אשדוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אשדוד
שם באנגלית	Ashdod
מחוז	דרום
תאריך יסוד	1956
אוכלוסייה	200,600 תושבים
צפיפות אוכלוסייה	3.3 אנשים לקמ"ר
שטח שיפוט	60,000 דונם
דירוג חברתי-כלכלי	בינוני-נמוך (4 מתוך 10)
אוכלוסיה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	10.4%
גילאי 5 - 9	9.5%
גילאי 10 - 14	8.2%
גילאי 15 - 19	8.2%
גילאי 20 - 29	15.1%
גילאי 30 - 44	19.1%
גילאי 45 - 59	15.8%
גילאי 60 - 64	3.4%
65 ומעלה	11.1%
חינוך
סה"כ בתי ספר	97
–       יסודיים	67
–       על-יסודיים	44
תלמידים	36,441
–       יסודיים	21,246
–       על-יסודיים	15,195
מספר כיתות	1,390
ממוצע תלמידים לכיתה	26
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2003
http://www.ashdod.muni.il

אשדוד היא עיר במחוז הדרום בישראל השוכנת בדרום מישור החוף. בשטחה נמצא נמל אשדוד, הנמל הגדול בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 60,000 דונם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1968. מאז הקמתה אשדוד נחשבת לעיר קולטת עלייה. באשדוד מתגוררת הקהילה החרדית השלישית בגודלה בישראל, וכן הקהילה היהודית-הגאורגית הגדולה ביותר בעולם. כמו כן יושבות בה קהילות יהודית-מרוקנית ויהודית-רומנית. העיר אשדוד היא החמישית בגודלה במדינת ישראל.

תוכן עניינים 1 נתונים סטטיסטיים 2 היסטוריה 2.1 אשדוד העתיקה 2.2 במלחמת העצמאות 2.3 העיר החדשה 2.4 מתיישבים ראשונים - יהודי מרוקו 2.5 תעשייה 3 ראשי עיר 4 תרבות 5 תיירות 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש באשדוד 200,600 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.9 אחוז. רוב תושבי אשדוד הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,039 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2003, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-נמוך (4 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ג (2002/2003) היה 62.7 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2002 היה 5,479 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,619 ש"ח).

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] אשדוד העתיקה

ראשיתה של ההתישבות האנושית באזור אשדוד החל מהתקופה הפליאוליתית. במהלך כל שלוש תקופות האבן המה האזור מפעילות אנושית, והוא אף מוזכר בתעודות אוגריתיות.במאה ה-17 לפני הספירה מוזכרת אשדוד כעיר כנענית מבוצרת, בתל אשדוד של היום. עם פשיטת גויי הים וחורבן העיר, במאה ה-14 לפני הספירה, מתנחלים בה הפלישתים והופכים אותה לאחת מחמשת הערים החשובות בממלכתם.

במהלך השנים שגשגה העיר וכנראה שהפכה לבירתם(של הפלישתים). במהלך המאה ה-10 לפנה"ס הפכה, יחד עם כל ממלכת פלשת, לשטח חסות של ממלכת ישראל בשליטתו של דוד המלך. בשנת 950 לפנה"ס נחרבה במסע הכיבוש של פרעה סיאמון ושוקמה בשנת 815. זמן מה לאחר מכן נכבשה על ידי עוזיהו, ולאחר מכן על ידי סרגון השני, שהחריבה והגלה את תושביה. העיר ספגה מכה נוספת בשנת 605 לפנה"ס, עת כבש אותה נבוכדנצר. בשנת 539 לפנה"ס שוקמה העיר על ידי הפרסים, אך נכבשה בעת מסע המלחמה של אלכסנדר מוקדון, אז שונה שמה לאיזוטוס.

העיר שגשגה כאיזוטוס תחת השלטון ההלניסטי, עד מרד החשמונאים. במהלך המרד הגיע יהודה המכבי לשעריה, אך לא כבש אותה. את זאת הוא השאיר לאחיו יונתן, שכבש אותה בשנת 147 והחריב את מקדש דגון. חשיבותה של העיר נשמרה עד למאה השביעית, אז הוקמה אשדוד ים - אזוטוס פאראליוס - וחשיבותה של אשדוד דעכה. הפאטימים הקימו באזור מצודות חוף, ועל תל אשדוד קם כפר ערבי.

