נתיבי איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הסמלים של נתיבי איילון בתמרורים בארץ

נתיבי איילון הם חוט השדרה התחבורתי של מטרופולין תל אביב. לאורך הציר שחוצה את המטרופולין מצפון לדרום עובר כביש מטרופוליטני מהיר (כביש 20), מסילת רכבת ונחל האיילון שמנקז גשמים מכל אזור השפלה. בקטע המרכזי של הכביש (בין קיבוץ גלויות לגלילות) עוברים ביום 750,000 כלי רכב והוא אחד מצירי התנועה העמוסים ביותר בישראל. הוא מחבר את כל הכבישים הבין עירוניים שמגיעים לתל אביב: כביש 4 מאשדוד והדרום, כביש 1 מירושלים, כביש 5 ממזרח, כביש 2 לחיפה ולצפון.

מפת קטעי הכביש הבנויים בנתיבי איילון

ציר נתיבי איילון מורכב מהקטע המרכזי שעובר בתוך העיר תל אביב לאורך נחל איילון שהיה ידוע בעבר כ"ואדי מוסררה". לציר זה המשכים לכיוון צפון, דרך הרצליה עד חיבור לכביש 2 דרומית לנתניה; לכיוון דרום, בין חולון לבת ים וראשון לציון עד כביש 4 ומזרחית לפתח תקווה וכביש 5. עד היום הושלמו הקטע המרכזי, הדרומי וחלקים מהקטע הצפוני.

לכל אורך הציר המרכזי והצפוני עוברת שלוש מסילות רכבת ועליה מספר תחנות של רכבת ישראל. בחלק מהקטע (תחנת ארלוזורוב עד תחנת אוניברסיטה) עוברות ארבע מסילות. ציר זה הוא החיבור הרכבתי היחיד במרכז גוש דן ועוברות בו למעלה מ־200 רכבות נוסעים ביום. פינוי התוואי למסילה וחלק מהתחנות לאורך הציר הדרומי נמצאים בהליכי בנייה והמסילה בקטע זה צפוייה להפתח לתנועה עד סוף שנת 2007.

[עריכה] היסטוריה

הרעיון לנצל את ואדי מוסררה לתחבורה עלה כבר במהלך שנות ה־50 אך רק בשנת 1964 החליטה הממשלה על קידום המיזם. בשנת 1967 נעשתה בדיקת היתכנות וכדאיות כלכלית שבעקבותיה התקבל מלווה של 20 מיליון דולר מהבנק העולמי. הפעולות הראשונות שנעשו היו הסדרת נחל האיילון בתוך תעלה לאחר שבמשך שנים הוא היווה מטרד והציף את שכונות תל אביב.

כדי לבצע את הפרויקט הוקמה ב־1970 "חברת נתיבי איילון" בבעלות שווה של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. בסוף שנות ה־70, בעת הקמת כביש מספר 1 לירושלים חובר הכביש לתחילתו של מחלף קיבוץ גלויות. בשנת 1982 נפתח הקטע הראשון של הכביש בין מחלף השלום להלכה. הכביש נפתח סופית לתנועה ביולי 1991 עם פתיחת קטע רוקח-גלילות.

מבט-על על קטע מנתיבי איילון - מאזור מחלף השלום (מרכז עזריאלי) עד מחלף ארלוזורוב

בשנים שלאחר מכן הוכפל הכביש לארבעה נתיבים לכל כיוון, הוארך עד הרצליה ועובתה תשתית הרכבת לאורכו. ב־25 בינואר 2005 נחנך הקטע הדרומי של הכביש עם פתיחת מחלף דב הוז ויוספטל.

[עריכה] השפעה

בניית נתיבי איילון שינתה מן היסוד את המבנה של העיר תל אביב. מרכז העסקים הראשי (מע"ר) ההיסטורי של העיר, סביב רח' הרצל ושדרות רוטשילד התרוקן מעסקים שעברו לאורך ציר האיילון. כיום המע"ר הישן משמש בעיקר בנקים וחברות פיננסים.

מספר רב של אזורי מסחר התפתח משני צידי הקטע המרכזי של נתיבי איילון. באזורים אלו, שהיו מאוכלסים בעבר בתעשייה זעירה ומוסכים נבנו מגדלים והם שינו את דמותם. בין האזורים הללו ניתן למנות את רחוב המסגר, דרום הקריה, רחוב יגאל אלון ומתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן. הדוגמה הקיצונית ביותר הם מגדלי עזריאלי, שבשטחם פעל עד תחילת שנות ה־90 חניון משאיות פינוי האשפה של עיריית תל אביב.

הציפייה מנתיבי איילון הייתה שיפתרו את בעיית עומסי התנועה בתל אביב, אולם, הם כשלו לעשות זאת וכיום הכביש פקוק ברוב שעות היום. האכזבה מאי פתרון בעיית הפקקים למרות השקעות הענק חיזקה את התפתחות הרכבת שתופסת יותר ויותר שטח לאורך נתיבי איילון.

בשנים האחרונות מתפתחת תופעה של בניית מגדלי מגורים לאורך הנתיבים.
השינוי הגאוגרפי הבא צפוי עם פתיחתה של הרכבת התחתית של תל אביב שתחבר את האזורים הללו עם המע"ר הישן ויפו לקראת סוף העשור.

