פסטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פסטל (מצרפתית, pastel, בעקבות איטלקית, pastello, גליל לחם קטן) הוא צבע הבא במקלות המורכבים לרוב מפיגמנט טהור. צבעי פסטל מצויים בשימוש כבר מהמאה החמש עשרה, וכאשר הפיגמנט עצמו יציב (כלומר, לא נוטה להתכהות או להתבהר עם הזמן) ציור בצבעי פסטל עמיד לאורך זמן, וציורים בני מאות שנים יראו רעננים כביום בו צוירו.

יצירת מקלון הפסטל מבוצעת באמצעות טחינת הפיגמנט לעיסה עם מעט מים וגומי מקשה וגלגולו למקלונים (ומכאן מקור שמו באיטלקית). רוב סוגי הפסטלים המיוצרים כוללים כמות מסוימת של צבע לבן, המושגת באמצעות הוספת כמות מסוימת של גיר לעיסה הראשונית.

ציורי פסטל מבוצעים באמצעות העברת המקלונים על פני משטח נייר או בד, שאינו חלק לחלוטין, כך שמעט מן הצבע במקלון הפסטל נותר על פניו. כאשר משטח הציור מכוסה כולו בצבע, הוא נקרא ציור פסטל. כאשר רק חלקים מסוימים מכוסים, הוא נקרא רישום או סקיצה.

ציור בצבעי פסטל הפך אופנתי במאה השמונה עשרה בציורי דיוקן, לעתים קרובות תוך שילוב עם ציור בצבעי גואש. ציירים כמו דה לה טור וז'ן אטיין ליואטר עשו בו שימוש, וידועים במיוחד איורי הפסטל של אנטואן ואטו. במאה התשע עשרה עשה אדגר דגה שימוש רב בציור בצבעי פסטל, כמוהו כבת חסותו מרי קאסאט.