יהורם גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהורם גאון
מקור	ירושלים, ישראל
שנות פעילות	1957—היום
ז'אנר	זמר עברי פופ
חברת תקליטים	אן אם סי ישראפון סי בי אס התקליט חיפה נענע דיסק Neighborhood הד ארצי מדיה דיירקט
חברי ההרכב	{{{חברי ההרכב}}}
חברים לשעבר	{{{חברים לשעבר}}}
{{{אתר}}}

יהורם גאון (נולד ב-28 בדצמבר 1939) זמר ושחקן ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי. נמנה על הזמרים המובילים בישראל.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 דיסקוגרפיה 2.1 אלבומים 2.2 אוספים 3 קולנוע וטלוויזיה 3.1 סרטים 3.2 סדרות 3.3 תוכניות 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

יהורם גאון נולד בירושלים בשכונת בית הכרם. בן זקונים להוריו משה ושרה גאון. אביו, משה דוד גאון, נולד בסרייבו בשנת 1889, ועם עלייתו ארצה שימש כמורה לעברית, לאחר זמן מה נשלח ללמד עברית בקהילה היהודית באיזמיר, תורכיה. שם הכיר את אמו של יהורם, שרה חכים, ולאחר זמן קצר עלו שניהם ארצה והקימו משפחה. ליהורם שלושה אחים: יגאל, כלילה כרמון ואיש העסקים בני גאון.

את שירותו הצבאי עשה גאון בלהקת הנח"ל בה היה בדרן. גאון לא נתפס כזמר טבעי, עד כדי כך שבמהלך הקלטת השיר "רוח סתיו", אורי זוהר, מפקד הלהקה, "המליץ" לו שעדיף שידקלם את שתי השורות שניתנו לו במקום שישיר אותן, משום ש"זמר כבר לא תהיה, שחקן אולי".

לאחר שחרורו נמנה עם יוצאי הלהקה שביקשו מהבמאית נעמי פולני להמשיך לעבוד עמה, וכך קמה להקת "התרנגולים", שבה החל לשיר לראשונה, אם כי גם בה לא היה זמר דומיננטי, לצד הכוכבים העולים של אותה תקופה (ביניהם מי שעתידים להוות את "הגשש החיוור" שייקה פולי וגברי). במקביל החל לשחק בתיאטרון "הקמארי", אבל הרצון להיות זמר עלה על כל שאיפה אחרת, והוא הקים יחד עם חברו ללהקת הנח"ל, אריק איינשטיין ועם בני אמדורסקי, את שלישיית גשר הירקון", שיצרה להיטים גדולים בזמר העברי, ובהם "לילה בחוף אכזיב", "סרנדה לך", "אותך" ו"איזה יום יפה". השלישייה הקליטה יחד את האלבום "אהבה ראשונה". גאון פרש כשנה לאחר הקמת השלישייה לטובת לימודי משחק ובימוי בלונדון.

הוא חזר לארץ, לאחר שיואל זילברג, שעמד לביים את המחזמר "קזבלן", נזכר בזמר הכישרוני, ופנה אליו שיגיע לארץ לאודישנים. המחזמר שכתביגאל מוסינזון, על רקע "השטח הגדול" ביפו והופק על-ידי גיורא גודיק ב-1966, זכה להצלחה גדולה, שהפכה את גאון לאחד הזמרים המובילים בארץ. שני שירים מתוכו, "כל הכבוד" ו"יש מקום" מזוהים עמו עד היום.

גאון הפך מאז אמצע שנות השישים לכוכב גדול בעולם הבידור והזמר הישראלי. בפסטיבל הזמר של 1969 זכה בשני המקומות הראשונים עם השירים "בלדה לחובש" ו"עץ האלון". הוא נחשב לזמר מבוקש הן על ידי הקהל והן על-ידי כותבי שירים ומלחינים שרצו מאוד שיבצע משיריהם. כך זכה להיות המבצע המוכר בהרבה להיטים של נעמי שמר (כגון: "עוד לא אהבתי די" ו"סימני דרך") ושל הפזמונאי חיים חפר והמלחין דובי זלצר (בשיריהם "הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי", "רוזה", "לא נפסיק לשיר" ועוד). הוא הוציא אלבומים רבים, בהם אלבומים עם שירים ורומנסות בלאדינו ושירי שבת ומועדים. הוא הרבה לבצע שירים רומנטיים ונחשב כמי שמיזג בשיריו בין מזרח למערב, כשביצועיו שילבו מוזיקת פופ עם נגיעות מזרחיות (כמו למשל בשיר "רוזה"). ברבים משיריו ביצע שירי אהבה לארץ ישראל ולירושלים (בהם "שלום לך ארץ נהדרת", "מעל פסגת הר הצופים" ועוד).

לסערה רכילותית זכתה פרשת נישואיו עם בחורה שטרם מלאו לה 17 שנה בשם אורנה גלפרב, שהייתה צעירה ממנו ב-22 שנה ונזקקה להיתר מיוחד לנישואין עקב גילה הצעיר. לזוג, שהתגרש מספר שנים אחר כך, שני ילדים: משה והילה.

