רוקוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הבסיליקה באוטובוירן: דוגמה לארכיטקטורת רוקוקו

רוקוקו הוא הסגנון ששלט באמנות האירופאית במחצית הראשונה של המאה ה-18. שמו הוא שילוב של המלים Rocaille מצרפתית (צדף) ו - Barocco מאיטלקית (בארוק). סגנון הרוקוקו נולד בצרפת בתקופת מלכותו של לואי ה-15. הסגנון התפשט למדינות שכנות, בעיקר לאוסטריה ולגרמניה. והגיע אף לאמריקה.

הרוקוקו התפתח מסגנון הבארוק: ברוקוקו, כמו בבארוק, נראות צורות אסימטריות וקווים מפותלים, אשר יוצרים אשליה של תנועה.

בתקופת לואי ה-14, שקדמה לרוקוקו, שלט סגנון רשמי ורב הדר, ניכרו בו כללי סימטריה כבדים ונוקשים; לעומתו, סגנון הרוקוקו מסולסל, גנדרני ובעל פיתולים חלזוניים וצורות של צדפות. הסגנון הופיע גם בעיצוב חפצי נוי ורהיטים, למשל: רגלי שולחנות המעוצבים כרגלי בעלי חיים.

סגנון הרוקוקו מציג בפנינו את אורח חיי האצולה באירופה. ישנו שימוש ניכר בצבעים עדינים הבאים להאיר את הדמויות. בניגוד לדיוקנאות הבארוק, שהציגו דמויות נוקשות, קודרות ורשמיות, בציורי הרוקוקו הדמויות הן חינניות ועדינות, מביעות שמחה בדרך כלל וחיות חיי מותרות.

הציירים הצרפתיים אנטואן ואטו וז'ן אונורה פרגונר מזוהים עם סגנון זה.

טכניקת הציור העיקרית בתקופת הרוקוקו היא טכניקת הפסטל.

המהפכה הצרפתית שמה קץ לסגנון. מיד לאחר המהפכה, בסוף המאה ה-18, נוצר הסגנון הנאו-קלאסיציסטי, שהחזיר את הסגנון הקלאסי לאופנה ודחק את סגנון הרוקוקו.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A8/%D7%95/%D7%A7/%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%95.html

קטגוריה: אסכולות באמנות