מיקומו של הכפר על דרך הים הביא לעליה בחשיבותו בתקופה העות'מנית, אז היה במקום כפר גדול ששמו איסדוד (إسدود), ובו ח'אן. בשנת 1596 מנתה אוכלוסיית איסדוד 413 נפש. בראשית המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית היישוב כ-5,000 נפש שהתפרנסו מחקלאות ומסחר, והעיר היוותה מרכז עירוני לכפרים סביבה.

[עריכה] במלחמת העצמאות

מיד בראשית מלחמת העצמאות השתלטו כוחות מצריים על איסדוד, והעיר היוותה את נקודת ההתקדמות הקדמית ביותר של הכוחות המצריים בדרכם לתל אביב. במהלך כל המלחמה התנהלו באזור קרבות. במהלך מבצע יואב כותרה העיר והכוחות המצריים, שחששו להישאר מכותרים, נסוגו ב28 באוקטובר 1948 ואתם הרוב המכריע של תושבי העיר. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס בעיר נותרו כ-300 תושבים שהניפו דגלים לבנים, אך גורשו לעזה בתוך זמן קצר.

[עריכה] העיר החדשה

בשנת 1953 נשלחה קבוצה של מודדים ומתכננים לאזור החולות השומם שליד שפך נחל לכיש, כדי לבחור מקום לתחנת כוח חדשה בדרום הארץ. שנה לאחר מכן נבנו 3 יחידות הראשונות של תחנת הכוח (לימים "אשכול א'"). עובדיה התגוררו ביישובי הסביבה – רחובות וגדרה.

ב-1 במאי 1956 - נתן שר האוצר דאז, לוי אשכול, בשם הממשלה, אישור לתוכנית הקמת עיר אשדוד. עד סוף השנה הוקמה "חברת אשדוד בע"מ" – חברת בת של קבוצת בוני ערים בע"מ – על ידי עובד בן עמי ופיליפ קלוצניק (ארצות הברית).

[עריכה] מתיישבים ראשונים - יהודי מרוקו

בנובמבר 1956 הגיעו למקום המתיישבים הראשונים - 22 משפחות עולים ממרוקו, וזמן קצר לאחר מכן הצטרפה אליהם קבוצת עולים ממצרים. ביולי 1957 הוענק זיכיון על ידי ממשלת ישראל לחברת אשדוד בע"מ על שטח של 40,000 דונם במרחק של כ-32 ק"מ בקו אווירי מתל אביב לשם הקמת העיר אשדוד.

באוקטובר 1959 מונתה המועצה המקומית הראשונה. דב גור מונה מטעם משרד הפנים לתפקיד ראש המועצה המקומית הראשון. בשנת 1963 נחנך בית משפט השלום בעיר, ובינואר 1965 – נחתם חוזה בין חברת אשדוד לבין מרכז קופת חולים כללית לגבי הקמת בית חולים בן 500 מיטות על שטח 250 דונם באשדוד - בית חולים שמעולם לא הוקם.

[עריכה] תעשייה

בשנת 1958 הושלמה בניית תחנת-הכוח אשכול א' באשדוד, אשר כללה 3 יחידות: 2 יחידות בנות 50Mw, ויחידה אחת בת 45Mw (עם יכולת התפלת מי-ים).

החל משנת 2004 פועלת תחנת הכוח באשדוד בגז טבעי אשר מסופק באופן ישיר מאסדה בבעלותה של חברת "ים טתיס" הבריטית. האסדה שואבת את הגז מבאר אשר נקדחה בקרקעית הים, מול חופי אשקלון, ומספקת את הגז באמצעות צינור באורך 40 ק"מ היישר אל מתקני קליטת הגז בתוך מתחם תחנות הכוח. המעבר לייצור בגז הוריד באופן משמעותי את זיהום האוויר בעיר אשדוד, אשר סבלה מערפיח תחנות הכוח מיום היווסדה.

בנייתו של נמל אשדוד החלה באפריל 1961. הנמל נחנך בנובמבר 1963 ובנובמבר 1965 הופעל לראשונה לפריקה וטעינה עם בואה של האונייה השבדית "וינגאלגד".

