בננה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בננה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים
משפחה:	מוזיים
סוג:	בננה
מין:	בננה
שם מדעי
Musa spp

בַּנָּנָה (בעברית:מוֹז) היא צמח טרופי דמוי עץ השייך למשפחת המוזיים.

הבננה מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב" משום שאין לה גזע מעוצה כמו לעצים רגילים. גזע הבננה הוא למעשה גבעול מעובה שמורכב משכבות קונצנטריות של גלדים רבים, בדומה לבצל. בעברית הוא קרוי "גזעול", שילוב של "גזע" ו"גבעול".

פירותיה המוארכים של הבננה מכונים "אצבעות" וגדלים בקבוצות צפופות שמכונות "כפות". הכפות מסודרות לאורך שדרה ויוצרות אשכול. צבע קליפת הפרי משתנה מירוק לצהוב עם ההבשלה כאשר במקביל מתפרק העמילן והופך לסוכר. בשלב סופי הופך צבע הקליפה לחום ולשחור עד שהפרי אינו ראוי לאכילה.

טעם הפרי תלוי בזן. רוב הזנים מתוקים, אך קיימים זנים חמצמצים.

תוכן עניינים 1 זני בננה 2 גידול בננה 3 שימושים 4 ערך תזונתי 5 ראו גם 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] זני בננה

הבננה התרבותית שמשמשת למאכל, מוכרת לאדם מהתקופה הפרה היסטורית, וגדלה בארץ למן המאה העשירית. מקורה של הבננה התרבותית בדרום-מזרח אסיה, משם התפשטה על ידי האדם לכל האזורים הטרופיים והסובטרופיים. כיום עיקר יצוא הבננות לארצות הקרות הוא מארצות מרכז ודרום אמריקה, אך היא לא הייתה מוכרת בחצי הכדור המערבי לפני הגעת האירופים והובאה לשם כנראה ממערב אפריקה. מוצא הזנים התרבותיים משני מיני בר הגדלים עד היום ביערות דרום מזרח אסיה: Musa acuminata ו-Musa balbisiana.

הפירות של מיני הבר שהם הורי הבננה התרבותית, אינם אכילים ומלאים בצפיפות זרעים גדולים למדי שקוטרם מגיע לכ-10 מ"מ ויותר. מוטציות והכלאות טבעיות בין שני מינים יצרו את הזנים התרבותיים. כל הזנים התרבותיים עקרים, כלומר אינם מכילים זרעים ומשום כך ריבוי הבננה הוא וגטטיבי - מנצרים שמתפתחים מבסיס הצמח.

כיום, כמעט כל הבננות בשוק העולמי משתייכים לקבוצת זנים מצומצמת – קבוצת "קבנדיש" (Cavendish) וקיים חשש רב שהתפשטות של מחלה קטלנית עלולה להשמיד את כל המטעים המסחריים. חשש זה אינו חשש בעלמא מכיוון שתופעה כזו כבר קרתה בשנות הארבעים של המאה העשרים. "מחלת פנמה", שנגרמת על ידי פטריית קרקע, התפשטה במהירות והשמידה תוך כ-20 שנה את כל המטעים המסחריים ב"רפובליקות הבננה" של מרכז אמריקה. למזלם של המגדלים ושל הצרכנים אוהבי הבננות, נמצא שהזנים מקבוצת "קבנדיש" אינם נפגעים מן המחלה ותוך מספר שנים מועט הצליחו להחליף את זן הבננות הקודם בזנים חדשים. בשנות ה-60 התגלה גזע חדש של הפטרייה שתוקף גם את בננות ה"קבנדיש" ומאז נעשים מאמצים למנוע את התפשטות המחלה.

במקביל מנסים נואשות לגלות או ליצור זני בננה עמידים. ניסויים אלה מתבצעים בשני כיוונים:
הכיוון הראשון הוא הכלאות עם מיני בר עמידים. תהליך זה קשה ומסובך מכיון שכאמור לעיל הבננה התרבותית אינה מייצרת זרעים. למרות הקשיים הצליחו ליצור כמה זנים עמידים של בננות לבישול ומקווים שזנים אלה יצליחו להציל את מקור המזון העיקרי של הארצות הטרופיות. בבננות למאכל טרי התוצאות פחות מוצלחות: הזנים שנוצרו פחות טעימים והשוק אינו מתלהב מהם.
הכיוון השני שעשוי להניב תוצאות מוצלחות יותר הוא הנדסה גנטית, העברה ישירה של גנים מבננות בר עמידות לזני בננות מבוקשים.

בישראל, מגדלים את אותם זנים שמגדלים באזור הטרופי ואשר מיוצאים לאירופה ולצפון אמריקה, אולם בגלל מזג האויר הקר הפרי בארץ קטן מהמקובל בשוק העולמי. למרות התנאים הלא אופטימליים, טמפרטורות חורף קרות ומחסור במים, הרי שהודות למחקר מפותח, להתמחות מקצועית של מגדלי הבננות ולכך שצמחי הבננות בארץ חופשיים ממחלות, ניתן להגיע ליבולים שאינם נופלים בהרבה מאלה של הארצות הטרופיות. יתרון של ניקיון ממחלות מאפשר לישראל להיות אחת הספקיות החשובות של שתילי בננות לכל העולם.

[עריכה] גידול בננה

צמח הבננה גדל מפקעת תת קרקעית הקרויה "עיקר", הגזעול גדל במהירות ומגיע לגובהו המקסימלי תוך כשנה. לאחר מכן הוא פורח, מניב פרי ומת. מן הפקעת מתפתח צמח חדש שיניב פרי בשנה הבאה. באקלים טרופי מחזור החיים של צמח כזה הוא כשנה. בישראל, בתנאי אקלים סוב-טרופיים, התהליך נמשך בין שנה וחצי לשנתיים ולכן משימת החקלאי היא לדאוג שבכל זמן יהיו במטע צמחים מגילאים שונים כדי לקבל יבול כל שנה.

