אריק איינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אריק איינשטיין
עטיפת האלבום "רגעים", אריק איינשטיין משמאל לצידו של פיטר רוט
מקור	תל אביב, ישראל
שנות פעילות	1957—היום
ז'אנר	זמר עברי רוק
חברת תקליטים	ישראפון הליקון הד ארצי הגר-פונוקול בי אן אי סי בי אס פונוקול אן אם סי התקליט חיפה מדיה דיירקט התו השמיני
חברי ההרכב	{{{חברי ההרכב}}}
חברים לשעבר	{{{חברים לשעבר}}}
{{{אתר}}}

אריק איינשטיין (נולד ב-3 בינואר 1939) הוא זמר ושחקן ישראלי, לדעת רבים גדול זמרי ישראל.

בעבר היה איינשטיין חבר בלהקות הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים. שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים הניב את אלבומי הרוק הישראליים הראשונים. בין שיריו המפורסמים להם כתב גם את המילים: "אני ואתה", "סע לאט", "יושב על הגדר", "אמא שלי", "עוף גוזל" ועוד.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 תחילת הדרך 1.2 חבורת לול ויצירת רוק 1.3 שירי ארץ ישראל בשנות השבעים 1.4 המשך שנות השבעים 1.5 ביטוי אישי בשנות השמונים 1.6 שנות התשעים 1.7 שנות האלפיים 2 משפחה 3 אריק איינשטיין והמפיק 4 דיסקוגרפיה 4.1 אלבומים 4.1.1 עם שלישיית גשר הירקון 4.1.2 עם החלונות הגבוהים 4.2 אוספים 4.3 הופעות 4.4 תקליטונים ומיני אלבומים 4.5 הקלטות נוספות 5 פילמוגרפיה 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] תחילת הדרך

איינשטיין נולד בתל אביב והיה בנו של שחקן תיאטרון "האהל" יעקב איינשטיין. בצעירותו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" והיה אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה. אביו עודד אותו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, ואיינשטיין התקבל ללהקת הנח"ל, שם השתתף בתכניות "צריך לחיות" ו"לא לצאת מהכלים".

בשנת 1959 השתחרר מצה"ל והצטרף לתיאטרון הסאטירי "סמבטיון" וללהקת בצל ירוק, בה היו שותפים גם חיים טופול, אברהם מור, נירה עדי ואחרים.

בשנת 1960 הוציא איינשטיין תקליטון סולו ראשון שכלל ארבעה שירים: "השעות הקטנות של הלילה" (יוסי גמזו / יוחנן זראי), "פונדק במדבר" (אהרון שבתאי / אריה לבנון), "היא הייתה בת 17" (עמוס אטינגר / אדוארד אולארצ'יק) ו"עיר לבנה" (נעמי שמר). לאחר מכן שר בלהקת הצעירים עם נחמה הנדל, שייקה לוי ויוסי פרוסט תחת השם הבדוי ארי גורן. משנת 1964 עד 1966 היה חבר בלהקת שלישיית גשר הירקון יחד עם בני אמדורסקי ויהורם גאון (יותר מאוחר החליף ישראל גוריון את יהורם גאון), שם זכה להצלחה רבה.

בשנת 1964 שיחק בסרטו של אפרים קישון "סלאח שבתי", וזכה בפסטיבל הזמר שנתיים ברציפות עם השירים "איילת החן" ו"ליל סתיו".

אלבום הבכורה של איינשטיין, "שר בשבילך" יצא בשנת 1966. אלבום זה כלל תריסר שירים מפרי עטה של הפיזמונאית דפנה אילת. בין השירים הבולטים באלבום: "הלילה הזה", "אל תבכי ילדה" ו"הגשם מתופף". באותה שנה חבר לשמוליק קראוס ולג'וזי כץ בלהקת החלונות הגבוהים. בלהקה זו הוא החל לשיר שירי פופ ללחניו של קראוס. שלישיית "החלונות הגבוהים" הרבתה להופיע במועדון באותו שם, שקראוס היה אחד מבעליו. זה היה המקום בו פגש איינשטיין בשנת 1967 יוצר וזמר צעיר ששירת באותה תקופה בלהקת הנח"ל - שלום חנוך. איינשטיין שהתרשם עמוקות מחנוך, הקליט עוד באותה שנה תקליטון ובו ארבעה מלחניו: "הגר", "ריסים" (מילים: מאיר אריאל), "שבת המלכה" (מילים: איינשטיין) ו"פתאום בלעדיו" (מילים: מאיר אריאל).

בשנת 1968 הקליט את אלבומו השני כסולן "מזל גדי". כל שירי התקליט הולחנו על ידי בן טיפוחיו הצעיר של איינשטיין, שלום חנוך ועוטרו בעיבוד תזמורתי עשיר בידי אלכס וייס. אף שחנוך הביע לא אחת מורת רוח מהעידון שכפו עיבודיו של וייס על הלחנים שלו, שכבר נטו בבירור לרוק, הרי ש"מזל גדי" מייצג קפיצה משמעותית קדימה בקריירה של איינשטיין, ונחשב עד היום לאחד מאלבומיו השלמים והטובים ביותר. בין השירים באלבום: "רוח רוח", "הימים הארוכים העצובים", "לילה" ו"מכופף הבננות".

[עריכה] חבורת לול ויצירת רוק

בעקבות האכזבה מאי הצלחתו של השיר "פראג" בפסטיבל הזמר, חיפש איינשטיין צליל חדש בלי להתחשב יותר מדי בדרישת הקהל. בשנת 1969 הקליט יחד עם הצ'רצ'ילים את מה שנחשב לאלבום הרוק העברי הראשון - "פוזי". איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אמנים רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם: שלום חנוך, יעקב רוטבליט, צבי שיסל, יהונתן גפן ואחרים. הפרויקטים הגדולים של "חבורת לול" - כפי שנקראו - היו הסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון (שיצא ב-1970) ותכניות הטלוויזיה "לול". בשנת 1970 הקליט שני אלבומי רוק נוספים עם שלום חנוך והצ'רצ'ילים - "שבלול" ו"פלסטלינה". השירים בשלושת האלבומים "פוזי", "שבלול" ו"פלסטלינה" נחשבים עד היום לקלאסיקה של הרוק הישראלי, ביניהם היו: "אבשלום", "צא מזה", "כשאת בוכה את לא יפה", "כתבו עליו בעיתון" ו"למה לי לקחת ללב".

ב1971 הקליט את האלבום "בדשא אצל אביגדור" עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב. בין השירים הבולטים באלבום: "אני ואתה", "קפה טורקי", "אני אוהב לישון" ו"צא מזה".

בשנת 1972 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר "מציצים" והקליט את האלבום "יסמין". איינשטיין שהיה עסוק מאוד באותה תקופה, ובשיא הצלחתו, לא התפנה להוציא אלבום שלם ומגובש בדומה לאלבומיו הקודמים, מה גם שהוא לא מצא שותף חדש ליצירת התקליט, היות ושלום חנוך וכן מיקי גבריאלוב ו"הצ'רצ'ילים" שהו באותה התקופה באנגליה. "יסמין" הנו אוסף של שירים בסגנונות וברמה לא שווה, יחד עם זאת הניב האלבום מספר רב של להיטים בולטים: "כמה טוב שבאת הביתה" (רוטבליט/חנוך), "דון קישוט" (גפן/לוי), "שיר אחרי מלחמה" (איינשטיין/לוי), "אמא אדמה" (רוטבליט/גבריאלוב). בנוסף, שר איינשטיין מספר שירים באנגלית:"I Need You To Turn You" - במקור שיר משנת 1970 של אלטון ג'ון, "Reason To Believe" -במקור של טים הרדין אותו גם ליווה איינשטיין בעת שהגיע ארצה להופיע בישראל, "Here There And Everywhere" - במקור של להקת החיפושיות. "יסמין" מסתיים בהקלטה של מערכון "חידון התנ"ך" שהוקרן בתוכנית הטלוויזיה "לול" ובו השתתפו גם אורי זוהר, דורי בן זאב ואורי גרוס.