גאון שיחק במספר סרטים ישראלים שרובם זכו להצלחה. הסרט "מבצע יונתן" אף זכה להצלחה בינלאומית והיה מועמד לאוסקר, שכן הופק זמן קצר אחרי שחרור החטופים של המטוס באוגנדה במסגרת מבצע אנטבה. גאון שיחק את תפקידו של המפקד שנפל במבצע, יוני נתניהו. סרטים נוספים שלו: "אני ירושלמי" מ-1971, אוטוביוגרפיה מצולמת עליו ועל משפחתו הירושלמית שאותה כתב וביים. "קזבלן" מ-1973 הגירסה הקולנועית והמצליחה של המחזמר. "כל ממזר מלך" מ-1968, "מצור" ב-1969, ו"הפריצה הגדולה" מ-1971 שבהן שיחק את דמות הצבר הלוחם. כמו כן שיחק בשנות השמונים בסרטים "כביש ללא מוצא", ו"המאהב" (עפ"י ספרו של א.ב. יהושע). ב-2004 עשה גיחה מחודשת לקולנוע לאחר שנים רבות כששיחק בתפקיד אורח בסרטו של יוסף סידר "מדורת השבט".

הקריירה הטלויזיונית שלו עשירה אף היא. בשנות השמונים הוא כיכב בסידרה הקומית-סאטירית המצליחה "קרובים קרובים" בדמות יורם, האב ההיפוכונדר. בשנת 1998 שיחק במיני סדרת הדרמה "בלש בירושלים", וב-1999 שיחק בסדרה "מר מאני". בשנים 2003-2005 הגיש בערבי שבת את תוכנית הבידור הפופולרית "שישי בגאון" בערוץ הראשון. בשנת 2005 החל להגיש תוכנית ארוח בשם "ערב טוב ישראל" בערוץ 2. הוא מגיש מזה מספר שנים תוכנית אישית ברשת ב' בשם "גאון ברדיו", בה הוא מדבר על אירועים אקטואליים שקרו באותו שבוע.

גאון הציג את מועמדותו לראשות עיריית ירושלים, ובסופו של דבר נבחר כחבר מועצת העיר ומחזיק תיק התרבות.

הדימוי שלו כזמר לאומי הביא לבחירתו לשיר בטקס קבלת פרס נובל לשלום ב-1994, בו זכו יצחק רבין ושמעון פרס יחד עם יאסר ערפאת.

יהורם גאון הוא חתן פרס ישראל לזמר עברי תשס"ד (2004), יחד עם גיל אלדמע.

הוא משמש כנשיא עמותת "ארקאדאש" - קהילת יוצאי תורכיה בישראל.

[עריכה] דיסקוגרפיה

[עריכה] אלבומים יהורם גאון (1996) ירח מלא (1989) אלף נשיקות (1986) אמצע הדרך (1984) סימני דרך (1982) יהורם גאון 79 (1979) עוד לא אהבתי די (1977) שמש עולה (1977) קסם מולדת (1976) בהיכל התרבות (1975) אותך שרים (1975) אהבה ים תיכונית (1973) קזבלן הסרט (1973) שלכם לשעה קלה (1972) בתוכנית יחיד (1971) אני ירושלמי (1971) איפה את אהובה (1969) כל העיר מרכלת עלינו (1966) קזבלן המחזמר (1966)

[עריכה] אוספים ליוית אותי ארצי (2006) המיטב (2004) שלום לך ארץ נהדרת (1991) אני עושה לי מנגינות (1990) האוסף (מדיה דיירקט) (1997) גאון על הירקון (1995) בהופעה (1993) נשמה - יהורם גאון בנוסח יהודי (1992) איתך בלעדייך (1984) להיטי זהב 2 (1980) אוסף הלאדינו הגדול 3 - פיוטים לשבת (1978) אוסף לאדינו 3- שירים לפסח (1975) להיטי זהב 1 (1973) שירי פסח (1972) אוסף הלאדינו הגדול 2 רומנסות בלאדינו (1969) רומנסרו עם יוסי בנאי (1969) שירי שבת (1969) בשירי משה וילנסקי (1969)

[עריכה] קולנוע וטלוויזיה

[עריכה] סרטים דליה והמלחים 1964 כל ממזר מלך 1968 מצור 1969 הפריצה הגדולה 1970 אני ירושלמי 1971 קזבלן 1973 ג'וקר 1976 מבצע יונתן 1977 כביש ללא מוצא 1982 המאהב 1986 מטולדו לירושלים 1988 מדורת השבט 2004

[עריכה] סדרות קרובים קרובים 1983-1986 מר מאני 1996 חצי המנשה 1996 בלש בירושלים 1997

[עריכה] תוכניות שישי בגאון 2003-2005 ערב טוב ישראל -2005

[עריכה] קישורים חיצוניים

• יהורם גאון, האתר הרשמי
• יהורם גאון, באתר MOOMA
• יהורם גאון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מילים לשירים של יהורם גאון באתר שירונט