פרספקטיבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרספקטיבה או תשקופת קווית היא טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק. היא מבוססת על העובדה שהרחוק יותר נראה קטן יותר. באמצעות הטכניקה אנו מצליחים לצייר גופים בחלל בגודל ובצורה שהם ייראו כמה שיותר קרוב לאופן בו העין הייתה רואה אותם במציאות.
ניסיונותיהם של ציירים לתת תחושת מציאות לציור הדו-ממדי הביאו אותם לפתח טכניקות ציור המקנות תחושת עומק. אחד מן הכלים, וכנראה היעיל ביותר מביניהם הוא הפרספקטיבה.
הטכניקה מבוססת על מספר מרכיבים:
- לכל ציור יש קו ראייה יחיד שהוא בגובה העיניים של המתבונן. קו זה נקרא גם קו האופק. במציאות, על חוף הים אנו נוטים לקרוא ל"מפגש" הים והשמים אופק.
- על קו זה נמצאות נקודות המכונות נקודות מגוז בהן מתלכדים כל הקווים הדמיוניים הנמשכים מן המתבונן אל האופק. ההתקרבות שלהם, אחד לשני, בשאיפה להגיע לנקודה אחת, יוצרת את את תחושת המרחק והעומק.
- נקודות המגוז או נקודות ההיעלמות נמצאות במרחק אינסופי מהמתבונן ונקזות אליהן את כל הקווים המקבילים. לכל קבוצה של קווים מקבילים במרחב תהיה נקודת מגוז אחת.
- פרספקטיבה תכלול לפחות נקודת מגוז אחת במקרה של מבט ישר וניצב לגוף ישר. מצב זה נראה בדרך כלל מאולץ לכן מקפידים ליצור זוית הסתכלות אחרת. אם מסתכלים על גוף קובייתי מהצד תתקבלנה שתי נקודות מגוז. במידה והמבט נמצא בזוית יחסית למישור האופקי תתקבל גם נקודת מגוז שלישית. בציור של חלל ובו גופים רבים יכולות להיות הרבה מאוד נקודות מגוז.
[עריכה] המצאת הפרספקטיבה המתמטית
ציירים שאפו בכל השנים לצייר מקומות באופן שייתן תחושה כמה שיותר ריאליסית. ציירי ימי הביניים, בייחוד באסכולה הביזנטית ניסו לתת תחושה של עומק בציוריהם אך פשוט לא ידעו כיצד לעשות זאת. בסביבות שנת 1000 פיתח המתמטיקאי הערבי אבן אל-חייתם את הרעיון הבסיסי שלפיו ניתן לצייר פרספקטיבה. בתחילת המאה ה-14 עשה הצייר האיטלקי ג'וטו די בונדונה נסיונות ליישם טכניקה זו להמחשת העומק בציוריו אך לא היטיב לעשות זאת. רק בתחילת המאה ה-15, פיתח הפסל והאדריכל פיליפו ברונולסקי את הטכניקה המתמטית המדוייקת שבעזרתה ניתן לשרטט פרספקטיבה על בסיס תכניות. מהמצאתה, החלו כל הציירים באיטליה, ובשאר אירופה בהמשך, להשתמש בפרספקטיבה בציוריהם.
לגילוי טכניקת הפרספקטיבה הייתה גם השפעה ניכרת על האדריכלות שהתפתחה ברנסנס ואחריו. המשמעות של תגלית זו הייתה היכלות לצייר הדמייה מדוייקת של בניין או מרחב עירוני על פי תוכניותיו ובלי לבנות אותו. כבר במאה ה-16 נעשה שימוש בידע זה לתכנון של מבנים ושל כיכרות באיטליה. לדוגמה, האומן והאדריכל ברניני תכנן את כיכר סן-פייטרו בותיקן בהסתמך על כך שעל ידי הבנת הפרספקטיבה ניתן 'לתעתע' את הצופה. מסגרת הכיכר היא בחלקה אליפטית ובחלקה בנויה מקויים לא מקבילים בכוונה על מנת שהכיכר הנמצאת מול הכנסייה תיראה כרחבה יותר עבור מי שעומד מול הכנסייה.
הצייר מ. ק. אשר הטיב להשתמש בפרספקטיבה בציוריו על מנת ליצור אשליות אופטיות ופרדוקסים מרחביים. דרך ההבנה כי ציור הוא הדגמה דו ממדית של דבר תלת ממדי, ניתן לתמרן ולבצע עיוותים מכוונים של הפרספקטיבה.
[עריכה] חשיבות הפרספקטיבה בצילום
פרספקטיבה היא כלי חשוב גם באמנות הצילום. השליטה בפרספקטיבה בצילום מתבצעת בעזרת קירוב או הרחקת המצלמה מהנושא, ושימוש בעצמית באורך מוקד רצוי על מנת להשיג את גודל הנושא הרצוי. צילום ממרחק קרוב ובעזרת עצמית רחבה, יוצר תחושת פרספקטיבה חזקה. צילום ממרחק בעזרת עצמית ארוכת מוקד יוצר תחושה של פרספקטיבה חלשה, עם מעט תחושת עומק.
