כבישי ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תחילת התפתחות תשתית הכבישים בישראל הינה בשנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. בשנת 1921 הקים שלטון המנדט זרוע הנדסית לביצוע עבודות פיתוח תשתית בארץ, אשר הפכה למחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ) עם סיום תקופת המנדט. מאז פעלה המחלקה תחת משרד התחבורה עד לסגירתה בשנת 2003 בהחלטת ממשלת ישראל והפיכתה לחברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ.

[עריכה] החברה הלאומית לדרכים בישראל

החברה הלאומית לדרכים בישראל, שהוקמה בשנת 2003 והחליפה את מע"צ, עוסקת כיום בתכנון, פיתוח והחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים, גשרים וכיוצא באלה. סך אורך הכבישים שנמצא תחת אחריותה הוא 6,500 ק"מ. בראש החברה עומד האלוף (במיל') עמירם לוין.
למרות זאת כיום, נבנים מספר כבישים בינערוניים על ידי זכיינים וחברות פרטיות תמורת תשלום מהמדינה, ללא תיווך או באחריות החברה הלאומית לדרכים בישראל כגון כביש 6 (חוצה ישראל) או כבישים אחרים בישראל.

[עריכה] מספור כבישים

כביש מספר 1 - ירושלים - ת"א

פקק תנועה בכביש מספר 1

הכבישים בישראל מסווגים לפי כבישים ארציים, בינעירוניים, אזוריים ומקומיים. מספור הכבישים נעשה ע"פ חלוקה זו.

כבישים ארציים - ממוספרים בספרה אחת (למשל, כביש ארצי מס' 1 - ירושלים-תל אביב).
כבישים בינעירוניים - שתי ספרות (למשל, כביש מס' 20 - נתיבי איילון).
כבישים אזוריים - שלוש ספרות (למשל, כביש מס' 471 - כביש מכבית המחבר בין מחלף בר-אילן לבין כביש חוצה ישראל)
כבישים מקומיים - ארבע ספרות (למשל כביש מס' 8900 המחבר בין צפת לראש פינה).

לרוב, כבישים בעלי מספר זוגי נעים מדרום לצפון (למשל, כביש מס' 2 מתל אביב לחיפה) וכבישים בעלי מספר אי זוגי נעים ממערב למזרח (למשל כביש מס' 5 - חוצה שומרון).

כיום, קיימים כבישים ארציים הממוספרים בין 1 ל-7, כאשר יש תכנון עתידי לכביש מספר 9. לא קיימת עדיין תוכנית מפורטת בשלב מתקדם לכביש שיחזיק את המספר 8 בגלל שאין צורך ממשי בכביש אורך נוסף כתוספת לכביש החוף (כביש 2), כביש החוף הישן (כביש 4), חוצה ישראל (כביש 6) וכביש הערבה (כביש 90).

כבישים זוגיים שספרתם הראשונה נמוכה יהיו מערביים, וככל שעולה מספר הכביש כך הוא מזרחי יותר. באופן דומה כבישים אי זוגיים המתחילים בספרות נמוכות נמצאים בדרום בעוד שכבישים המתחילים בספרות גבוהות נמצאים בצפון. ההיררכיה בסידור הכבישים דומה לשיטת הסעיפים (כלומר כביש מספר 20 נמצא בין כביש מספר 2 לכביש מספר 4, ולא מזרחית לכביש מספר 4). כך הכביש הצמוד לחוף הוא כביש מספר 2, כביש פנימי יותר הוא כביש מספר 4, כביש פנימי עוד יותר הוא כביש מספר 6 וכביש הנושק את גבולה המזרחי של המדינה הוא כביש מספר 90. באופן דומה מסודרים גם גם כבישי הרוחב: הכביש הנמצא בדרום ראשל"צ הוא כביש 431, צפונית לו בצפון ראשל"צ נמצא כביש 441, צפונית ביהוד נמצא כביש 461, צפונית משם, בדרום פתח-תקווה נמצא כביש 471, לאחר מכן כביש 481 (ציר ז'בוטינסקי), ובין האחרון לבין כביש 5 עתיד להסלל כביש 491 (איילון מזרח).

התאורייה לפיה ממוספרים הכבישים אינה ישימה תמיד במציאות. אחת הסיבות היא שהכבישים אינם ישרים לחלוטין ואינם בהכרח מקבילים זה לזה. וסיבה נוספת היא הרצון לתת לכבישים עיקריים מספרים נמוכים, כך לדוגמה הדרך הראשית שבין תל אביב לירושלים מוספרה כדרך מספר 1 על אף שעל פי שיטת המספור היה צריך להיות שייך המספר לכביש רוחב בדרום המדינה.

[עריכה] חוקי תנועה בישראל

מבט-על על קטע מנתיבי איילון (כביש מספר 20) - מאזור מחלף השלום (מרכז עזריאלי) עד מחלף ארלוזורוב

למרות שהתפתחות התשתית בישראל החלה במנדט הבריטי, בישראל נוסעים בצד ימין של הכביש כמו ברוב מדינות אירופה ובאמריקה וזאת בניגוד למסילות הרכבת הישראליות בהן הרכבות נעות דווקא על המסילה השמאלית.
המהירות המקסימאלית המותרת בישראל היא 110 קמ"ש בדרך מהירה, 90 קמ"ש בכביש בינעירוני בו יש שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה, 80 קמ"ש בכביש בינעירוני בו אין הפרדה בנוייה בין המסלולים ו-50 קמ"ש בשטח עירוני. בדרכים רבות מצוינת מהירות נמוכה יותר באמצעות תמרור ב-20. דוגמה בולטת לכך היא שבכל הדרכים המהירות פרט לכביש 6 חוצה ישראל (בו מתאפשרת נסיעה של עד 110 קמ"ש), מוגבלת המהירות ל-90 או 100 קמ"ש.

