סוריאליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסורֵיאליזם הוא זרם באמנות בין שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, אשר מרכזו היה בצרפת ואשר כלל ציירים, סופרים, משוררים, מוזיקאים, אנשי קולנוע ואדריכלים ועוד. פרוש המילה סוריאליזם הוא בצרפתית - sur=מעל realism=מציאות, וביחד: מעל המציאות. מילה שהגה המשורר גיום אפולינר (1880-1918) ב1917. שנים אחר כך, אנדרה ברטון, אבי התנועה, אימץ את השם הזה לקבוצה שהתקבצה סביבו בעקבות התפרקות הדאדא.

תוכן עניינים 1 רקע היסטורי 2 ציור סוריאליסטי 2.1 סוריאליזם פיגורטיבי 2.2 סוריאליזם מופשט 3 ראו גם

[עריכה] רקע היסטורי

הסוריאליזם התפתח מתנועת הדאדא, שנוסדה ב- 1916 בציריך הנייטרלית, במקביל לזוועות מלחמת העולם הראשונה. ע"פ הדאדא, ההיגיון והסיבתיות אכזבו ככלים לניהול תקין של העולם, ולכן יש לברוא את העולם מחדש, ללא סדר והיגיון - באקראי (ואולי כך נקבל עולם טוב יותר, ללא מלחמות). אך בשונה מהדאדא ששלל את הכול ויצר אבסורד, מטרת הסוריאליזם הייתה למצוא פתרון לשלילה, לבעיות הנפש, הם חשבו כי באמצעות האמנות ניתן יהיה לפתור את הבעיות של העולם.

הסוריאליזם מיזג את חוסר ההיגיון של הדאדא עם המושג של מחשבה טהורה, חופשית וחסרת מגבלות ההגיון, בדומה ל"מחשבות" שיש בחלימה, בטירוף או באסוציאציה חופשית. הם הזמינו אנשים שיספרו להם את חלומותיהם, לדעתם החלומות הם המחשבות הפנימיות של האדם ללא שליטת ההגיון- התת מודע, והם התייחסו לחלומות כאל יצירה סיפרותית. מטרת הציור הסוריאליסטי היא לגרום לצופה בתמונה זעזוע ולחצות גבולות מחשבתיים. ניתן לשער אם כך, שהסוריאליסטים קיוו להשפיע על דעתו של הצופה ולהקנות לו את רעיונות הקבוצה. המניפסטים הסוריאליסטים ראו במטורפים אמנים, ודרשו את ביטול בתי המשוגעים.

ההגיון מאחורי הסוריאליזם מבוטא באחד המניפסטים כהיפוך של שיר הייקו. השיר היפני הוא "יתוש\ הסר כנפיו\ פלפלת". הסוריאליזם בוטא אפוא דרך השיר "פלפלת\ הוסף כנפיים\ יתוש".

[עריכה] ציור סוריאליסטי

הזרם הסוריאליסטי פרח בפאריס בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20, ועם מייצגיו הבולטים נמנו רנה מגריט, חואן מירו, מקס ארנסט, סלבדור דאלי ועוד.

הציור הסוריאליסטי מתחלק לשתי קבוצות: סוריאליזם פיגורטיבי וסוריאליזם מופשט.

[עריכה] סוריאליזם פיגורטיבי

סוג זה נקרא גם: וריסיטי - אמיתי. סגנון בו הפרטים נראים אמיתיים/נכונים. אפיוניו של הסוריאליזם הפיגורטיבי הם:

1. הפריטים בציור מצוירים בצורה מאוד ריאליסטית (ממשית).
2. מיקום האובייקטים והיחס כלפי הרקע ושאר הפריטים בתמונה, הוא לא מציאותי.

בסוריאליזם הפיגורטיבי ה"על מציאות" מתבטאת ביחסים שבין האובייקטים ולא באובייקטים עצמם. בסוג זה של סוריאליזם נמצא את מקס ארנסט, רנה מגריט וסלבדור דאלי.

[עריכה] סוריאליזם מופשט

אפיוניו של הסוריאליזם המופשט הם:

1. צורות גאומטריות פשוטות, כגון: משולש, ריבוע, עיגול, קו סגור פשוט וכד'.
2. הצורות נמצאות במצב שהצופה יכול "להחליט" מה לראות בתמונה.

בסוריאליזם המופשט הצורות עצמן ולא היחס שביניהן הן הגורם להרגשה העל מציאותית. בסוג זה של סוריאליזם נמצא את אנדרה מסון, איב דנון וחואן מירו.

[עריכה] ראו גם

• כלב אנדלוסי