ירדנה ארזי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירדנה ארזי (נולדה ב-25 בספטמבר 1951), זמרת ומנחת טלוויזיה בישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההתחלה
נולדה כירדנה פיינבאום ב-25 בספטמבר 1951. שמה הפרטי בא לרמוז לביטוי "שתי גדות לירדן". אביה, דוד, היה איש אצ"ל, שעלה לארץ מגרמניה ואף ישב בכלא בתקופת המנדט הבריטי. אימה, איבט, ילידת שטרסבורג בצרפת, היא אשתו השלישית. בתחילה גרה המשפחה בקיבוץ כברי שבגליל המערבי, ואחר כך עברה להתגורר בחיפה, שם פתח האב חנות קטנה למוצרי חשמל בפרברי העיר. לקוח קבוע של אותה חנות היה אפי נצר, מנהל להקת "בית רוטשילד". הוא הציע לדוד לשלוח את בתו לבחינות ללהקה שהוא מנהל. ברבות השנים הפכה ירדנה להיות סולנית הלהקה.
[עריכה] שנות השבעים
ארזי החלה את שירותה הצבאי בלהקת הנח"ל. במהלך שירותה הסדיר הכירה את בעלה, שהיה מפקד הלהקה, עמוס טל שיר. לאחר שנה התגרשו. ארזי המשיכה את שירותה בלהקה והייתה מפקדת הלהקה. בין הלהיטים הרבים של הלהקה ניתן למצוא את "הרעות", "שיר לשלום", "מי היה החולם", "בהיאחזות הנח"ל בסיני", "חופים" ועוד. השיר הראשון שבו נשמע קולה של ירדנה בלהקת הנח"ל היה "סלח המפקד". זה היה בתוכנית הראשונה שבה השתתפה הזמרת "שא לשלום" ("היאחזות הנח"ל בסיני").
לאחר שחרורה החתים אותה המפיק אברהם (דשא) פשנל על חוזה למשחק בהצגה שנקראה "שוקולד, מנטה, מסטיק", הצגה שעלתה בהצלחה מסחררת ועסקה בחיי תל אביב הקטנה. בהצגה השתתפו לצדה חברותיה ללהקת הנח"ל רותי הולצמן ותמי עזריה, בעלה דאז עמוס טל שיר והשחקנים עזרא דגן וציפי שביט. ארזי יחד עם הולצמן ועזריה הפכו לשלישיית שוקולד מנטה מסטיק ונשלחו לפסטיבל שירי הילדים עם השיר "אבראקדברא". בעקבות הצלחת השיר (מקום שלישי) הוחלט להמשיך בפעילות ההרכב, אליו הצטרפה לאה לופטין, אף היא בוגרת אותו המחזור של הנח"ל, שהחליפה את עזריה. ארזי, לופטין והולצמן חלקו יחד אוהל בטירונות ולהן מספרים אישיים עוקבים. השלישייה הצליחה מאוד; בשיאה היא אף ייצגה את ישראל בתחרות האירוויזיון בשנת 1976, וסיימה במקום השישי. שנה מאוחר יותר נעשה ניסיון להעלות מחזמר של הלהקה, אך הוא נכשל בקופות. ב-1 באוגוסט 1978 כינסה ארזי מסיבת עיתונאים, בה הודיעה על פרישתה מהשלישייה לטובת קריירה עצמאית. הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים (בניהולם המוסיקלי של יצחק (זיקו) גרציאני ומתי כספי) והשתתפה באין ספור תקליטים ומופעי בידור. בשנת 2005 יצא דיסק הכולל את מיטב שירי השלישיה.
בשלב זה הייתה תקופת דעיכה בקריירה שלה. נדמה היה כי היא אינה מצליחה למתג את עצמה כזמרת סולנית. לאחר הזכיה הגדולה של ישראל באירוויזיון, כשהאירוויזיון הגיע לירושלים הציע אותה שי נשר, מנהלה באותה תקופה, להנחיית התחרות. המפיק אלכס גלעדי שכנע אותה לקבל על עצמה את המשימה הואיל והיא דוברת צרפתית.