[עריכה] שירי ארץ ישראל בשנות השבעים

בשנת 1973 חזר איינשטיין לשיר שירים בסגנון הקרוי "שירי ארץ ישראל". לאורך כל שנות השבעים הקליט סדרת אלבומים בשם "ארץ ישראל הישנה והטובה", שם הוא שר מבחר שירים נוסטלגיים בעיבודים חדשניים של מוזיקאים צעירים כמו שם טוב לוי, יוני רכטר ואבנר קנר. התקליטים הבולטים בסדרה היו:

• "ארץ ישראל הישנה והטובה'" - התקליט הראשון בסדרה שהוקלט בתחילת שנת 1973 בעיבודים של שם טוב לוי. הוא הכיל בעיקר חומר ישן ומוכר, למעט השיר "יכול להיות שזה נגמר" שהלחין לוי למילים של יהונתן גפן. "הבלדה על יואל מוישה סלומון" (טהרלב / חנוך) הופיע כבר באלבום "שבלול", והשיר "יצאנו אט" הושר בכל הופעה של איינשטיין עוד בסוף שנות ה-60, כשבמהלך אחת מן ההופעות החיות השיר הוקלט והופיע באלבום זה לראשונה. את עטיפת התקליט הייחודית עיצב במקור דוד טרטקובר בצורת אלבום תמונות משפחתי ישן.

• "שירים" (1975) - בין השירים הבולטים באלבום זה, בעיבודיו של לוי, ניתן למצוא את "איריסים" (חפר/עממי), "בית הערבה" (חפר/קראוס), "ערב מול הגלעד" (גולדברג/גבריאלוב) ו"עץ הרימון" (אורלנד/בוכארי). על העטיפה מופיעה תמונת אימו של איינשטיין בילדותה לצד אחיותיה.

• "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'" - בשנת 1976 הוציא איינשטיין את השני בסדרת האלבומים תחת השם " ארץ ישראל הישנה והטובה", והפעם בשיתוף פעולה מלא עם המוזיקאי אבנר קנר. האלבום הכיל 10 שירים, שניים מהם חדשים אותם הלחין קנר למילים של המשוררת לאה גולדברג, כל שאר השירים הינם שירים ישנים בעיבוד קלאסי של קנר. בין השירים הבולטים באלבום: "פרח הלילך" (אורי אסף/נורית הירש), "שיר העמק" (נתן אלתרמן/דניאל סמבורסקי), דוגית נוסעת (נתן יונתן/עממי), "הוא לא ידע את שמה" (חיים חפר/סשה ארגוב) ו"פגישה לאין קץ" (נתן אלתרמן/נעמי שמר). זהו האלבום היחידי של אריק איינשטיין בו השתתף המוזיקאי מתי כספי (בנגנית גיטרה בחלק מן השירים).

• "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'" (1977) - בדומה לחלק הקודם, גם באלבום זה שיתף איינשטיין פעולה עם המוזיקאי אבנר קנר. האלבום כולל 10 רצועות אשר שתיים מהן ניכתבו במיוחד לאלבום זה: "עטור מצחך" (אברהם חלפי/יוני רכטר) ו"מאחורי השער" (ח"נ ביאליק/אבנר קנר). שירים בולטים נוספים באלבום: "ביתי אל מול גולן" (יוסף נצר/חיים ברקני), "עין גדי" (איתן פרץ/דב שלמה אהרוני) ו"חופים" (נתן יונתן/נחום היימן).

• "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב" (1980) - על אף שהקרדיט על עטיפת האלבום מוענק לאיינשטיין בלבד, הרי שביצירת האלבום חברו המוסיקאים אילן מוכיח כמעבד ושלום חנוך כמפיק מוזיקלי. האלבום מורכב משיריו של המלחין סשה ארגוב. עטיפת האלבום בעיצובו של הגרפיקאי דוד טרטקובר מציגה ברוח נוסטלגית את כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב בתקופה בה הייתה הכיכר שטוחה ובמרכזה עמדה מזרקה צנועה, כשתפוזים מרחפים בשמי העיר.