בשנת 2005 נחנך בעיר אשדוד נמל היובל אשר הסב את שמו לנמל איתן ע"ש רפאל איתן (כיהן כרמטכ"ל, כחבר כנסת וכשר בממשלה). איתן ניהל את פרויקט ההקמה ונהרג במהלכו בעת סערה קשה שפקדה את הנמל. הנמל הוקם בהשקה של 3 מיליארד שקלים וביסס את מעמדו של נמל אשדוד כשער כלכלי חשוב לישראל.

[עריכה] ראשי עיר

• בבחירות המוניציפליות הראשונות, בשנת 1961, נבחר לראשות המועצה רוברט חיים.
• 1963 - אבנר גרעין
• 1969 - צבי צילקר
• 1983 - אריה אזולאי
• 1989 - צבי צילקר

[עריכה] תרבות

• ספורט
  • כדורגל - את העיר מייצגת הקבוצה מועדון ספורט אשדוד בליגת העל.
  • כדורסל - את העיר מייצגת הקבוצה בני אשדוד.

• תנועות נוער
  • הצופים העבריים
  • השומר הצעיר
  • בני עקיבא - שלושה סניפים
  • הנוער העובד והלומד- ארבעה קינים עירוניים וסניף של המחדשים
  • המחנות העולים
  • בנות עזרא
  • ארגון צמר"ת
• קולנוע - החל משנת 2005, בחול המועד פסח, נערך בעיר מדי שנה פסטיבל קולנוע, בו מוצגים סרטים מישראל ומהעולם במסגרת תחרותית.

• התעשייה - החל משנת 2006, בפתח חופשת הקיץ, נערך בעיר מדי שנה פסטיבל התעשייה - פסטיבל מוזיקה ישראלית, בו מופיעים אומנים ישראלים מהשורה הראשונה. בשנת 2006 התארחו בפסטיבל, אביב גפן, עברי לידר, אהוד בנאי, איה כורם, היהודים, להקת טררם, העברית, טל פרידמן, אריאל זילבר ולהקת רוק מקומית העונה לשם דילמה.

• פסטיבל תוצרת הארץ - פסטיבל זמר עברי המתקיים מדי קיץ בהפקת החברה העירונית לתרבות פנאי ומתנ"סים של העיר אשדוד, ובמהלכו מועלות הפקות מקוריות של זמר עברי, שירה בציבור ושילוב הרכבים יחודיים. שנת 2006 היא השנה החמישית בה הפסטיבל מתקיים.

[עריכה] תיירות

עד שנת 2000 היה מעט מאוד תיירות באשדוד, למרות חוף הים של העיר באורך 8 קילומטר אשר בערים אחרות כנתניה ואשקלון שימש כמצע לתיירות. בתחילת המאה ה-21 החלה עיריית אשדוד להשקיע בפרויקטים תיירותיים ובהם טיילת חדשה ואגם מלאכותי באזור רובע המרינה. בשנת 2007 עתיד להיפתח באשדוד המלון הראשון אשר ינוהל על ידי רשת מלונות בינלאומית. פיתוח התיירות באשדוד נעשה ביוזמת עירית אשדוד ולא ביוזמה ארצית של משרד התיירות אשר אינו רואה את אשדוד כיעד לפיתוח תיירותי ארצי בשנים הקרובות.

לעיר אשדוד מגיעים מדי קיץ תיירים מצרפת בעיקר, אשר רכשו לעצמם דירות קייט ברחבי העיר.

[עריכה] ראו גם

• נמל אשדוד
• גשר עד הלום
• הדיונה הגדולה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשדוד

• תמונת לוויין של אשדוד ב־Google Maps
• עיריית אשדוד
• אשדודnews עיתון האינטרנט של אשדוד
• Ashdod4u פורטל האינטרנט של אשדוד
• אשדוד באתר אינדקס
• אתר התמונות של העיר אשדוד
• אתר הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד
• "השבוע באשדוד"

מחוז הדרום
ערים	אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · ירוחם · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות
מועצות מקומיות	חורה · ירוחם · כסיפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · רמת חובב · שגב-שלום · תל שבע
מועצות אזוריות	אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר