אקספרסיוניזם מופשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מארק רותקו, מחווה למאטיס (1953).

באמנות, אקספרסיוניזם מופשט הוא כינוי לסגנון עבודתה של קבוצת ציירים ואמנים שפעלו בארצות הברית בסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים. קבוצה זו מכונה לעיתים גם 'אסכולת ניו-יורק', כיוון שמרכז פעילותם היה בעיר זו.

בין האמנים השייכים לקבוצה זו ניתן למנות את ג'קסון פולוק, מארק רותקו, וילם דה קונינג, הנס הופמן, אדולף גוטליב, רוברט מדרוול, פרנץ קליין, הלן פרנקנטלר, אשיל גורקי, פיליפ גסטון, לי קרסנר, ברנט ניומן, קליפורד סטיל ואחרים.

יצירתם של האמנים הנמנים עם התנועה אינה אחידה. עם זאת ניתן לומר כי המשותף לחברי הקבוצה היה הנסיון ליצור אמנות מופשטת שאינה פיגורטיבית ולמצוא דרכי ביטוי חדשות במסגרת הציור והאמנות. זוהי גישה אמנותית הדוגלת בשחרור האמן מערכים אסתטיים מסורתיים. ומנוגדת לריאליזם ששלט בציור האמריקני בראשית המאה העשרים. ייצירתם מייחסת חשיבות ראשונה במעלה לביטוי האישי והספונטני.

[עריכה] הרקע להיווצרות התנועה

קלמנט גרינברג, מבקר האמנות שהיה גם אחד ממנסחי האידאולוגיה האמנותית של הקבוצה ומתומכיה הציג במאמרו ציור "מהסוג האמריקאי" (1955), כמה מן הסממנים להיווצרותה של התנועה. ראשית, ההשפעה של האמנות האירופית האקספרסיוניסטית בכלל ושל אמנים כגון אנרי מאטיס, פיקאסו, חואן מירו ואחרים. גרינברג מציין את החשיבות הרבה שבהצגת ציוריו המופשטים המוקדמים של ואסילי קאנדינסקי, שהוצגן באוסף סולומון גוגנהיים בניו-יורק. גרינברג טוען כי "כתוצאה מכל זאת יכול היה דור של ציירים אמריקאים להתחיל בקריירה שלו כשהוא מעודכן ברוח הזמן ומצוייד בתרבות אמנותית לא קרתנית".

השפעתה של האמנות האירופית התחזקה עם הגירתם של אמנים אירופים שונים לארצות הברית כגון מרסל דושאן, פיט מונדריאן, אנדרה מאסון, מארק שגאל, אשיל גורקי ואחרים ושל אספני אמנות בעקבות מלחמת העולם השנייה. חשיבות מיוחדת נודעה לצייר ג'וזף אלברטס שהיה גם מורה חשוב לאמנות. אמנים אלו ביססו תפיסה אוונגרדית של האמנות. דוגמה לתפיסות אלו ניתן למצא בעבודתו ובפעילותו של אלפרד באר, מנהלו הראשון של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק (Moma).

גורם נוסף אותו מונה גרינברג הוא קיומם של אמצעים לעבודה חופשית שניתנו לאמנים בשנות השלושים והארבעים בידי פרויקט האמנות של ארגון WPA.

[עריכה] פעילות התנועה

ג'קסון פולוק, מס' 8 (1949), שמן על בד

אחד מן הפיתוחים של האקספרסיוניזם המופשט הוא מה שמכונה 'ציור פעולה' או 'ציור מחווה'. מונח זה ששורשיו הם ב'ציור האוטומטי' הסוראליסטי, מדגיש את התפקיד התת-מודע ביצירה האמנותית. ג'קסון פולוק, אשר הושפע מאוד מן האמנות הסוראליסטית הציג ציור יחודי ובמסגרתו טיפטף והשפריץ צבע תעשייתי נוזלי, בעזרת מקלות מכחולים או ישירות מקופסת הצבע, על בד המונח על הארץ.

גם אמנים אחרים הדגישו את פעולת הציור ואת מחווה היד של האמן על ידי שימוש בבדי ציור גדולים, בהנחות מכחול מהירות. רבים מהם בחרו לצמצם את קשת הגוונים שבציור עד לכדי רישום בצבע.

בשנות החמישים היה האקספרסיוניזם המופשט לתופעה אמנותית בינלאומית. זו הייתה התנועה האמנותית החשובה הראשונה שפותחה בארצות-הברית והראשונה שהשפיעה על האמנות האירופית. הממשל האמריקאי קידם סגנון זה על ידי ארגון תערוכות נודדות של אמנות זו בארצות שונות. ישנה סברה הנתונה במחלוקת, לפיה זכתה קבוצה זו להעדפה וקידום מטעם ה-CIA במוסדות אמנות שונים במהלך שנות ה-50, וזאת כחלק ממאמץ להסיט את תשומת הלב האינטלקטואלית בעולם כולו מן הקומוניזם, במסגרת המלחמה הקרה. האמנות האמריקאית הריאליסטית של ימי השפל הגדול, הניו דיל ומלחמת העולם השנייה נתפסה כבעלת סדר יום חברתי ופוליטי, בעוד האמנות המופשטת הייתה, לכאורה, חפה מנטיות כאלה.

בישראל השפיע האקספרסיוניזם המופשט על אמנים רבים בעיקר במסגרת קבוצת "אופקים חדשים" וקיבלה אופי של יותר ציור מופשט לירי המתייחס אל טבע ונוף קונקרטיים.