נחמה הנדל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחמה הנדל | |
---|---|
אלבומה האחרון של נחמה הנדל, "השירים היפים" |
|
מקור | ירושלים, ישראל |
שנות פעילות | שנות הששים והשבעים |
ז'אנר | מוזיקה ישראלית |
חברת תקליטים | הד ארצי לבנטיני |
חברי ההרכב | {{{חברי ההרכב}}} |
חברים לשעבר | {{{חברים לשעבר}}} |
{{{אתר}}} |
נחמה הנדל (1936 - 1998) היא זמרת, גיטריסטית ובדרנית ישראלית. מהזמרות הידועות בזמר העברי בשנות החמישים והשישים. הופיעה בארץ ובחו"ל ושיחקה במספר סרטים. ב- 1984 עברה עם משפחתה לאוסטרליה וחזרה לאחר עשר שנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] שנות החמישים
שנות החמישים היו תחילת פעילותה המוזיקלית של הנדל. בין השנים 1956 - 1954 שירתה בלהקת הנח"ל ושיחקה בסרט "סלאח שבתי". התפרסמה במיוחד כשזכתה בפסטיבל הזמר ב- 1964 יחד עם בני אמדורסקי עם השיר "ילדתי אימרי". כשהשתחררה מהצבא יצאה ללמוד שירה ומשחק בפריז וכשחזרה לארץ הקימה יחד עם חבריה לשעבר מלהקת הנח"ל את להקת "בצל ירוק". במקביל, שיחקה בסרט "עמוד האש". לאחר שעזבה את "בצל ירוק" הקימה יחד עם הזמר רן אלירן את הצוות "רן ונמה" לקראת מבחני הקבלה לתוכנית הפופולרית של האמריקאי אד סאליבן. לאחר שעברו את המבחנים והופיעו בתוכנית, החלו להתפרסם בארצות הברית וקנדה וקיימו שם הופעות רבות. שם גם הוציאו את שני אלבומיהם, שרק מאוחר יותר התפרסמו בישראל. לאחר שחזרה לארץ עבדה על שימור שירים ישראליים.
[עריכה] שנות הששים והשבעים
בשנת 1961 הוציאה הנדל את אלבומה הראשון, "שירים של אז ושל עכשיו", בשיתוף המוזיקאי יחזקאל בראון. שלוש שנים לאחר מכן הקליטה שירים שהולחנו על ידי נחום היימן. בשנת 1966 גילמה את התפקיד הראשי במחזמר "המלך ואני", וכשנה לאחר מכן, מעט לפני מלחמת ששת הימים, הוציאה את אלבומה השני, "ואולי". לאחר זמן מה הצטרפה לכת "סורבוד" שדוגלת באחוות האדם ובעקבות כך שינתה את שמה להלנה. באותה כת פגשה את הגרמני ליאונרד רנייה שהיה מתנדב בקורס והתחתנה איתו. בעקבות נישואיה עברה לגרמניה למשך ארבע שנים (1969 - 1973), מאחר שנמתחה בארץ ביקורת חריפה על נישואיה. בזמן שגרה בגרמניה ילדה את שני ילדיה. כשחזרה לארץ ב-1973 השתתפה בערב משוררים של גלי צה"ל, ולאחר מכן הופיעה יחד עם בעלה ברחבי הארץ והלחינה את שירי לאה גולדברג, שהייתה מורתה.
[עריכה] שנות השמונים ואילך
הנדל עזבה את הארץ בשנת 1984 למשך עשר שנים. היא התגוררה באוסטרליה ועסקה שם בלימוד שירה למבוגרים. כשחזרה לישראל ב-1994 עברה להתגורר בכפר סבא הופיעה יחד עם הזמרת שולי נתן והוציאה את האלבום "מחוץ לסערה".
הנדל נפטרה בשנת 1998 בערב יום הכיפורים מדום לב. בת 62 הייתה במותה. לאחר מותה הוציא לזכרה חברת הד ארצי אלבום אחרון בשם "השירים היפים" ובו כל שיריה הידועים, בהם: "דונה דונה", "ואולי", "הכניסיני תחת כנפך" (שריטה חידשה אותו כעבור שנים), "משירי זמר נודד", "שירו של אבא", "יד ענוגה", "סתיו" ועוד. רן אלירן, שותפה בעבר, הקליט לזכרה את השיר "פעמונים".
[עריכה] דיסקוגרפיה
- "שירים של אז ושל עכשיו" - 1961
- "ואולי" - 1967
- "נחמה הנדל בשירי ביאליק" - 1970 - שבשבילו ליקטה במשך ארבע שנים את שיריו של ביאליק
- "שירי עמים" - 1973
- "נחמה הנדל" - 1978
- "מחוץ לסערה" יצא ב - 1997 אך נתקל בקבלת פנים קרירה.
- "השירים היפים" - 1998 יצא לזכרהּ לאחר מותהּ.