[עריכה] המשך שנות השבעים

בשנת 1974 הקליט את האלבום "סע לאט". האלבום בעל האווירה המעט מלנכולית, ביטא את רוח התקופה שלאחר מלחמת יום כיפור. לצורך הקלטת האלבום חבר איינשטיין לעמיתו מיקי גבריאלוב, ששב באותה העת מאנגליה לאחר פירוקה של להקת הרוק בה היה חבר "הצ'רצ'ילים" (שנקראה עד אותה העת גם בשם ג'ריקו ג'ונס). גביראלוב הלחין את מרבית שירי האלבום וניגן על גיטרות. בין שירי האלבום הבולטים: "סע לאט" (א. איינשטיין / מ. גבריאלוב), "ילדים של החיים" (ש. חנוך), "אגדת דשא" (מ. אריאל / ש. חנוך), "שיחות דיפלומטיות" (נ. אלתרמן / מ. גבריאלוב) וכן שיר הנושא של הסרט "עיניים גדולות" (א. זהר-א. איינשטיין-מ. גביראלוב / מ. גביראלוב).

בשנת 1976 חבר איינשטיין ליוצא להקת כוורת, המוזיקאי יוני רכטר, ויחד יצרו את אלבומם המשותף הראשון "האהבה פנים רבות לה". רכטר הביא עמו לאלבום כמה מיוצאי להקת "כוורת" לנגן באלבום: יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין. בין השירים הבולטים באלבום: "מה עושות האילות" (לאה גולדברג/יוני רכטר), "עוד יהיה" (אריק איינשטיין) ועיברות לשיר של אלביס פרסלי: "נגמרו לי המילים" (איינשטיין/פרסלי-ורה מטסון).

בעקבות האלבום "האהבה פנים רבות לה", יצא איינשטיין למסע הופעות ברחבי הארץ שתועד לאלבום ונקרא "אנשים אוהבים לשיר" (1977). בנוסף לרכטר, בין השאר השתתפו בנגינה ובשירה מוזיקאים מובילים כדוגמת אפרים שמיר, אסתר שמיר, שלמה יידוב, מוטי דיכנה ואלון הלל וכן (בחלק מההופעות) תזמורת נתניה בניצוחו של סם לואיס. בין השירים הבולטים באלבום: "הנקניק מצייטלין" (יוני רכטר), "דמעות של מלאכים" (דן מינסטר/יוני רכטר), "כל השבוע לך" (אריק איינשטיין/שמוליק קראוס), "בלילות הקיץ החמים" (דן מינסטר/מתי כספי) ו"אני ואתה" (אריק איינשטיין/מיקי גבריאלוב).

בשנת 1979 יצאו אריק איינשטיין ושלום חנוך למסע הופעות משותף בהפקה מושקעת ויקרה. המופע הוקלט בהיכל התרבות ויצא על גבי האלבום "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת". אלבום זה כולל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך וכן שתי מחרוזות (שכל אחת מהן אורכה מעל 18 דקות) שכללו את מיטב השירים מאלבומיהם המשותפים בראשית שנות ה-70. מסע הופעות זה, היה האחרון בו השתתף איינשטיין, ולמעשה מאז הפסיק להופיע בפני קהל.

[עריכה] ביטוי אישי בשנות השמונים

בשנת 1980 הקליט בשיתוף מיקי גבריאלוב את האלבום "חמוש במשקפיים". רובו של האלבום היו לחנים לשירי משוררים כלאה גולדברג (תוף בודד), נתן אלתרמן (סיום, ילדי ההפקר) וחיים נחמן ביאליק (תאמר אהיה רב, היא יושבה לחלון, הכניסיני תחת כנפך).

בשנת 1982 הקליט את האלבום "יושב על הגדר" בשיתוף המוסיקאי יצחק קלפטר. באותה השנה עבר איינשטיין תאונת דרכים קשה, הוא נפצע וידידתו נהרגה. מאז חדל להופיע על הבמה והתרכז בהקלטות בלבד.

בשנת 1983 הוציא איינשטיין את אלבומו השני בשיתוף יצחק קלפטר "שביר". זהו האלבום הראשון של איינשטיין, בו הוא כתב את כל מילות השירים, את כל הלחנים והעיבודים ביצע קלפטר. בין השירים הבולטים באלבום: "שביר", "פנים טובות בתוך החשיכה", "תל אביב גדות הירקון, 1983".

