להקת הנח"ל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
להקת הנח"ל שהוקמה ב-3 בנובמבר 1951, היא הלהקה הצבאית הידועה והמצליחה מבין הלהקות הצבאיות שהוקמו. הלהקה בלטה בתרומתה הרבה לזמר העברי בביצוע שירים רבים מפי מיטב היוצרים בארץ, והוציאה מבין שורותיה עשרות זמרים ובדרנים ידועים.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיפור הלהקה ותכניותיה
[עריכה] שנות החמישים
להקת הנח"ל הוקמה ב-1951 מתוך חברי תנועות הנוער וגרעיני הנח"ל. בין מקימיה נמנו גיורא מנור (כמפקד הלהקה), יוסי בנאי, יונה עטרי,דרורה חבקין, אבא פורמן ושמואל שי. מנהלה המוזיקלי היה דובי זלצר (שלאחר מכן הלחין ללהקה את שיריו הראשונים כמו "הורה האחזות"). הלהקה הופיע בהצלחה רבה בפני החיילים אך לא הקליטה תקליטים.
המחזור השני של הלהקה כלל את חיים טופול, נחמה הנדל, אורי זוהר וגבי עמרני. שירי הלהקה באותה התקופה, שאת רובם הלחין ועיבד משה וילנסקי, זכו לפופולריות בקרב הציבור הרחב, בהם: "יא משלטי", "רחל רחל", "הורה נתגבר", "תותחים במקום גרביים", "הוא לא ידע את שמה". המדריך הקולי של הלהקה באותם הימים היה יוסי ואלד, שהלחין ללהקה את ההורה הרביעית והאחרונה שלה: "זיע זיע לא נזיע". שלושת ה"הורות האחרות היו: "הורה היאחזות", "הורה ממטרה" ו"הורה נתגבר".
ב-1956, עם כיבוש חצי האי סיני בעת מבצע קדש, הקליטו חברי הלהקה בחופזה שיר שהפך לסמל המלחמה - "מול הר סיני", של יחיאל מוהר ומשה וילנסקי.
בשנתיים הבאות הועלו התוכניות "עד מאה ועשרים" ו"צריך לחיות".
בשנים 1959 - 1958 הועלו התוכניות "לא לצאת מהכלים" ו"בדרך כלל" בהן כיכב אריק איינשטיין והשתתפו יהורם גאון, עליזה רוזן, גברי בנאי, ישראל פוליאקוב וחנן גולדבלט. הלהיט הגדול של הלהקה בתקופה זו היה "רוח סתיו". בימאי הלהקה היו יוסי בנאי ונעמי פולני. שנתיים לאחר מכן אספה פולני חלק מבוגרי הלהקה והקימה את להקת התרנגולים.
תכניות הלהקה בשנות החמישים: "מיריק מסתדרת", "האגדה על המ"כ הרע", "חוליות בידור", "טעות לעולם חוזרת", "נח"ל ונחלה", "העיקר שנפגשים", "שמור על הגבול", "בין מגל וחרב", "מה בוער", "עד מאה ועשרים", "צריך לחיות", "לא לצאת מהכלים", "בדרך כלל".
[עריכה] תקופת הזוהר בשנות השישים והשבעים
ב-1963 הופיעה התוכנית המצליחה "שמש במדבר", שבה הוצג הדור החדש של חברי הלהקה: עליזה יצחקי, רונית כץ, אתי מזרחי, טוביה קוזלובסקי (צפיר) ואקורדיוניסט הלהקה, יאיר רוזנבלום. מתוכנית זו זכורים שירים רבים, אך הלהיטים הגדולים היו: "מחר", "עוד לא אכלנו", "מטרייה בשניים", ו"מחבואים". את כל שירי התוכנית כתבה נעמי שמר. לפני ההצלחה הגדולה ב"שמש במדבר" העלתה הלהקה כמה תכניות מוצלחות פחות: "זה נח"ל זה?" "היאחזות בחלל" ו"טיפת הדבש". שתי התכניות האחרונות הנפיקו מספר קטן של להיטים, "שיר השומרות", "ענת" ,"פרחים ונערות" ו"ספינת הקפיטנים". הסיבה העקרית לחוסר ההצלחה של שלושת התכניות הללו, נעוצה בעובדה שבאותה התקופה פעלו שני הרכבים מוצלחים באזרחות, שכללו בוגרי להקות צבאיות: "בצל ירוק" ו"התרנגולים". "בצל ירוק" ומאוחר יותר "התרנגולים" שיחרורו ומיחזרו (בעיקר זו האחרונה) בזה אחר זה להיטי ענק. חשוב לציין ששתי להקות אלו זכו הצלחה עצומה בעיקר בגלל הדמיון הרב להרכבים הצבאיים שמהם הגיעו חבריהם.
