איטלקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בהיסטוריה, בתרבות ובמוצא העם האיטלקי. לערך העוסק במצב העם האיטלקי באיטליה, כיום, ראו דמוגרפיה של איטליה.

איטלקים
אוכלוסייה	כ-120 מיליון [1]
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים	איטליה: 56,000,000 ברזיל: 20-25,000,000 ארצות הברית: 16,600,000 ארגנטינה: 13,000,000 ונצואלה: 1-2,000,000 אורוגוואי: 1,500,000 קנדה: 1,270,000 צרפת: 1,000,000 אוסטרליה: 800,000 שווייץ: 750,000 גרמניה: 611,000 בלגיה: 280,000 בריטניה: 133,000 פארגוואי: 100,000 צ'ילה: 96,000 קרואטיה: 30,000-70,000 דרום אפריקה: 35,000 ספרד: 29,000 לוקסמבורג: 20,000 מונקו: 5,000
שפות	איטלקית (בדיאלקטים שונים וסיצילינית)
דת	במידה מכרעת נצרות קתולית, חלק אתיאסטים ואגנויסטים
קבוצות אתניות קשורות	עמים לטיניים אחרים: ספרדים פורטוגזים צרפתים רומנים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה. שפתם היא האיטלקית על הדיאלקטים השונים שלה ודתם היא, במידה מכרעת, נצרות קתולית.

כדוברי שפה רומאנית, התרבות והזהות האיטלקית נוצרו מהלחם השפעות של תרבויות שונות, בשל פלישות רבות של עמים וקבוצות אתניות שהיו מנת חלקו של חצי האי האיטלקי במהלך ההיסטוריה שלו והתערותם בעם ובתרבות המקומיים. המונח "איטלקי" מופיע כבר בתלמוד, בעיקר בהקשרים של מטבעות או סוגי יינות.

בעוד שבאיטליה עצמה ישנם כ-56 מיליון איטלקים "מקוריים", הרי שהפזורה האיטלקית נפוצה בכל העולם כמעט ^[1]; כ-750,000 חיים בשווייץ, כ-28,000 חיים בסן מרינו, וקבוצות קטנות יותר מתגוררת גם בסלובניה וקרואטיה. פזורה איטלקית נכבדת הרבה יותר קיימת גם בארצות הברית, ברזיל, ארגנטינה, ונצואלה, אורוגוואי, קנדה, בלגיה, אוסטרליה, בריטניה, צרפת וגרמניה (ראו הרחבה בטבלה).

העם האיטלקי הצמיח מתוכו, בעיקר בתקופת הרנסנס, אישים שהיו לגדולי האומנים והאמנים, אנשי רוח, הממציאים, המדענים והמשוררים בכל הזמנים; ביניהם ניתן למנות את לאונרדו דה וינצ'י, מיכאלנג'לו, רפאל, מונטוורדי, ויואלדי, ג'וזפה ורדי, דנטה אליגיירי, ג'ובאני בוקאצ'ו, לואיג'י פיראנדלו, מרקו פולו, כריסטופר קולומבוס וגוליילמו מרקוני (ראו רשימה מלאה בקטגוריה:איטלקים).
האיטלקים היהודים ^[2] היו מן הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות באירופה והצמיחו מתוכם אנשי תורה ורוח רבים.

ברחבי העולם, זכו האיטלקים למוניטין של עם שמח וחם מזג שאוהב את הנאות החיים; שינה, אוכל משובח, יין ולבוש אופנתי.

תוכן עניינים 1 מוצא האיטלקים 1.1 מיהו איטלקי 2 סקירה היסטורית 3 תרבות וחברה איטלקית 4 הערות שוליים 5 ראו גם 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] מוצא האיטלקים

מקור התרבויות והשבטים העתיקים באיטליה אינו ברור. היוונים – גם היסטוריונים גדולים כמו הרודוטוס – החזיקו בדעה כי ערים ועמים נוסדו בעקבות התיישבות שבטים זרים. מיתוסים בדבר גיבורים שהקימו ערים כמו ייסוד רומא בידי רומולוס היו נפוצים. גם בימינו יש החושבים, שהציביליזציה באיטליה היא תוצאה של נדידת עמים ולא התפתחות מקומית. אולם הגישה היותר מקובלת ומחוזקת בעדויות ארכיאולוגיות היא שפיזור האוכלוסייה ואופיה החברתי והכלכלי לא השתנו רבות מעידן הברונזה דרך עידן הברזל עד העידן המתועד, כלומר התרבויות העיקריות עליהן אנו יודעים מקורם מקומי. עם זאת תרבויות אלה הושפעו ממגע עם גורמים חיצוניים שהגיעו בדרך הים בעיקר, כגון המיקנים, הפיניקים ומאוחר יותר היוונים.

כל השבטים, הקבוצות אתניות והאימפריות שפלשו לחצי האיטלקי במשך השנים, נטמעו באוכלוסייה המקומית או החליפו אותה והביאו עימם את תרבותם, ויצרו לבסוף את העם האיטלקי.

[עריכה] מיהו איטלקי

[עריכה] סקירה היסטורית

ערך מורחב – היסטוריה של איטליה

[עריכה] תרבות וחברה איטלקית

ערך מורחב – תרבות איטלקית

ערך מורחב – איטלקית

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ^1.0 1.1 כל הנתונים בנוגע לכמות הפזורה האיטלקית במדינות השונות, בטבלה ובערך עצמו, לקוחים מאתר משרד החוץ האיטלקי (ראו שם חלוקה לאזורים שונים).
2. ^ סוג המינוח - "איטלקים יהודים" או "בני יהדות איטליה", נובע מאופן הראייה את היהודים; אם כאיטלקים - חלק מהחברה האיטלקית, שמלבד היותם כאלה הם גם יהודים, ואם כיהודים תחילה, ולאחר מכן איטלקים.

[עריכה] ראו גם

• אישים איטלקים נודעים
• לסקירה של העם האיטלקי כיום, באיטליה, ראו דמוגרפיה של איטליה
• היסטוריה של איטליה
• איטלקים יהודים

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איטלקים

• סדרת מאמרים בנוגע לשפה,מנהגים ותרבות איטלקיים - בפורום איטלקית ותרבות איטליה בתפוז אנשים
• אטימולוגיה עברית של המונח "איטלקים" לעומת "איטלים" - תשובה של "בלדד השוחי" באתר נענע (ראו בתחתית הדף)