בשנת 1984 חבר איינשטיין פעם נוספת למוזיקאי שם טוב לוי, ליצירת האלבום "פסק זמן". כל עשרת שירי האלבום הולחנו על ידי לוי, וכהמשך לאלבום הקודם, כתב איינשטיין את מילות השירים, למעט השיר "יעקב ועשיו" מאת ח"נ ביאליק. שירים בולטים באלבום: "הוא חזר בתשובה" שנכתב כשיר געגוע לחברו אורי זוהר, שחזר בתשובה שנים ספורות קודם לכן, "שלוש ארבע לעבודה" שהפך ללהיט המוביל באלבום וזכה להשמעות רבות ברדיו ו"מכבי הישן", שיר געגוע נוסף למתחם מכבי הישן בתל אביב, שפעילות הספורט בו הופסקה באותה התקופה. את יציאת האלבום ליוותה תוכנית טלויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית. צוות הנגנים המכובד באלבום כלל את יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר ישראל ומשה לוי.

בשנת 1986 שב איינשטיין לשתף פעולה עם המוזיקאי מיקי גבריאלוב עמו הוציא את האלבומים "בדשא אצל אביגדר", "סע לאט" ו"חמוש במשקפיים". שני אלבומים מצליחים הניב שיתוף הפעולה הפורה בין השניים בין השנים 1986 - 1988. האלבום הראשון שיצא "אוהב להיות בבית" כלל את השירים: "שכשנבוא" (במקור שיר יווני שתורגם על ידי עלי מוהר), "אוהב להיות בבית" (א. איינשטיין/מ. גבריאלוב), "השיר על התוכי יוסי" (א. חלפי/מ. גבריאלוב) וכן שיר אחד אותו הלחין יצחק קלפטר "אין לו זמן". באלבום השתתפו נגניו הקבועים של איינשטיין המתופף מאיר ישראל, וכן שלושת יוצאי להקת כוורת: יוני רכטר, אלון אולארצ'יק ויצחק קלפטר. האלבום "על גבול האור" שיצא בשנת 1987 כלל את הלהיטים: "נודניק" (א. איינשטיין/מ. גבריאלוב), "עוף גוזל" (א. איינשטיין/מ.גבריאלוב), "שיר השיירה" (ע. מוהר/עממי) ו"עיתונאי קטן" (א. איינשטיין/מץ גבריאלוב). לצד המשתתפים הקבועים של איינשטיין, התארחו בשיר "שיר השיירה" גם המוזיקאי יהודה פוליקר והכנר מירל רזניק. על עטיפת האלבום מופיע תצלום משנות ה-50, של איינשטיין הצעיר קופץ לגובה במגרש "מכבי" שב"גני התערוכה", ומתחתיו כיתוב בו מקדיש איינשטיין את האלבום לזכרו של משה איש כסית, שנפטר באותה תקופה.

אלבומו מ- 1988, "משירי אברהם חלפי", כלל בין היתר את "שיר על התוכי יוסי", "צער לך" ואת "עטור מצחך" בגרסה חדשה ודומה לזו שהוקלטה עשור קודם (וגם כאן שיתף פעולה עם יוני רכטר שהלחין, ועם יהודית רביץ וקורין אלאל בקולות). שיר זה נבחר לאחד מהשירים הישראליים האהובים ביותר במשאלים שונים ברדיו ובעיתונות.

את שנות השמונים סגר איינשטיין בשנת 1989, עם אלבום הילדים "הייתי פעם ילד". אלבום זה מכיל תריסר שירים אשר הולחנו על ידי המוזיקאי יוני רכטר. בין השירים הבולטים באלבום: "אדון שוקו" שזכה להצלחה מעל גלי האתר, "גברת עם סלים" המושר על ידי איינשטיין ורכטר בסגנון של דווח בשידור ממשחק כדורגל, ו"שבת בבקר". את עטיפת האלבום המרהיבה צילם הצלם עודד קליין ובו נראה איינשטיין ובנו משתטים על גבי פסל האריה בסמטה פלונית בלב תל אביב.

