דנה ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דנה ברגר
עטיפת האלבום "יום יום"
מקור	חיפה, ישראל
שנות פעילות	1990—היום
ז'אנר	רוק
חברת תקליטים	NMC
חברי ההרכב	{{{חברי ההרכב}}}
חברים לשעבר	{{{חברים לשעבר}}}
{{{אתר}}}

דנה ברגר (נולדה ב-1 בנובמבר 1970), זמרת ושחקנית ישראלית.

[עריכה] ביוגרפיה

ברגר נולדה וגדלה בחיפה, והחלה דרכה המוזיקאלית בלהקת הרוק "או-באן". לאחר שירותה הצבאי בלהקת הנח"ל, החלה ללמוד ברימון מוזיקה. הצטרפה בשנת 1990 ללהקת בלאגן לצד דן תורן כסולנית ובצעה בין השאר את "חוץ לארץ", "לצלול" ו"שלושה ימים", וכן את שירה המפורסם של הלהקה "שלח לי שקט" המבוסס על שירה של יונה וולך ועובד על ידי תורן. בשנת 1991 שרה באלבומו של לב "רוצה לראות אתכם במקומי".

בשנת 1992, לאחר שהוציא את האלבום "גן עדן עירוני" התפרק ההרכב, לאחר שנתיים בלבד שהתקיים, וברגר זכתה לחשיפה ראשונה, כשהצטרפה באותה שנה לצוות השחקנים של סדרת הטלוויזיה "עניין של זמן" לצד אביב גפן ואיילת זורר, השתתפה באופרת הרוק "סאמארה" של הלל מיטלפונקט ובצעה בפסטיגל את "ואני לא ידעתי". לאחר מכן התפתחה ברגר לכיוונים שונים במוזיקה, כששרה באלבומו של דן תורן "חופשה בעליי", כתבה והלחינה את השיר "אתה עצוב" ובצעה את "שתי חברות" באלבומה של שרון חזיז "קח אותי לשם", ובצעה את "אל תוותרי עלי" של שלום חנוך עם רפי אדר באלבומו.

בשנת 1993 בצעה את הופעת הבכורה שלה, בליווי דודי לוי ועמיר לב אשר ניגנו, בפסטיבל "רוק בים האדום", שלב ראשון לפני יציאת אלבומה הראשון באותה שנה, "דנה ברגר", שאת רובו כתבה והלחינה, והייתה אחראית על שירים כמו "מלך", "חמימות" ו"מה יהיה". ביצירת האלבום השתתפו ורד קלפטר בלחן מספר שירים, וג'וני שועלי, ברי סחרוף, עודד פרח ורע מוכיח, אשר גם הפיק את האלבום, השתתפו במספר ביצועים, אשר יצרו לברגר תדמית רוקיסטית מובהקת, המנוגדת להופעותיה הקודמות, ומלווה בעטיפת תקליט פרובוקטיבית, הופעות רועשות וקליפים כסחניים, שרק העצימו תדמית פראית.

לברגר הייתה מחויבות פוליטית-חברתית גם כן, ובסוף 1994 בצעה שיר שיצרה "ביום שלא מאמינים יותר" במיוחד ליום האיידס. כמו כן, ב-1996 בצעה עם זהבה בן את הדואט "שיר לשלום" לתשדירי הבחירות של מפלגת מרצ. בשנת 1995 בצעה דואט נוסף עם גידי גוב, "מה אכפת לציפור". בשנת 1996 התנסתה שוב במשחק, כששחקה ב"ציפורים בניוטראל" לצד אסי לוי ודנה מודן וב"לילסדה" של שמי זרחין לצד אלון אבוטבול וענת וקסמן. בשנת 1997 השתתפה בפרויקט שירי הילדים "זנב לא שוכח" ושרה לצד אסף אמדורסקי את "בולי" ואת "בספסל או בגינה", ולצד זמרים שונים את "זנב לא שוכח" ואת "משמעות החיים".

ב-1998 הוציאה ברגר את אלבומה השני, "פשוט להיות", והביעה טון מוזיקאלי רוקיסטי אחר, קליל, רך ואינטימי. באלבום, שהופק על ידי יובל שפריר, בצעה ברגר מספר שירים שהפכו במהרה ללהיטים, כמו "חמימות חולפת", "מחשבות של חורף", "בוא וניסע מכאן" ו"מחכה לו", שאת רובם יצרה לבדה או עם ורד קלפטר, ובעזרת יהודה עדר, אייל קליין ודן תורן. האלבום זכה להצלחה רבה ולווה במספר הופעות מוצלח. באותה שנה חידשה את "אהבה יומיומית" שהלחינה יהודית רביץ ובצעה את "ושום סלע" שהלחין עדי רנרט במופע "כמו ציפור בחדר" משירי תרצה אתר של גלי צה"ל. ב-1999 השתתפה כזמרת ליווי באלבומם של המכשפות. באותה שנה התחתנה ברגר.

בשנת 2000, שנתיים בלבד לאחר יציאת אלבומה השני, הוציאה ברגר את אלבומה השלישי, "עד הקצה" בהפקתו של עופר מאירי. מהאלבום יצאו להיטים כמו "לומדת לעוף" (שיר הנושא של "מרס תורכי"), "עד הקצה" ו"בומביי", והוא נהפך במהרה לאלבום זהב עקב הצלחתו הרבה. גם לאחר יציאת אלבום זה, ברגר יצאה במסע הופעות ארצי. בתחילת 2003 עבדה במרץ והוציאה אלבום רביעי בהפקת מאירי, "תוך כדי תנועה", שכלל ביצועים מפורסמים כמו "בא והולך" ו"תוך כדי תנועה", ושירים נוספים שלהם הייתה אחראית. באותה שנה ילדה את בתה הראשונה- ליה, ולקחה פסק זמן קצר מעולם המוזיקה, חוץ משיתוף פעולה מקורי עם מספר זמרים לביצוע "בעיניים פקוחות" עם ירמי קפלן, דניאל סלומון ואמנים שונים. כמו כן השתתפה באותה שנה במאבק על זכויות יוצרים נגד גלי צה"ל לצד אביב גפן, שלמה ארצי וקורין אלאל וזכתה בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי.

בשנת 2004 שחקה בעונתה האחרונה של "שבתות וחגים" לצד ליאור אשכנזי. ב-2005 בצעה את "לישון בלי לחלום" במסגרת מטרופולין ואת "צבעי הערב" בפסטיבל השירים של ישראל. בשנת 2006 החלה להופיע בתוכנית הטלוויזיה "בנות" בהוט 3 לצד רבקה מיכאלי וגלי עטרי, והחלה לעבוד על אלבומה החמישי, שיצא באותה שנה, "יום יום", שאת רובו יצרה לבדה, ובמסגרתו הקדישה שיר לביתה, מפורסם מאלבום השיר "חרותי".