ככל שהמטע מזדקן היבול פוחת והולך. אורך חיי המטע, כלומר משך הזמן שניתן להמשיך ולגדל דורות נוספים של צמחי בננה באותו שטח, הוא מוגבל ותלוי בתנאי האקלים והקרקע. בארצות דרום אמריקה ניתן להמשיך ולגדל מטע במשך כעשרים שנה. בישראל מטע מתקיים 5-7 שנים ולעתים רחוקות עד 10 שנים. משום כך קיים צורך קבוע לטעת מטעים חדשים. עד התקופה האחרונה נהגו להשתמש לנטיעה חדשה בחומר צמחי ממטע בוגר - נצרים צעירים או "עיקרים". חסרונה של שיטה זו הוא שצמחים כאלה נגועים בדרך כלל במחלות ומזיקים ושתילתם בשטח החדש מאלחת אותו באותם גורמים פתוגניים. כיום רוב המטעים המסחריים החדשים נטועים בצמחים מתרבית-רקמה. צמחים אלה רובו וגודלו במעבדות בתנאים סטריליים והם נקיים ממחלות וממזיקים. ישראל היא אחת החלוצות בעולם בריבוי שתילי בננה בתרבית ומייצאת שתילי בננה למטעים ברחבי העולם.

[עריכה] שימושים

רוב הבננות שמגדלים בעולם הן לצריכה מקומית ומזנים שמשמשים לבישול. זני הבננה לבישול מכונים גם "פלנטיין" (Plantain). הפרי של זנים אלה מכיל עמילן רב גם בהבשלה מלאה והוא פחות מתוק. בארצות טרופיות רבות, הפלנטיין והבננה הם ה"לחם" - כלומר המזון העיקרי של האוכלוסייה. שיא צריכת הבננה הוא בארצות מזרח אפריקה, שם מגיעה צריכת הבננה עד כ-300 ק"ג לנפש בשנה.

הבננה נאכלת ללא הקליפה, כפי שהיא, מטוגנת, מבושלת, מיובשת או אפויה. בדרום מזרח אסיה, בעיקר בבורמה, בנוסף לפרי משמש גם פרח הבננה למאכל. במזרח אפריקה מייצרים מזני בננה מסוימים בירה. באתיופיה מגדלים מין בננה שנקרא "אנסט" ( ENSETE )אשר פירותיו אינם אכילים והחלק הנאכל בו הוא הגזעול. קיימים מיני בננה רבים שאינם אכילים ויש מהם המשמשים לנוי. במזרח אסיה (פיליפינים) מגדלים מין הקרוי "בננה-טקסטיליס" (Musa textilis) או "אבאקה", שממנו מפיקים סיבים מן החזקים ביותר בעולם הצומח. סיבים אלו משמשים לייצור חבלים חזקים ביותר שמכונים "חבלי-מנילה" ושקים עמידים במיוחד. עם המצאת הניילון וחומרים פלסטיים נוספים, פחתה חשיבותו של חבל "המנילה". המונח האנגלי לשקי דואר ולניר חזק לעטיפה הוא Manila bag או Manila envelope בהתאמה.

[עריכה] ערך תזונתי

הבננה מורכבת מ:

• 73% מים
• 23% פחמימות
• 2.6% סיבים תזונתיים
• 1% חלבון
• 0.5% שומן

ערכים אלו יכולים להשתנות במקצת בבננות מזנים, שלבי הבשלה, או אזורי גידול שונים.

לפני הבשלתה, רוב הפחמימות בבננה הן עמילן. בתהליך ההבשלה העמילן הופך לסוכר המקנה לבננה את טעמה המתוק.

הבננה מומלצת כמקור לאנרגיה בזכות הסוכרים השונים שבה, ולסובלים מלחץ דם גבוה בזכות תכולת האשלגן הגבוהה שבה. יש הטוענים שיש לה סגולות רפואיות רבות לבעיות רפואיות נוספות כמו אנמיה, עצירות, עייפות, כאבי ראש, בחילות ואף דיכאון, בזכות המינרלים והויטמינים שמצויים בה בכמות יחסית גדולה.

הערך התזונתי של הבננה (ל-100 גרם)
אנרגיה בקילוקלוריות	חלבונים בגרמים	פחמימות בגרמים	שומנים בגרמים	כולסטרול במיליגרמים
90 קק"ל	1.0 גר'	22 גר'	0.5 גר'	0 מ"ג
הרכב הפחמימות		הרכב השומנים
פחמימות זמינות בגרמים	סיבים תזונתיים בגרמים	חומצות שומן רוויות באחוזים	חומצות שומן חד בלתי רוויות באחוזים	חומצות שומן רב בלתי רוויות באחוזים
21.5 גר'	0.5 גר'	-	-	-
מינרלים
מים בגרמים	סידן במיליגרמים	ברזל במיליגרמים	נתרן במיליגרמים	אשלגן במיליגרמים
74 גר'	10 מ"ג	0.5 מ"ג	1 מ"ג	375 מ"ג
ויטמינים
רטינול (ויטמין A) במיקרוגרמים	תיאמין (ויטמין B1) במיליגרמים	ריבופלאבין (ויטמין B2) במיליגרמים	ניאצין (ויטמין B3) במיליגרמים	חומצה אסקורבית (ויטמין C) במיליגרמים
8 מק"ג	0.05 מ"ג	0.1 מ"ג	0.8 מ"ג	9 מ"ג

[עריכה] ראו גם

• רפובליקת בננות

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: בננה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בננות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיח הבננה