[עריכה] שנות התשעים

בשנת 1990 יצר איינשטיין קלטת וידאו ובה שירי ילדים, שנקראה "כמו גדולים", ובשנת 1992 יצר יחד עם צבי שיסל את הסרט הפרודי "כבלים".

איינשטיין המשיך, בשנת 1992, עם אלבום ילדים נוסף בשיתוף יוני רכטר "האריה, היונה ותרנגולת כחולה". אלבום זה כלל דואט עם יהודית רביץ בשיר "תרנגולת כחולה" (תרצה אתר/יוני רכטר), ועיבוד חדש לשיר "אמא שלי" (אריק איינשטיין/שלום חנוך).

החל משנות התשעים החל איינשטיין לשתף פעולה עם יוצרים צעירים בהלחנה, כתיבה ועיבודים של תקליטיו, ביניהם היו ארקדי דוכין, יהלי סובול ונועם רותם.

אלבומו המצליח ביותר בשנות ה-90 הוא "יש בי אהבה", שיצא בשנת 1995 בשיתוף שם טוב לוי. בין השירים הבולטים באלבום: "סע לאט ב'" (א. איינשטיין/ש. לוי) שניכתב כהמשך לשירו הקלאסי, "יש בי אהבה" (א. דוכין), "אדם האמין" (א. חלפי/ש. לוי), וכן השיר "לבכות לך" אותו כתב אביב גפן לזכר חברו שנהרג, ולאחר מכן נהפך להיות מזוהה עם האבל על רצח רבין. כמו כן, באותה שנה נכלל באלבום הכפול "שלום חבר" שיצא בעקבות רצח רה"מ יצחק רבין, שירו של איינשטיין "זה פתאום נפל עליה" (למילים שלו וללחן ועיבוד של שם טוב לוי).

בשנת 1996 הוציא איינשטיין אלבום נוסף עם שם טוב לוי: "קצת לקחת חזרה", שכלל ברובו שירים ישנים בעיבודים חדשים. בין השירים שני דואטים עם יהודית רביץ "החופש בבית ההבראה" (חיים חפר/מל קלר) ו"קרה זה רק הפעם" (אברהם ברושי/בובי פנחסי), וכן דואט עם אילה אשרוב "אל נא תאמר לי שלום" (טולי רביב). כמו כן בלט באלבום השיר "המשתה" אותו הלחינה המוזיקאית לאה שבת למילים של נתן אלתרמן.

בשנת 1999 חזר לשתף פעולה עם שלום חנוך באלבום המשותף "מוסקט". השירים הבולטים באלבום זה היו: "כל אחד רוצה", "גיטרה וכינור" ו"שמור על עצמך".

[עריכה] שנות האלפיים

באלבום "שתי גיטרות בס תופים" מ-2004, נכלל בין היתר השיר "זה לא בדיוק געגוע" שנכתב על ידו בהתבסס על זכרונות מתקופת ילדותו. שיר זה זכה גם לוידאו קליפ, בו שולבו באנימציה ממוחשבת צילום של איינשטיין כיום עם תמונות עבר שלו.

בשנת 2005 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בפזמונאות העברית וב-2006 קיבל פרס מיוחד על תרומה רבת שנים למוזיקה הישראלית בטקס פרסי עמ"י של ערוץ מוזיקה 24.

ב-3 בינואר 2006, ביום הולדתו ה-67 של איינשטיין, יצא אלבומו "רגעים", בשיתוף המוזיקאי והמעבד פיטר רוט. אלבום זה המשיך את המגמה של אלבומיו האחרונים בשירים שקטים ונוגים כמו "פרידה קצרה" ו"אף אחד לא מזיל דמעה" (גירסת כיסוי לשירו של שמוליק צ'יז'יק), אך נכלל בו גם שיר הומוריסטי בשם "אחד עשר מטר".

איינשטיין הוא חובב ספורט מושבע, וידוע במיוחד כאוהד ותיק ונאמן של הפועל תל אביב, המוזכרת בכמה משיריו הידועים, דוגמת "היה לנו טוב, נהיה לנו רע", "סע לאט", "אמרו לו" ו"סע לאט 2". איינשטיין אף כתב את המלים לשיר האליפות האחרון של הקבוצה, "אדומה שלי". כמו כן הקליט את השיר "ואלה שמות", המורכב אך ורק משמות של כדורגלנים.