טוביה צפיר, עליזה יצחקי, ודני קוליש נשארו גם לתוכניתה ה-18 של הלהקה: "בפעם ה- 18" (שנת 1964), ואיתם גם חברי להקה חדשים כמו אבי קורן וחנן יובל. התוכנית לא זכתה להצלחה והשיר היחיד הזכור ממנה הוא "חופשה רבע שנתית" שהוא הלחן הראשון שהלחין יאיר רוזנבלום ללהקת הנח"ל. בשנה מאוחר יותר הועלתה התוכנית "מהנח"ל באהבה" שהייתה אחת ההצלחות הגדולות של הלהקה בשנות השישים. בין החיילים החדשים של הלהקה התבלטה שולה חבינסקי (חן) שהפכה להיות הכוכבת של הלהקה ובצעה להיטים כמו "הוא לא כל כך חכם" ו"אחד חולמני" (דואט עם טוביה צפיר). זמן מה לפני מלחמת ששת הימים עלתה תוכניתה ה-20 של הלהקה "הנחלאים באים הנחלאים באים" - תוכנית שנמשכה גם לאחר המלחמה. יאיר רוזנבלום היה אחראי על העיבודים וההדרכה המוזיקלית, דני ליטאי (במאי הלהקות הצבאיות) עזר לו בחרוזים והעמדת הפזמונים, ויוסי בנאי, בוגר הלהקה משכבר הימים, היה אחראי על בימוי המערכונים. שולה חן, ששי קשת, מוטי פליישר, אבי קורן, מנחם זילברמן, ושלום חנוך, עמדו כולם בחשיכה עטורי כפפות לבנות, ובאור זרחני שהפך את ידיהם לכנפיים שרו את "אילו ציפורים".
יאיר רוזנבלום ודני ליטאי היו אחראים גם לתוכניתה ה-21 של להקת הנח"ל, תוכנית ללא שם מוגדר אך עם שירים שהפכו ללהיטים, עם חברים שחלקם ותיקים וחלקם דם חדש בלהקה, ועם במאי המערכונים מיוצאי הלהקה משכבר הימים - יהורם גאון. התוכנית הוכנה בזמן שיא של כמה שבועות ספורים במקום תוכנית שנגנזה לאחר הצגת הבכורה, "הפרוטה והירח". את התוכנית הגנוזה ביימה נעמי פולני כמיטב המסורת ה"תרנגולית" שזכתה להצלחה אדירה בתחילת העשור. הקהל של אחרי מלחמת ששת הימים לא התחבר לכוריאוגרפיה הפיוטית ולא הצביע ברגליים, התוכנית ירדה, ודני ליטאי הוקפץ מחופשה יזומה כדי להציל את הפיקוד ואת שמה הטוב של הלהקה. רבים זוכרים את התוכנית בשם "קרנבל בנח"ל" על שם הלהיט הגדול ממנה, אך לא חסרו בה להיטים נוספים כמו "שלווה" ו"בשמלה אדומה". בתוכנית זו הכניס רוזנבלום צלילי אורגן וגיטרה חשמלית (של דני סנדרסון) שהחליפו את האקורדיון הישן וסימנו עידן חדש בלהקה, של מוזיקת פופ המתחברת יותר למגמה המוזיקלית בעולם. מוטי פליישר נעשה אליל בנות, ובין חברי הלהקה נמנו גם עמוס טל שיר (מפקד הלהקה), מנחם זילברמן, אופירה גלוסקא, וסולנית הלהקה, מירי אלוני. חבירתם של הנגנים דני סנדרסון ומאיר פניגשטיין לחברי להקה נוספים הצמיחה לאחר מספר שנים את להקת כוורת.
