יורם טהרלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יורם טהרלב

יורם טהר-לב (נולד ב-1938) משורר ופזמונאי ישראלי.

נולד וגדל בקיבוץ יגור. בעת שירותו הצבאי שימש כתב בעיתון "במחנה".

טהרלב כתב מספר רב של שירים ופזמונים, רבים מהם לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון. כמו כן פרסם ספרים רבים: ספרי שירה, ספרי פזמונים, מדריכים לכתיבה ביוגרפיות של הזמר העברי ועוד. שימש במשך שנים רבות כעורך בהוצאת הספרים של משרד הביטחון.

לטהרלב רפרטואר מגוון. בין שיריו אפשר למצוא שירי אהבה, שירי מולדת, שירי טבע, שירי רעות ושירי הומור. השיר "גבעת התחמושת" הוא בין השירים שהשאירו את רישומיהם בזכות תיאור האותנטי של הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. "הייה לי חבר הייה לי אח" הוא שיר רעות ידוע והשיר "הבלדה על יואל משה סלומון", שמתחיל במלים "בבוקר לח בשנת תרל"ח", הוא תיאור אפיזודה בהיסטוריה של ארץ-ישראל (ייסוד פתח תקווה). את "על כפיו יביא" כתב טהרלב על סמך ראיון שערך עם נגר מובטל באחת משכונות העוני בארץ, שהראה לו כיסא שהוא שומר לאליהו הנביא. שירו "הורה", בעל הניחוח הארצישראלי, זכה בביצועו של אבי טולדנו במקום השני בתחרות האירוויזיון בשנת 1982.

רבים משיריו כתב טהרלב בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור, בהם: "ההר הירוק תמיד" שכתב על ילדותו אל מול הר הכרמל שלרגליו שוכן הקיבוץ, "ארבע אחר הצהריים" המתאר את הווי החיים היומיומי בקיבוץ, "בפרדס ליד השוקת" שכתב על המטעים בהם עבד ואליהם נהג ללכת להתבודד ו"צל ומי באר" המבוסס על מאורע מ-1945, כשליגור הובאו מעפילים ששוחררו ממחנה המעצר בעתלית, כדי שיסתתרו מפני הבריטים. עליהם הוא כתב "מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת, ועד עולם יוכל להשאר".

המנגינות למלותיו נכתבו בידי טובי המלחינים של הזמר העברי, ביניהם משה וילנסקי, נחום היימן, נורית הירש, מוני אמריליו ואפי נצר. הראשון שהלחין את מלותיו היה המלחין נחום היימן, שלקיבוצו בית אלפא שלח טהרלב את מלות השיר "את ואני והרוח" עם בקשה שיואיל להלחינו. השיר פורסם בבצוע צמד "הפרברים". קשר חברות מיוחד היה לו עם המלחין יאיר רוזנבלום, והם יצרו יחד להיטים רבים ללהקות צה"ל, בהם: "ישנן בנות", "הייה לי חבר הייה לי אח", "גבעת התחמושת", "שירו של צנחן" ו"אין כבר דרך חזרה". שירים נוספים שכתב ללהקות הצבאיות היו השירים ההומוריסטים "חסקה", "הוא לא כל כך חכם", "יידישע פיראטען" ו"אני מת" (לראות אותה הלילה), שירי מולדת כמו "מלאך מסולם יעקב", "עוד לא תמו כל פלאייך", "קום והתהלך בארץ", "אל הנח"ל", "נגן אקורדיון", "בן גוריון" ועוד.

טהרלב כתב גם מספר שירים שהולחנו בסגנון פופ ורוק, כמו "אינך יכולה" ללהקת "החלונות הגבוהים" ו"חשמל זורם בכפות ידיך" בביצוע רותי נבון.

טהרלב כתב גם שירי ילדים רבים, בהם שירים לפסטיבל שירי ילדים כמו "המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן, "ברבאבא" ו"מר אפצ'י" בביצוע ציפי שביט ו"מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק. את "הדרך אל הכפר" כתב לרבקה זוהר על סמך סיפור חייה, מילדותה בכפר פקיעין ועד שובה ארצה לאחר התנסות קשה עם סמים בארצות הברית. את השיר הלחינה נורית הירש לפסטיגל 1985 והוא זכה בביצועה של זוהר במקום הראשון. שנה לאחר מכן כתבו טהרלב והירש את השיר "חלקת אלוהים", שהושר על ידי זוהר בפסטיגל 1986 וזכה גם הוא במקום הראשון. עוד שירי ילדים ידועים שכתב: "בים בם בום" ("שני חברים יצאו לדרך"), "כולם הלכו לג'מבו", פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "דלת הקסמים" ו"שכונת חיים" ועוד.

בנוסף לעיסוקו במוזיקה כתב עשרות ספרים. מלבד קובצי פזמונים, יצאו לאור ספרים הסוקרים את תולדות הזמר העברי, ביניהם "שירו הביטו וראו" יחד עם ד"ר מרדכי נאור ו"מדריך לכתיבת מקאמות". בספרו "וטהר לבנו", הוא כתב פרשנות הומוריסטית על ספר אורח חיים יהודי שמצא באקראי בחנות ישנה, כתיבה שעוררה עליו את חמת הממסד החרדי, והוא הוזמן בעטיו למשפט בפני בד"ץ. קובץ פזמונים שלו לנוער המתבגר הוא כינס בספר "הנשיקה הראשונה", שמלבד הפזמונים המתאימים לקהל היעד, יש בו דפים מתוך ספרי לימוד במקצועות שונים שנלמדים בבית ספר תיכון. לפני שנים אחדות יצא ספר שלו בשם "מצע אשה מצע טוב", (פראפרזה על פסוק מספר "משלי","מצא אשה מצא טוב"), ובו פרשנות אישית לגבי דמויות תנ"כיות נשיות כמו רחב הזונה ועוד נשים שמככבות בספר הספרים.

טהרלב כתב מסכתאות לישובים וארגונים רבים, בהם נכללו קטעי קישור ופזמונים רלוונטיים להווי היישוב. בשנים האחרונות הוא מרבה להופיע בפני קהל בסיפורים ובשירים מפרי עטו בלוויית זמרת, בתוכניות "וטהר ליבנו" ו"קום והתעלף בארץ" (פראפרזה על שירו "קום והתהלך בארץ").