בסוף אוגוסט 2006 יצא הספר "זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים" בעריכת עלי מוהר (דניאלה די-נור מוציאים לאור). הספר, מבוסס על עשרות שעות שיחה בין עלי מוהר לאריק איינשטיין, מביא אנקדוטות מחייו של אריק איינשטיין, המיטב של שיריו (אלה שכתב ואלה שהוא מבצע), מילים של מערכונים מיתולוגיים ודיאלוגים מסרטים, תמונות, פוסטרים, עטיפות של תקליטים ומאמר פותח של עלי מוהר המנסה לפצח של "סוד קסמו של הקול של אריק איינשטיין". את הספר מלווה דיסק המכיל חלקים נבחרים מהשיחות שערכו השניים בליווי נגינת פסנתר של יוני רכטר.

[עריכה] משפחה

בשנת 1963 נישא לאלונה שוחט נכדתה של מניה שוחט. במהלך נישואין אלו נולדה לשניים בתם הבכורה שירי, שכונתה גם בשם פוזי, ועל שמה נקרא אלבום של אריק איינשטיין. לאחר ארבע שנות נישואין התגרשו בני הזוג. בשנת 1968 שבו השניים ונישאו זה לזו. במהלך נישואים אלו, בשנת 1971, נולדה בתם השנייה יסמין, שעל שמה נקרא אלבומו של איינשטיין משנת 1973. נישואים אלו הגיעו לסיומם עם גירושיהם השניים של הזוג שנים ספורות לאחר מכן. לאחר מכן נישא לסימה אליהו (אותה הכיר מעט לפני צילומי הסרט "מציצים" ונולדו להם שני ילדים: הבכור אמיר והבת דינה. המשפחה מתגוררת בתל אביב, בה חי אריק מאז ומעולם, ומנהלת אורח חיים צנוע ומכונס.

שתי בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, שחזרו בתשובה יחד עם אימן, נישאו לשני בניו הבוגרים של אורי זוהר שאף הם חזרו בתשובה. החתונה הראשונה תועדה בסרטו של רנן שור - "חתונה בירושלים", שפתח את פסטיבל חיפה 1985.

[עריכה] אריק איינשטיין והמפיק

בשנת 2002 הגיש איינשטיין תביעה אזרחית נגד המפיק והאמרגן מיכאל תפוח, עימו עבד במשך 24 שנים. תביעה זו הולידה מערכת השמצות והכפשות הדדיים, וחשפה מערכת יחסים עכורה שפרצה בין השניים, שהיו ידידים וחברי נפש. בכתב התביעה נטען כי איינשטיין נוצל על ידי אמרגנו אשר חי כביכול על חשבון רווחיו העצומים של הזמר. האמרגן, בכתב ההגנה, טען כי איינשטיין דווקא הרוויח ממון רב, והציג את עצם הגשת התביעה כחלק מבעיותיו האישיות של הזמר כאדם תלותי ומפונק.[1]

[עריכה] דיסקוגרפיה

[עריכה] אלבומים "שר בשבילך", 1966 "ישן וגם חדש", 1968 "מזל גדי", 1968 "פוזי", 1969 "פלסטלינה" (במשותף עם שלום חנוך), 1970 "שבלול" (במשותף עם שלום חנוך), 1970 "שירי ילדים" (במשותף עם רוב הקסלי), 1971 "בדשא אצל אביגדור" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1971 "יסמין", 1972 "ארץ ישראל הישנה והטובה", 1973 "סע לאט", (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1974 "שירים", 1975 "ילדים" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1976 "האהבה פנים רבות לה" (במשותף עם יוני רכטר), 1976 "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'" (במשותף עם אבנר קנר), 1976 "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'" (במשותף עם אבנר קנר), 1977 "ילדודס", 1978 "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב" , 1980 "חמוש במשקפיים" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1980 "יושב על הגדר" (במשותף עם יצחק קלפטר), 1982 "שביר" (במשותף עם יצחק קלפטר), 1983 "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה' - נוסטלגיה", 1984 "פסק זמן" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1984 "תוצרת הארץ" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1985 "אוהב להיות בבית" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1986 "על גבול האור" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1987 "משירי אברהם חלפי" (במשותף עם יוני רכטר), 1988 "הייתי פעם ילד" (במשותף עם יוני רכטר), 1989 "האריה, היונה ותרנגולת כחולה" (במשותף עם יוני רכטר), 1993 "יש בי אהבה" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1995 "קצת לקחת חזרה" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1996 "לאן פרחו הפרפרים" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1996 "מוסקט" (במשותף עם שלום חנוך), 1999 "שמש רטובה", 2002 "שתי גיטרות בס תופים", 2004 "רגעים" (במשותף עם פיטר רוט), 2006