ארזי זכתה לשבחים רבים על הנחיית התחרות (לצד דניאל פאר). אחד המתרשמים היו מרשל הנס, מנהל חברת התקליטים העולמית "אריולה אריסטה", שהציע לארזי חוזה ארוך טווח בשווי מיליוני דולרים. היא לא הסכימה לעבור לחו"ל, ולכן דחתה את החוזה. עם זאת, באותה תקופה הקליטה שירים בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית ויצאה לסיבוב הופעות באירופה.
[עריכה] שנות השמונים
כשנה לאחר האירוויזיון השתתפה בהפקה חדשה שעלתה על בימות הבידור בארץ, מחזמר בשם "ברנשים וחלומות", שהעלה שירים מצליחים מהעולם בתרגום לעברית. ההצגה הצליחה מאוד והוצגה עד שנת 1981. לצדה השתתפו בהצגה אילי גורליצקי, ששי קשת, חנה לסלאו ושולה חן שהפכה מאז חברתה הטובה ביותר למשך שנים. בשנת 1982 הוציאה ארזי את תקליטה הראשון "ירדנה ארזי", שהתאפיין במקצבי רוק ובעיבודים של אריק רודיך. התקליט נחל כשלון חרוץ. בשלהי אותה שנה החליטה ארזי להשתתף בתחרות הקדם אירוויזיון, היא שרה את השיר "מוזיקה נשארת" (שמרית אור-הנרי ברטר), איתו הגיעה למקום השני. ארזי ניסתה את כוחה בקדם אירוויזיון פעמיים נוספות, בשנת 1983 עם השיר "שירו שיר אמן" שהביא אותה למקום השני, ובשנת 1985 עם השיר "עוד נגיע". שנתיים מאוחר יותר הוצע לה להנחות את הקדם אירוויזיון ירדנה ארזי החליטה לענות בחיוב להצעה והיא הנחתה את הקדם האירוויזיון של 1987 יחד עם יורם ארבל. בשנת 1988 הוצע לירדנה ארזי להשתתף בתחרות האירוויזיון ללא קדם,ירדנה שניסתה את כוחה ב שלוש קדמים בשנות השמונים והייתה קרובה בכולם לזכייה בקדם הסכימה. הבחירה בירדנה לא הפתיעה אף אחד שכן היא הייתה זמרת פופלארית מאוד שזכתה בשנות השמונים ארבע פעמים בתואר זמרת השנה (1984, 1985, 1987, 1988). באירוויזיון עצמו שרה ירדנה ארזי את השיר "בן אדם", שהגיע למקום ה-7 המכובד.
לאחר כשלון תקליטה הראשון ניסתה ארזי למצוא את עצמה מחדש. היא נישאה למהנדס נתן תומר שהפך להיות המפיק שלה, החלה ללמוד פיתוח קול אצל רחל הוכמן וחברה לגברי מזור, איש יחסי הציבור של פסטיבל שירי הילדים שהפך להיות יועצה האמנותי ומי שסלל לה את הדרך אל שירי ארץ ישראל והפופולריות העצומה לה זכתה.
ארזי הייתה הזמרת הפופולרית ביותר לאורך כל שנות השמונים ואף זכתה בתואר זמרת העשור ופרס כינור דוד. ב- 1984 כבשה לראשונה את תואר "זמרת השנה" מעפרה חזה שהפכה "יריבתה" התקשורתית. באותה שנה יצא האלבום "מה נשמע" ובו השיר "הביתה", שיר מחאה נגד מלחמת לבנון. ב- 1985 הקליטה ארזי את שיר השירותרום "דרישת שלום" יחד עם חברי להקת הנח"ל של אותה שנה. באותן שנים הייתה ארזי מזוהה עם האגודה למען החייל. עוד באותן שנים, נהגה ארזי להשתתף בפסטיבל לשירי ילדים והיא ניצחה בו שלוש שנים ברציפות.
בקיץ 1987 במהלך הופעה באמפי וואהל ניגשה אליה נערה , מעריצה של עפרה חזה ,וירתה על שמלתה דיו מאקדח מים. מעשה זה היה השיא של "מלחמת המעריצות" בין מעריצותיהן שתי הזמרות וזו זכתה לסיקור תקשורתי, אם כי שתי הזמרות מעולם לא הודו ביריבותן. היו שראו במלחמה זו מעין סממן תרבותי של הקיטוב העדתי בין אשכנזים למזרחיים שזכה לתהודה רבה בשנות השמונים.