מירי אלוני הייתה כוכבת התוכנית ה-22 של הלהקה "בהיאחזות הנחל בסיני", או בשמה המקורי "שא לשלום" (1970) עם קטעי הסולו שלה ב"הבן יקיר לי", של משפחת החזנים לבית מלבסקי, או ב"שיר לשלום" שהרטיט רבים, וגרם גם לויכוחים לא מעטים. ההתנגדות לשיר באה בעיקר מצד אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי, שטען כי הוא שיר תבוסתני המחלל את זכר המתים ועלול להוריד את המוטיבציה של החיילים. הוא אסר על הלהקה להופיע בשיר זה, אך לאור הפופולריות המואצת שהשיר תפס, שרו אותו חברי הלהקה כהדרן. שירים ומערכונים נוספים בתוכנית היו "אנחנו ואתם", "סלח המפקד", "ננס וננסת", "שיר הש.ג" ומערכון הטלפון בו השתתפה כוכבת התוכנית מירי אלוני.
במאי 1972 יצאה תוכניתה ה-23 של הלהקה "הפלנ"חניק", הפקה גרנדיוזית במונחי הימים ההם, שהוקדשה למלאת 30 שנה לפלמ"ח. קצין החינוך של הנח"ל, סא"ל זאב פלג, כתב בתוכניה:
- "הרגשנו כי זכינו להעמיד הפעם תוכנית בלתי שגרתית, קצת יותר רצינית ומחייבת שיתוף והזדהות מסוימת מצד הקהל. חפצים אנו כי הנוער המתחנך בשורותינו יספוג אותו משב רוח נעים והתמים, ואותה אחוות הרעים והנכונות להקרבה אשר אפיינה את דור הפלמ"ח בשעתו ואת צה"ל כיום".
בני נגרי על ההדרכה המוזיקלית ודני ליטאי על הבימוי והכוראוגרפיה היו אחראים על "הפלנ"חניק", שהורכבה למעשה משני חלקים. החלק הרציני, שהוקדש לימי הפלמ"ח, וכלל שירים כמו "בלדה ליצחק שדה", "הרעות", ו"נאום תשובה לרבל חובל איטלקי". החלק הקליל שהעלה אגדות ילדים והעלה הרבה הומור וסאטירה, כלל ביצוע הומוריסטי לאגדת "זהבה ושלושת הדובים" בסגנון הגשש החיוור. בין חברי הלהקה נמנו שמעון ויצמן (מפקד הלהקה), אפרים שמיר, גידי גוב וירדנה ארזי. "הפלנ"חניק" הייתה התוכנית הגדולה האחרונה של הלהקה, שחתמה את תקופת הזוהר שלה.
בשנת 1974 הועלתה תוכנית נוספת ללהקת הנח"ל, "סיפורה של להקה" (תוכנית 24) שסיפרה את תולדותיה של הלהקה באומר ובצליל וחגגה יובל להקמת הנח"ל. אסתר שמיר, איתן גדרון, מיקי קם, איציק גייר, יהודה עדר, גורי סגל, אריק רודיך ואחרים עשו כמיטב יכולתם תחת שרביט הבימוי של דני ליטאי והעלו תוכנית שזכתה לשבחים רבים אך נשכחה במשך השנים. השיר הזכור ביותר מהתוכנית הוא חידוש ללהיט הלהקה משנות החמישים "ויו יו גם" בביצוען של אסתר שמיר, מיקי קם ומלי מאיו.
להקת הנח"ל המשיכה להופיע עד שנת 1978 ולהעלות תכניות שהתבססו בעיקר על להיטי הלהקה משנות החמישים והשישים. בין החברים שזכו לענוד את תג המגל והחרב ניתן למצוא את שלומית הגואל, רחלי חיים, מילי מירן, ענת טופול וחני נחמיאס. בין התכניות שהעלתה הלהקה עד פירוקה: "ישן וגם חדש", "שלושים שנות זמר" (עם כל הלהקות הצבאיות מחזור 78') "בצל ירוק" ו"בן גוריון".
ההופעה האחרונה של להקת הנח"ל התקיימה ב-29 באוקטובר 1978 בבית הצנחן.
