הוכרז ב-1976 וב-7 ביולי 1978 הכריזה המדינה עצמאות. נושאים המעסיקים את השלטון לרוב הם שחיתות, בעלות אדמה, ביעור יערות והתמודדות במחלת המלריה.

התקוממויות אזרחיות גרמו כמעט להתמוטטות מוחלטת של מוסדות השלטון. מספר פקידים ציבוריים לא קיבלו את משכורתם למשך חודשים וישיבות קבינט הממשלה נערכו במקומות חשאיים מחשש לאיומי שכירי חרב. כוחות הביטחון לא הצליחו להשליט סדר בעיקר כיוון שמספר אנשי מנגנון הביטחון מזוהים עם חלק מהכנופיות היריבות. על כן, מדי פעם מתייחסים למדינה כאל ניסיון שכשל.

ביולי 2003 המושל הכללי של איי שלמה פרסם בקשה רשמית לעזרה בינלאומית. אוסטרליה וניו זילנד הובילו משלחת בטחונית בינלאומית שהורכבה מ-2,200 חיילים ושוטרים מ-20 מדינות אחרות באוקינוס השקט שהגיעה לאיים כחודש לאחר פרסום הבקשה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של איי שלמה

המדינה מוגדרת כמונרכיה חוקתית והממשר הוא דמוקרטיה פרלמנטרית. המלכה אליזבת השנייה עומדת בראש המדינה, והיא מיוצגת באמצעות המושל הכללי סר נתנאל וואינה (Nethaniel Waena). תפקיד זה הוא בעל קדנציה בת חמש שנים אליה נבחרים אישיים על ידי הפרלמנט. הפרלמנט בן חמישים חברים הנבחרים לקדנציות בנות 4 שנים. הפרלמנט ניתן לפיזור על פי הצבעת הרוב לפני תום כהונתו. כל חבר פרלמנט הוא הנציג היחיד של אזור הבחירה שלו. כל אזרח רשאי להצביע החל מגיל 18.

ראש ממשלת איי שלמה הוא סר אלן קמאקזה (Allan Kemakeza). תפקיד זה גם הוא נבחר על ידי הפרלמנט מבין חברי קבינט השרים.

לרוב, המפלגות והקואליציות באיי שלמה נחשבות לחלשות ולא יציבות. הצבעות אי אמון מתבצעות באופן תדיר וכתוצאה הנהגת הממשלה והרכב הקבינט משתנים פעמים רבות.

[עריכה] מחוזות

ערך מורחב – מחוזות איי שלמה

לאיי שלמה תשעה מחוזות ועיר אחת:

  • סנטרל (מרכזי)
  • צ'ויסיול
  • גוודלקנל
  • הוניארה (עיר)
  • איזבל
  • מאקירה-אולאווה
  • מלאיטה
  • רנל ובלונה
  • טמוטו
  • ווסטרן (מערבי)

[עריכה] גאוגרפיה

מפת איי שלמה
הגדל
מפת איי שלמה
ערך מורחב – גאוגרפיה של איי שלמה

איי שלמה היא שרשרת איים רחבה השוכנת מזרחית לפפואה ניו גיני. מרכיבים אותה מספר רב של איים, ביניהם: צ'ויסיול, איי שורטלנד, איי ניו ג'ורג'יה, סנטה איזבל, איי ראסל, איי פלורידה, מלאיטה, גוודלקנל, סיקאיאנה, מראמאסיקה, אולאווה, אורי, מאקירה, סנטה אנה, רנל ובלונה, איי סנטה קרוז, טיקופיה, אנוטה ופאטאקה.

המרחק בין האי המערבי ביותר וזה המזרחי ביותר הוא בערך 1,500 ק"מ. איי סנטה קרוז הם מבודדים במיוחד, במרחק של יותר מ200 ק"מ משאר האיים. מספר הרי געש בדרגות שונות של פעילות נמצאים על כמה מהאיים הגדולים יותר. מספר רב מהאיים הקטנים יותר הם איי אלמוגים המכוסים בחול ועצי דקל.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת איי שלמה

רוב האוכלוסייה תלויה בחקלאות, דייג וייעור עבור לפחות חלק ממחייתם. רוב מוצרים ומשאבי הטבע הם מיובאים. האיים עשירים במחצבים כגון עופרת, אבץ, ניקל וזהב.
בעיות כלכליות בדרום מזרח אסיה ב1998 הביאו לירידה במסחר העצים וגרמו למשבר כלכלי באיי שלמה. הממשלה קיצצה במשכורות עובדי הציבור וביצעה גזירות כלכליות שונות נוספות. הכלכלה החלימה חלקית ב1999 בעקבות התחזקות מחיר הזהב והצלחת הפעלת מכרות הזהב באי, אך בעקבות סגירת מטע הדקלים העיקרי באי נראה שהכלכלה עלולה להדרדר שוב.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות איי שלמה

בתרבות המסורתית של איי שלמה מנהגים עתיקי יומין מועברים מאב לבן, כביכול מהרוחות הקדמוניות עצמן.

[עריכה] שפה

תושבי איי שלמה מדברים בין 80 ל100 שפות, כאשר המספר המדויק תלוי בהגדרה לשפה. באיים המרכזיים מדברים בעיקר בשפות הנהוגות במלזיה. באיים החיצוניים יותר, כגון רנל ובנולה בדרום, טיקופיה, אנוטה ופאטאקה במזרח, סיקאיאנה בצפון מזרח ולואניואה בצפון מדברים בשפות הפולונזיות. מהגרים מאיי גיברלטר ועוד מדברים בשפות המיקרונזיות. בעוד השפה האנגלית מוכרזת כשפה הרשמית, השפה המדוברת ביותר היא פיג'ין.

[עריכה] דת

96% מתושבי איי שלמה הם נוצרים (45% אנגליקאנים, 18% קתולים). 4% הנותרים בעלי דתות מקומיות.

[עריכה] הדגל

הדגל של איי שלמה מחולק באלכסון בקו צהוב, המייצג את השמש. החלק העליון הוא כחול ומייצג את השמיים הכחולים עם חמישה כוכבים פנטגראמים בתבנית X. החלק התחתון הוא ירוק מייצג את הצמחייה הרבה באיים. רוחב הדגל לעומת גובהו הוא ביחס של 2:1.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של איי שלמה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איי שלמה
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com