סנט לוסיה

אינדיאנים משבט אראווק היו הראשונים ליישב את האי במאה ה-3 לספירה, ואחריהם הגיעו בני שבט הקאריב והשתלטו על האי. אין מידע ברור בנוגע לגילוי האי בידי מגלים אירופיים, אבל מעריכים שהאי התגלה בסביבות שנת 1500 על ידי המגלה הספרדי חואן דה לה קוסה. לאחר מספר נסיונות מוקדמים לא מוצלחים להתיישב באי, הצרפתים והבריטים, נלחמו על האי, מהסיבה שבאי היה נמל טבעי גדול באזור קסטריאס, במהלך המאות ה-17 וה-18, במהלכן השליטה על האי עברה מצד לצד 14 פעם. בריטניה כבשה סופית את האי ב-1814, והוא הפך לחלק מהאימפריה הבריטית. בשנת 1967 זכה האי לממשל-עצמי, ובעצמאות מלאה ב-22 בפברואר 1979.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של סנט לוסיה

בהיותה חברה בחבר העמים הבריטי, ראש המדינה של סנט לוסיה הוא בית המלוכה הבריטי המיוצג על ידי מושל כללי. הרשות המבצעת של האי נתונה בידיו של ראש ממשלה ושריו. ראש הממשלה הוא בדרך כלל ראשה של המפלגה הזוכה במירב הקולות בבחירות דמוקרטיות לבית המחוקקים, שבו יש 17 מושבים. גוף מחוקק נוסף של הפרלמנט הוא הסנאט, שבו יש 11 חברים.

[עריכה] מחוזות

ערך מורחב – מחוזות של סנט לוסיה

האי הקטן של סנט לוסיה מחולק ל-11 מחוזות:

אנסה-לה-ראיי (Anse-la-Raye)
קסטריאה (Castries)
קויסיאול (Choiseul)
דאופין (Dauphin)
דנרי (Dennery)
גרוס איסלט (Gros Islet)
לאבורי (Laborie)
מיקוד (Micoud)
פראסלין (Praslin)
סופרייר (Soufrière)
ויו פורט (Vieux Fort)

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת סנט לוסיה

השינויים האחרונים בנהלי עדיפות הייבוא של האיחוד האירופי והתחרות הגוברת מצד שוק הבננות של אמריקה הלטינית הפכו את הגיוון הכלכלי לחשוב יותר ויותר בסנט לוסיה.

מדינת האי הצליחה למשוך עסקים והשקעות זרות, במיוחד בתעשיות הבנקאות והתיירות. ענף הייצור הוא המגוון ביותר באזור המזרח קאריבי, והממשלה מנסה להחיות מחדש את גידול הבננות.

למרות הגידול השלילי ב2001, יסודות הכלכלה נשארים יציבים, וצמיחת התוצר המקומי גולמי (תמ"ג) אמורה להתאושש בעתיד הקרוב.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת סנט לוסיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של סנט לוסיה

האי הגעשי של סנט לוסיה הוא הררי יותר מאשר רבים מאיי הודו המערבית, שהנקודה הגבוה ביותר בה הוא הר גימי, בעל גובה של 950 מטר מעל פני הים. שני הרים אחרים, הפיטונים, יוצרים את ציון הדרך הידוע ביותר של האי. הם ממוקמים ליד סופרייר,על הצד המערבי של האי.

עיר הבירה של סנט-לוסיה היא קסטריס, שם גרה שליש מאוכלוסית האי. ערים גדולות נוספות הן גרוס איסלט, סופרייר וויו פורט.

האקלים המקומי הוא טרופי בעיקר, עם רוחות טרופיות צפון-מערביות. תקופת ינואר-אפריל נחשבת לעונה היבשה ותקופת מאי-אוגוסט נחשבת לתקופה הגשומה.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של סנט לוסיה

האוכלוסייה הקטנה של סנט לוסיה היא בעיקרה שחורה או מעורבת; רק אחוז אחד מהאוכלוסייה מקורו מאירופה, וקיים מיעוט קטל של 3 אחוזים של יוצאי איי הודו המזרחית.

השפה הרשמית של המדינה היא אנגלית, אך השפה המדוברת מבוססת בעיקר על צרפתית.

מרבית האוכלוסייה היא קתולית (כ90 אחוז מהאוכלוסייה). השאר הם פרוטסטנטים (7 אחוז) או אנגליקנים (3 אחוז).