[עריכה] עם שלישיית גשר הירקון "אהבה ראשונה", 1965 "התוכנית החדשה", 1966 "אהבה ראשונה" (תקליטור), 1992 "האוסף" (מארז תקליטורים), 2001 [עריכה] עם החלונות הגבוהים "החלונות הגבוהים", 1967 [עריכה] אוספים "לקט", 1978 "לקט לילדים", 1981 "מבחר", 1986 "לקט שני", 1988 "השנים הראשונות" (במשותף עם יהורם גאון), 1989 "אוסף", 1993 "האוסף" (מארז תקליטורים), 2001 "המיטב", 2003 [עריכה] הופעות "אנשים אוהבים לשיר - בהופעה חיה,1977 "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה", 1979 "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה" (הוצאה מחודשת), 2005 [עריכה] תקליטונים ומיני אלבומים "אריק איינשטיין", 1960 "ליל סתיו" (במשותף עם יפה ירקוני), 1966 "אריק והאיינשטיינים", 1966 "אני מרגיש כמו מלך", 1967 "הגר", 1967 "האדון הרופא / הימים הארוכים העצובים", 1967 "או-בלה-די או-בלה-דה / בית הערבה", 1968 "פראג / מי שחלם", 1969 "אחינועם לא יודעת / היה לנו טוב נהיה לנו רע", 1969 "הדוד סם / האיש על הצב" (מתוך לול 1), 1970 "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר / קח לך אשה ובנה לה בית" (במשותף עם שלום חנוך), 1970 "חצי חצי" (פסקול), 1971 "Waiting for a better day / חמוץ חמוץ", 1971 [עריכה] הקלטות נוספות "יומן מסע" (סינגל, במשותף עם אביב גפן), 2000 "אריק איינשטיין מספר: הארי פוטר ואבן החכמים", 2003

[עריכה] פילמוגרפיה

• ניני (1962) - שחקן.
• אולי תרדו שם (1964) - שחקן.
• דליה והמלחים (1964)
• סלאח שבתי (1964) - שחקן (בתפקיד זיגי).
• לול (תוכנית טלוויזיה) (1969) - תסריטאי, שחקן.
• שבלול (1970) - סרט דמוי תיעודי על הפקת האלבום "שבלול".
• מציצים (1972) - תסריטאי, שחקן (בתפקיד אלי).
• עיניים גדולות (1974) - שחקן (בתפקיד יוסי).
• לול (1988) - תסריטאי, שחקן.
• כמו גדולים (סרט) (1990) - תסריטאי, שחקן.
• כבלים (1992) - תסריטאי, שחקן.

[עריכה] ראו גם

אמנים קשורים לאריק איינשטיין:

בני אמדורסקי, יהורם גאון, שלום חנוך, יוני רכטר, אורי זוהר, שמוליק קראוס, שם-טוב לוי, מיכה שטרית, ברי סחרוף, פיטר רוט.

להקות בהן היה חבר אריק איינשטיין:

להקת הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אריק איינשטיין

• פורום אריק איינשטיין בתפוז
• אריק איינשטיין, באתר MOOMA
• אתר מעריצים של אריק איינשטיין
• אריק איינשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ביוגרפיה של אריק איינשטיין
• התקליטונים של אריק
• מילים לשירים של אריק איינשטיין באתר שירונט
• אריק איינשטיין שלא היכרתם - מתוך YNET