על מנת לנסוע בכבישי ישראל חובה להחזיק ברישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי. את הרשיון הישראלי ניתן לקבל רק לאחר מעבר של "טסט" נהיגה ומבחן תאוריה ולהיות בן 17 לפחות. בשלושת החודשים הראשונים לרשיון הנהג החדש חייב לנסוע עם מלווה בן 24 לפחות ו-5 שנות נסיון נהיגה או בן 30 ו-3 שנות נסיון.
כמו כן, עד גיל 21 הנהג החדש יכול להסיע רק עד שני נוסעים ברכבו, לא כולל עצמו, או יותר, אלא אם נמצא מלווה העומד בתנאים שצויינו לעיל.

[עריכה] כבישים עיקריים בישראל

כביש 1 - ים המלח-ירושלים-תל אביב
כביש 2 ("כביש החוף") - תל אביב-חיפה
כביש 3 - בית חורון-אשקלון
כביש 4 - ראש הנקרה-חיפה-גהה-מחלף גנות-ראשון לציון-אשדוד-אשקלון
כביש 5 (חוצה שומרון) - אריאל-תל אביב
כביש 6 (חוצה ישראל) - כביש האגרה הראשון בישראל. כיום: מחלף עירון-מחלף שורק. מתוכנן: שלומי-צומת הנגב
כביש 7 - צומת גדרה-מחלף שורק.
נתיבי איילון - כביש 20.
כביש 40 - כפר סבא-רמלה-באר שבע-אילת
כביש 65 - כביש ואדי ערה - חדרה-עפולה-צומת נחל עמוד (ליד קדרים).
כביש 70 - כביש ואדי מילק - זכרון יעקב-יקנעם-יגור-לאורך הגליל המערבי-שלומי

הכביש הארוך ביותר בישראל הינו כביש 90, למעלה מ-450 קילומטרים היוצא מטאבה, דרך הערבה, ים המלח, הבקעה והכנרת, עד למטולה.

[עריכה] כבישי אגרה בישראל

בישראל קיים רק כביש אגרה אחד - כביש 6 (חוצה ישראל), בו התשלום הוא ע"פ כמות הקטעים שנוסעים בו. על-אף התשלום, הכביש עצמו נחשב להצלחה עקב הזמן הרב שנחסך לנוסעים בו, במיוחד במרחקים גדולים מצפון לדרום או בכיוון ההפוך. הצפייה היא שיעשה אפילו מצליח יותר לאחר פתיחת החלקים הדרומיים והצפוניים שיהיו ככל הנראה ללא תשלום.
חוץ מכביש 6, בישראל מתכוננים כיום עוד 3 כבישי אגרה - נתיב מהיר באגרה ממחלף שפירים לתל אביב שיהיה מסלול מהיר לתחבורה ציבורית או לרכבים פרטיים בתשלום, נתיב מהיר בכניסה לירושלים וכביש מנהרות הכרמל בחיפה שבנייתו תחל בשנת 2006.

[עריכה] תוכנית החומש

לאחר שברכבת ישראל הוחלט בשנת 2003 על השקעה חסרת תקדים בתוכנית חומש ופיתוח תשתיות, הוחלט במשרד התחבורה לבצע תוכנית חומש דומה משנת 2006 גם בכבישי ישראל באמצעות החברה הלאומית לדרכים בישראל.
תוכנית החומש כולל תקציב ענק של 19 מיליארד שקלים, מתוכם 2 מיליארד שקלים לשיפור בטיחות בכבישים והפחתת תאונות הדרכים והשאר לפיתוח ושדרוג תשתיות.
התוכנית עצמה כוללת 74 פרויקטים שונים, חלקם בסלילת כבישים חדשים וחלקם בשיפור או הרחבה של כבישים או צמתים קיימים ומסוכנים.

כביש 6 (חוצה ישראל) - סיום בניית קטע 18 בצפון וקטעים 19 ו־20 בדרום (פתיחה משוערת: 2007).
כביש 431 - כביש רוחבי בין מודיעין לראשון לציון הכולל 11 מחלפים בעלות של 2 מיליארד שקלים (פתיחה משוערת: 2008).
כביש 531 - כביש רוחבי מחוצה ישראל, דרך כפר סבא, רעננה והרצליה ועד כביש מספר 2 בעלות של 1.25 מיליארד שקלים (פתיחה משוערת: 2008).
מנהרות הכרמל - עלות הפרויקט כ־1.15 מיליארד שקלים (על אף שמדובר במימון ב־.B.O.T).
נתיב מהיר בכניסה לתל אביב - ממחלף שפירים ועד מחלף גלילות.
איילון צפון - המשך סלילה עד חדרה (בבדיקה).
איילון מזרח - קידום התוכנית (יישום כנראה רק לקראת 2020).
עוקף קריות - 20 ק"מ ב־4 עד 6 נתיבים (בתכנון).
כביש 9 - כביש רוחבי ממכמורת לחוצה ישראל.
כבישים 551 ו־541.
כביש 471 - כביש רוחבי ממחלף בר-אילן ועד חוצה ישראל (בעלות של כ־420 מיליון שקלים).
כביש 461 - כביש רוחבי ממחלף קיבוץ גלויות ועד חוצה ישראל
כביש 441 - בין צומת עקרון לכביש מספר 3 (בעלות של כ־110 מיליון שקלים).

בנוסף, מלבד סלילת כבישים חדשים מתוכניים שדרוגים לכבישים קיימים כמו הרחבת כביש מספר 2 בין נתניה לקיסריה, שדרוג כביש עוקף באר שבע ופיתוח כבישים וצמתים נוספים ברחבי הארץ.