[עריכה] שנות השמונים - התחדשות
על פי החלטת הרמטכ"ל רפאל איתן, פורקו בשנת 1978 כל הלהקות הצבאיות, בהן להקת הנח"ל. הלהקה חזרה לפעול ב-1985, כשהוחלט בצה"ל להחזיר את הלהקות במתכונת מלאה. היא העלתה את התוכנית "התחדשות" ובלטה עם הלהיטים: "שרית הספרית", "התחדשות אחרת", "שיר הסלנג" ו"אל הנח"ל". במסגרת שידורי ה"שירותרום" של גלי צה"ל, הקליטה הלהקה עם ירדנה ארזי את השיר "דרישת שלום" שהצליח גם הוא. בין חברי המחזור היו דפנה דקל, ראובן לביא, ואילן ליבוביץ'.
שנה לאחר מכן פורק מחזור הלהקה (איתו נמנו שרון חזיז, דנה ברגר ויואב צפיר) בגלל אישום על עישון חשיש.
בין התכניות שהעלתה הלהקה בשנות השמונים והתשעים: "התחדשות", "תל אביב אינה מודאגת", "נח"ל 90" ו"התחלות".
מאז שנות התשעים, הלהקה לא הצליחה לבלוט בשירים חדשים, ורוב הופעותיה התבססו על עיבודים לשירים של זמרים מוכרים.
[עריכה] צוות הווי של הנח"ל
בצמוד ללהקת הנח"ל פעל גם הרכב נפרד - צוות הווי של הנח"ל. צוות הווי זה פעל עוד משנות החמישים ואחד מכוכביו היה מנחם לייזרוביץ', לימים רן אלירן. באותן השנים נחמה הנדל הייתה חברה בלהקת האם ובהופעות המשותפת הכירו השניים, הכירות שהובילה לאחר שחרורם להקמת הצמד "רן ונמה". תפקידו המקורי של הצוות היה לעבור ממשלט למשלט ומבסיס לבסיס כדי ללמד את החיילים לזמר את שירי הארץ. המדריך של הצוות היה יוסי ואלד, שעבד גם עם להקת הנח"ל באותן השנים והוא זה שצירף לצוות חייל צעיר בשם שייקה פייקוב. לצוות ההווי עדיין לא היה חומר מקורי משלו בתקופה זאת.
במשך השנים, צוות הווי של הנח"ל, כשאר צוותי הווי , התבסס על קולותיהם של חבריו ופחות על תנועה, תפאורה ותלבושות כאשר החומר שביצע הפך להיות מקורי. במשך שנים פעל צוות ההווי בצילה של להקת הנח"ל הגדולה ורק לקראת סוף שנות השישים זכה להכרה אזרחית. בשנת 1968 העלה הצוות את התוכנית "כמה טוב". צילה דגן, אופירה גלוסקא ועוד רבים וטובים היו חברי הצוות שביצעו להיטים כמו "חורשת האקליפטוס", "גשם ראשון", "באביב את תשובי חזרה", "מלאך מסולם יעקב", "זמר שכזה" ו"כמה טוב". תקליט התוכנית היה להצלחה גדולה. גם התכניות הבאות של הלהקה "חופשה דמיונית" ו"כל שהיה בנינו" זכו להצלחה והנפיקו להיטים תקופתיים רבים כמו: "הפכפך כאביב", "אהבות הפרחים", "יום יפה", "אוניית הסתיו", "כל שהיה בנינו", "הי דו די דה", "יש פרחים". בין חברי הצוות בשתי תכניות אלו ניתן למצוא את האחים פיני ויזהר כהן, נוגה אשד וכרמלה גזית. לאור הצלחת התקליט "כמה טוב" יצאו שירי שתי התוכניות בחברת התקליטים "הד ארצי" אך לא זכו להצלחה לה זכה "כמה טוב". יזהר כהן נשאר גם לתוכנית הבאה של הצוות, שצומצם לשלושה זמרים בלבד, שבצעו, בין היתר, את הלהיטים "בוקר טוב" ו"היונה". חברות הצוות הנוספות היו: ציפי זרנקין וחני מולדובין. צוות הווי של הנח"ל פורק אחרי מלחמת יום הכיפורים.
