צפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צפת
סמל היישוב
תעתיק לאנגלית	Zefat
סה"כ תושבים	26,600
שטח שיפוט	40,000 ד'
אוכלוסייה
גילאי 4-0	12.9%
גילאי 9-5	11.4%
גילאי 14-10	10.2%
גילאי 19-15	8.7%
גילאי 29-20	13.5%
גילאי 44-30	17.1%
גילאי 59-45	12.5%
גילאי 64-60	3.1%
65 ומעלה	10.5%
חינוך
סה"כ בתי ספר	25
יסודיים	18
על-יסודיים	11
תלמידים	7930
יסודיים	3965
על-יסודיים	2327
מספר כיתות	281
ממוצע תלמידים לכיתה	22.4
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001

צפת היא עיר במחוז הצפון בישראל ונחשבת כבירת הגליל העליון. צפת שוכנת בחלק המזרחי של הגליל, וצופה על הכנרת ממזרח ואל הר מירון במערב. שטח השיפוט שלה הוא 40,000 דונם. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2003 יש בצפת 26,600 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.9 אחוז. צפת היא עיר מעורבת. 97.2 אחוז מתושביה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,039 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-נמוך (4 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 40.8 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 4,476 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 אתרים בצפת 3 לקריאה נוספת 4 צפת ואתריה (לחצו להגדלה) 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

על קיום העיר ידוע מימי בית שני. צפת הייתה אחת הערים שביצר יוסף בן מתתיהו להגנת הגליל מפני הרומאים. בתקופת הצלבנים הייתה צפת מבצר בעל חשיבות אסטרטגית, שתואר כ"מבצר חזק מאוד בין עכו לים כנרת". ב-1266 נכבשה המצודה בידי הסולטן הממלוכי בייברס, ובימיו הייתה צפת בירת מחוז הגליל בממלכתו. בתקופה הממלוכית היה בצפת ישוב יהודי בן כ-300 משפחות.

אחרי שארץ ישראל נכבשה בידי התורכים ב-1517, התיישבו בצפת יהודים מגולי ספרד, והפכו את העיר למרכז רוחני חשוב. גדול הרבנים של אותו דור היה רבי יעקב בירב שניסה לחדש את הסמיכה ולהקים את הסנהדרין, ניסיון שנכשל. במיוחד פרחה שם תורת הקבלה. בצפת ישבו ופעלו במאה ה-16 גדולי המקובלים: משה קורדובירו, יצחק לוריא (האר"י) ותלמידו חיים ויטאל, יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך", המשוררים ישראל נג'ארה ושלמה אלקבץ ורבנים מפורסמים אחרים. היו אז בצפת שמונה בתי כנסת. היהודים כינוה "בית אל", והיא הייתה אחת מארבע ערי הקודש (יחד עם ירושלים, טבריה וחברון). גם מצבה הכלכלי של העיר היה משביע רצון. תושביה עסקו בעיקר במסחר בדבש, משי ותבלינים, והעיר הייתה מרכז תעשית בגדים.

במאה ה-17 הורגשה ירידה בפריחתה הכלכלית, ובמאה ה-18 פגעו בעיר אסונות שעירערו את יישובה. מגפה קשה פקדה את צפת ב-1747, וב-1759 אירעה רעידת אדמה, שבה נהרגו כ-300 יהודים. ב-1778, הגיעה לארץ שיירה בת 300 חסידים שהתישבו חלקם בטבריה וחלקם בצפת. ב-1799, מיד לאחר נסיגת צבאו של נפוליון בונפרטה מארץ ישראל, נהרס הרובע היהודי על ידי פורעים ערבים מקומיים ורבים מיהודי העיר נטבחו. ב-1810 התישבו גם מתנגדים מתלמידי הגאון מווילנה בצפת. חיזוק זה של היישוב בצפת גרם פריחה כלכלית מחודשת. אחד העולים, ישראל ב"ק, (שמשך אחריו כ-200 עולים מברדיצ'ב) יסד בה בית דפוס עברי ראשון בארץ ישראל.

אולם פריחתה המחודשת של צפת הייתה קצרת ימים. בחמישה עשר ביוני, 1834 הותקף היישוב היהודי על ידי המון ערבי משולהב, רבים מיהודי העיר נרצחו, נפצעו ורכוש היישוב נשדד. בעקבות התערבותו של משה מונטיפיורי ואחרים הוחזר ליהודים כעשירית מרכושם.

ב-1837 הרסה רעידת אדמה את כל השכונה היהודית וגרמה למותם של כ-2,000 איש. מיד לאחר הרעש שוב פרצה בעיר מגפה וכעבור שנה ב-1838 פרעו מורדים דרוזים וערבים מוסלמים מצפת והכפרים סביבה ביהודי העיר. המכות שניחתו על יושביה היהודים של צפת, אם על ידי שכניהם הערבים או על ידי חולי ורעש הביאו להדלדלות היישוב והעיר התרוקנה כמעט לגמרי מיהודיה. אחרי כל האסונות האלה נישארו בה כ-1500 יהודים בלבד. היישוב היהודי בעיר אומנם גדל מחדש במחצית השנייה של המאה ה-19, והוא מנה ערב מלחמת העולם הראשונה 11,000 נפש אבל הניסיונות לפתח בה תעשייה וחקלאות לא עלו יפה, ויהודי צפת התקיימו בעיקר על תרומות מחוץ לארץ.

לבה של העיר הוא העיר העתיקה שמבניה הראשונים עוד מהמאה ה-16. העיר העתיקה עובתה במשך השנים והפכה להיות אחת הערים המאוכלסות ביותר בארץ ישראל (קרוב ל-20,000 תושבים, מהם 15,000 יהודים, המרכז היהודי הגדול ביותר בארץ ישראל) במאה ה-19.