בשנת 1986 נולדה בתה היחידה אלונה.
ב- 1987 הוציאה ארזי תקליט שאפתני המבוסס על שירים צועניים מתורגמים לעברית, על ידי אהוד מנור, בעיבודים של מתי כספי. התקליט הפך רב-מכר והגיע למעמד של פלטינה כפולה.
בין השנים 1987-1988 הוחתמה ארזי על קמפיין ענק לבנק לאומי, שלווה בפרסומות ברדיו ובטלוויזיה ובפרסומים בעיתונות הכתובה. במקביל נבחרה ארזי בסקר מקיף של קול ישראל כזמרת הפופולרית ביותר בישראל, יחד עם יהורם גאון היא יצאה לסיבוב הופעות מיוחד לרגל שנת ה-40 למדינה. בטקס פרס ישראל בשנת 1988 שרה ארזי את "עגילי דמאר", שיר שנכתב עבור כלת פרס ישראל לאותה שנה שושנה דמארי.
לאחר ההצלחה הגדולה הוציאה ארזי אלבום המבוסס על שירים ערביים מתורגמים לעברית, האלבום מכר למעלה מ-30 אלף עותקים ונמכר היטב גם באירופה ובארצות ערב אך הוא סימן את תחילת דעיכת כוכבה של ארזי. באותה שנה היא נקלעה למשבר ביחסיה עם מנהלה האישי גברי מזור ולקראת סוף אותה שנה החליטה לקחת פסק זמן של שנתיים.
[עריכה] שנות התשעים והאלפיים
בשנת 1992 חזרה עם תקליט חדש, שעורר ציפיות גדולות בעיקר לאור הבחירה ביעקב גלעד ויהודה פוליקר כמנהלים אמנותיים. הקהל והמבקרים ציפו לראות האם ארזי תוכל לחדש ימיה ולשוב אל מרכז הבמה, אך האלבום לא נחל הצלחה בחנויות ומכר פחות מ-20 אלף עותקים.
בשנת 1994 חוותה ארזי משבר רציני בחייה האישיים. אביה ואמה נפטרו ממחלת הסרטן בתוך שבוע אחד.
בשנת 1995 הוציאה ארזי את אלבום האולפן האחרון שלה, "מתוך שאהבתי", שנמכר בלמעלה מ-15,000 עותקים וברוח התקופה, נחשב להצלחה מבחינה מסחרית. מאז הקליטה שירים בודדים בהם "ושמה לא תבוא" שנכתב במלאת שנה לרצח רבין, "שיר של יום חולין" (בדואט עם אבי פרץ) שהוקלט בדיסק לזכרו של יאיר רוזנבלום, "כשהארץ תרגע" שנכתב בזמן האינתיפאדה השנייה ואחרים.
בשנות התשעים קיבלה ארזי מספר הצעות לעבור להנחיית טלוויזיה ובשנת 1997 החלה להנחות את תוכנית בוקר של ערוץ 2 , "קפה טלעד", תפקיד בו התמידה במשך 9 שנים עד הפסדה של טלעד במכרז של ערוץ 2 בשנת 2005.יש לציין שארזי מילאה את תפקיד המנחה בצורה שעוררה פליאה בקרב אנשי תקשורת רבים. בקיץ 1997 הנחתה ארזי תוכנית בפריים טיים, "מעורב תל אביבי".
בשנת החמישים למדינה הוציאה ארזי אלבום אוסף כפול משיריה ובו ארבעים מלהיטיה הגדולים. האלבום נחל הצלחה ונמכר למעלה מ-30,000 עותקים.
בשנת 2003 החליטה ארזי לצאת בסיבוב הופעות חדש, מלווה במשפחת אלייב. סיבוב ההופעות הצליח ונמשך עד היום(2006) בשנת 2006 הנחתה ארזי את טקס פרס ישראל והחלה לאסוף חומרים לדיסק חדש.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ירדנה ארזי, באתר MOOMA
- הפורום הרשמי של ירדנה ארזי בתפוז
- הקומנה של ירדנה ארזי באתר תפוז
- ירדנה ארזי, באתר E! Online, ערוץ הבידור (ישראל)