[עריכה] חברי להקת הנח"ל הידועים
יוסי בנאי, יונה עטרי, דובי זלצר, גאולה גיל, שמואל שי, דרורה חבקין, חיים טופול, גליה טופול, נחמה הנדל, שושיק שני, אורי זוהר, גבי עמרני, נירה עדי, איתמר כהן, יוסי פרוסט, אריק איינשטיין, יהורם גאון, עליזה רוזן, עמירם ספקטור, תובל פטר, גברי בנאי, ישראל פוליאקוב, חנן גולדבלט, יורם ארבל, עליזה יצחקי, יהודה עדר, יאיר רוזנבלום, טוביה צפיר, אבי קורן, חנן יובל, ששי קשת , מוטי פליישר, אסתי כץ, אלי מגן, איציק בן מלך, מירי אלוני, ירדנה ארזי, עמוס טל שיר, שלום חנוך, מנחם זילברמן, שולה חן, גידי גוב, אופירה גלוסקא, רותי הולצמן, מאיר פנגשטיין, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, לאה לופטין, מיקי קם, אסתר שמיר, אריק רודיך, שלומית הגואל, רחלי חיים, חני נחמיאס, מילי מירן, דפנה דקל, אילן לייבוביץ', אביטל פסטרנק, איילה אשרוב, יואב צפיר, אורן שבו, תומר שרון, גיל ססובר ועוד רבים וטובים.
[עריכה] שירים ידועים בביצוע הלהקה
- מחר - נעמי שמר
- הורה האחזות - יחיאל מוהר ודובי זלצר
- דינה ברזילי - חיים חפר וסשה ארגוב
- הוא לא ידע את שמה - חיים חפר וסשה ארגוב
- שיר לשלום - יעקב רוטבליט ויאיר רוזנבלום
- קרנבל בנח"ל - לאה נאור ויאיר רוזנבלום
- ישנן בנות - יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום.
- יא ירח - יחיאל מוהר ודובי זלצר.
- בשמלה אדומה - רות ספרוני - הלל ויאיר רוזנבלום.
- יא משלטי - יחיאל מוהר ומשה וילנסקי.
- מול הר סיני - יחיאל מוהר ומשה וילנסקי.
- שלווה - אבי קורן ויאיר רוזנבלום.
- הייתי נער - דוד עתיד ויאיר רוזנבלום.
- התחדשות אחרת - נעמי שמר ויובל דור.
- דרישת שלום - רחל שפירא ויאיר קלינגר.
- שיר הסלנג - מילים ולחן: קובי לוריא.
- חופים נתן יונתן ונחום היימן
[עריכה] תקליטי הלהקה וצוותי ההווי
- שירי נח"ל (הוצאת "זימרה", שירי תכניותיה הראשונות של הלהקה)
- שירי נח"ל - סדרה מס' 1
- שירי נח"ל - סדרה מס' 2
- "עד מאה ועשרים" - סדרה מס' 3
- "צריך לחיות" - סדרה מס' 4
- "לא לצאת מהכלים" - סדרה מס' 5
- "בדרך כלל" - סדרה מס' 6
- "שירי נח"ל" (להיטים מתוך ששת התקליטים הראשונים של הלהקה שיצאו ב"הד ארצי").
- "שירי נח"ל (הוצאת "ישראפון, שירי התוכנית "טיפת הדבש")
- "שמש במדבר"
- "להיטי הנח"ל" (אוסף מס' 1, להיטים מתחילת שנות החמישים עד שנת 1963).
- "בפעם ה - 18"
- "מהנח"ל באהבה"
- "הנח"לאים באים - הנח"לאים באים"
- "התוכנית ה - 21"
- "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ("שא לשלום")
- סינגל עם השירים "המלך ואני"/"אנחנו ואתם".
- "להיטי הנח"ל" (אוסף מס' 2, להיטים מהשנים 67- 72).
- "פלנחניק"
- "סיפורה של להקה"
- "התחדשות"
- "תל אביב אינה מודאגת"
- "התחלות"/נח"ל 90" (קלטת אודיו)
- "כמה טוב" - צוות הווי של הנח"ל
- "חופשה דמיונית" - צוות הווי של הנח"ל
- "כל שהיה בינינו" - צוות הווי של הנח"ל
- צוות הווי של הנח"ל/צוות הווי תותחנים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- להקת הנח"ל, באתר MOOMA
- מילים לשירים של להקת הנחל באתר שירונט
| להקות צבאיות בישראל |
|---|
| להקת הנח"ל - להקת פיקוד צפון - להקת פיקוד מרכז - להקת פיקוד דרום - להקת חיל הים - להקת חיל האויר |