ערב מלחמת השחרור ב-1948, הייתה צפת עיר בת 12,000 תושבים, ובהם כ-2000 יהודים בלבד, שהיו נתונים במצור. העיר צפת שוחררה במאי 1948 על ידי הפלמ"ח, במבצע יפתח. הלחימה על שיחרור העיר הייתה קשה, וכרוכה במלחמה מבית לבית והקורבנות היו רבים. בפרט היה קשה הקרב על המצודה המשקיפה על העיר (כיום "גן המצודה").

עם קום המדינה מנה היישוב היהודי כ-2,300 תושבים, ורוב הערבים נמלטו מן העיר. העיר קלטה עולים חדשים והתפתחה מחוץ לעיר העתיקה. כיום מהווה העיר שלוש יחידות מבניות עיקריות: העיר העתיקה, שכונת כנען, שהיא השכונה הגבוהה ביותר בארץ (917 מטר מעל פני הים), ושיכון דרום, החלק התחתון של העיר.

בזכות אקלימה הצח ונופיה הפכה צפת לעיר תיירות, שמשכה אליה תושבים מכל קצווי הארץ בעיקר בעתות הקיץ החמים. בתקופת זוהרה כעיר תיירות, בשנות החמשים והשישים, לא ניתן היה לזוז ברחובה הראשי. רחוב ירושלים, שלו צורה עגולה, היה מעין "דיזנגוף" צפתי. הבידור פרח בה, וכלל מועדוני לילה כמו "מועדון השעות הקטנות", שם נוצר השיר של נעמי שמר "כיבוי אורות", ו"שיר הספסל" שמקורו צרפתי ובזכותו התפרסמה הזמרת יעל שרז.

בסוף שנות השבעים החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. אחת הסיבות היא הפיכתה לעיר בעלת צביון חרדי, במעין שיבה של העיר לעברה כמרכז רוחני דתי, מרכז הקבלה - בה פעלו האר"י הקדוש, ושם גם נוצר השיר "לכה דודי" של אלקבץ.

מסורת חדשה היא פסטיבל הכליזמרים שהפכה למסורת בקיץ, ובמידה מסוימת מחזירה את העיר לתקופת הפריחה שלה כעיר תיירות, לפחות למשך ימי הפסטיבל.

כיום, יש בה כמה מפעלים תעשייתיים, אבל בעיקר מתקיימת העיר על נופש ותיירות.

במהלך המאבק בין ישראל לארגון חיזבאללה ב-משבר ישראל-לבנון 2006, ירו אנשי חיזבאללה מספר רב של רקטות לעבר צפת, שגרמו למספר נפגעים ולנזקים ברכוש.

[עריכה] אתרים בצפת

• מוזיאון המאירי "לתולדות צפת"
• מוזיאון הדפוס (בצפת הוקם בית-הדפוס הראשון בארץ)
• קריית האמנים, השוכנת בעיר העתיקה במורדות המערביים של הר צפת
• מוזיאון התנ"ך בגן המצודה
• גן הפסלים והגלריה של הפסל משה ציפר

[עריכה] לקריאה נוספת

• אייל מירון (עורך), צפת וכל נתיבותיה, הוצאת יד יצחק בן צבי, 2006.

[עריכה] צפת ואתריה (לחצו להגדלה)

ערביי צפת, תחילת המאה העשרים	בתים בצפת	בתים בצפת	"בית בוסל" אשר שימש במשך שנים רבות בית הארחה ומרכז קליטה, עומד כיום בשממונו
בניין הסאראיה בצפת	אנדרטה לזכר עולי הגרדום

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר הבית של העיר צפת - מכיל מידע על אירועים בצפת וסביבתה.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צפת

• תמונת לוויין של צפת ב־Google Maps
• עמותת תיירות צפת, ראש פינה וחצור - מכיל מידע על אירועים בצפת.

מחוז הצפון
ערים	בית שאן · טבריה · טמרה · כרמיאל · מגדל העמק · מעלות-תרשיחא · נהריה · נצרת · נצרת עילית · סח'נין · עכו · עפולה · צפת · קריית שמונה · שגור · שפרעם
מועצות מקומיות	אבו סנאן · אכסאל · אעבלין · בועיינה-נוג'ידאת · בוקעאתא · ביר אל-מכסור · בית ג'ן · בסמת טבעון · ג'דיידה-מכר · ג'ולס · ג'ש (גוש חלב) · דבורייה · דייר חנא · זרזיר · חורפיש · חצור הגלילית · טובא-זנגרייה · טורעאן · יאנוח ג'ת · יבנאל · יסוד המעלה · יפיע · יקנעם עילית · ירכא · כאבול · כאוכב אבו אל-היג'א · כסרא-סמיע · כעביה-טבאש-חג'אג'רה · כפר ורדים · כפר יאסיף · כפר כמא · כפר כנא · כפר מנדא · כפר תבור · מג'דל שמס · מגדל · מזרעה · מטולה · מסעדה · מע'אר · מעיליא · משהד · נחף · סאג'ור · ע'ג'ר · עיילבון · עילוט · עין מאהל · עין קנייא · עראבה · פסוטה · פקיעין · קצרין · ראמה · ראש פינה · ריינה · רמת ישי · שבלי - אום אל-גנם · שלומי · שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף · בוסתן אל-מרג' · בקעת בית שאן · גולן · הגלבוע · הגליל העליון · הגליל התחתון · מבואות החרמון · מגידו · מטה אשר · מעלה יוסף · מרום הגליל · משגב · עמק הירדן · עמק יזרעאל