[עריכה] תכנונים עתידיים

נתיבי איילון מוצפים בחורף הקשה של תשנ"ב (1991/2) - מבט מצפון

עד סוף העשור צפוייה להסתיים הבנייה של הקטעים הצפוניים והמסילות לאורך הקטע הדרומי. הצפי הוא כי לאחר מכן יוחל בבניית הקטע המזרחי (דרך מספר 491 ממחלף התקווה עד לתחנת רכבת האוניברסיטה) שמתעכב זה שנים רבות. התכנון העקרוני ארוך הטווח הוא שהקטע הצפוני של כביש מספר 20 ימשיך עד אזור חדרה כשהוא מקביל פחות או יותר לכביש 2 (כביש החוף), אולם לתוכניות אלו ישנה התנגדות עזה מצד ארגוני איכות הסביבה, במיוחד למעבר הכביש בשמורת פולג, וכן בשל העובדה שהרחבה זו נועדה לתת אטרקטיביות לרכב הפרטי, במקום מציאת פתרונות למערכות הסעה ציבוריות. נכון לשנת 2005, הקטע הצפוני המאושר לבנייה הוא עד מחלף כביש 531 העתידי שייפגש עם נתיבי איילון סמוך לרשפון.

בעייה נוספת שתצטרך להפתר היא גורל תעלת האיילון. לפי קצב הגידול הנוכחי, בסוף העשור תצטרך רכבת ישראל מסילה רביעית בקטע המרכזי. מסילה כזו יכולה לבוא רק על חשבון התעלה שבמרכז הנתיבים. כיום נבדקות שתי חלופות: בניית צינור ניקוז ענק ממחלף קיבוץ גלויות עד חוף יפו או כיסוי התעלה ובניית שטח ליד חירייה שישמש כאגם שיקלוט את מי ההצפות.

גם כביש האיילון עצמו דורש הרחבה. חברת נתיבי איילון מקדמת מספר תוכניות להוספת נתיבים. לפי אחת התוכניות יסללו שני נתיבים נוספים ממחלף קיבוץ גלויות ועד מחלף השלום.

[עריכה] מחלפים בנתיבי איילון

עומס אופייני בשעות הבוקר בנתיבי איילון

פסי רכבת בנתיבי איילון

נתיבי איילון תוכננו מלכתחילה כך שתתאפשר לכל אורכם נסיעה חופשית מרמזורים. הנתיבים עוברים בשטח עירוני צפוף, ולכן יש לאורכם מחלפים רבים, שבמרביתם גשר המשמש לתנועה החוצה את נתיבי איילון (וחולפת מעליהם). היציאות ברבים מהמחלפים הן מוקדי עומס עיקריים בנתיבי איילון.

בראשון לציון ודרומה:

מחלף חולות: כביש 4 (לאשדוד, אשקלון, ורצועת עזה).
מחלף משה דיין: כביש 441, שדרות משה דיין, שדרות יצחק רבין

בבת ים וחולון:

מחלף הקוממיות: רח' משה דיין, רחוב הקוממיות
מחלף יוספטל: רחוב יוספטל בבת-ים והופיין בחולון
מחלף דב הוז: רחוב דב הוז בחולון ושדרות קק"ל בבת-ים
מחלף וולפסון (סמוך לביה"ח וולפסון): רח' הלוחמים, רח' אד קוץ', רח' סומקן, רח' היינה
מחלף חולון: כביש 44 (לאזור ובית שמש), דרך בן צבי, שדרות לוי אשכול

בתל אביב יפו, רמת גן, וגבעתיים:

מחלף קיבוץ גלויות: דרך קיבוץ גלויות, רח' לח"י, דרך חיל השריון, כביש 1 (לירושלים)
מחלף לה גווארדיה: רח' לה גווארדיה
מחלף השלום (בסמוך לתחנת הרכבת השלום ומרכז עזריאלי): דרך השלום, רח' קפלן
מחלף ארלוזורוב (בסמוך למתחם הבורסה ברמת גן): דרך זאב ז'בוטינסקי, דרך מנחם בגין, רח' ארלוזורוב, רח' שפע טל
מחלף ההלכה: רח' ביאליק, רח' רב ש. גורן, כביש 2000
מחלף רוקח (בסמוך לאוניברסיטת תל אביב): שדרות רוקח, רח' אייזיק רמבה, כביש 2224
מחלף קק"ל: שדרות קק"ל

ברמת השרון והרצליה:

מחלף גלילות: כביש 5 (לראש העין ואריאל)
מחלף הרצליה מרכז: רח' שד' שבעת הכוכבים
מחלף הרצליה צפון: רח' שד' מנחם בגין, המוביל לשכונות המזרחיות והצפוניות של הרצליה, ולכיוון רעננה.

[עריכה] חברת נתיבי איילון

חברת נתיבי איילון נקראת אמנם על שם הפרויקט הגדול והידוע ביותר שלה, אולם אין החברה עוסקת אך ורק בבנייתו ותחזוקתו של כביש זה. החברה עוסקת גם בבניית הפרדות מפלסיות בדרכים עירוניות בתל אביב במרכז העיר ובשכונות עבר הירקון, בהכשרת נת"צים ובהכשרת רצועות רכבת.

כמו כן תכננה החברה תוכנית לארגון מחדש של כלל קווי התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב על מנת להתאימם לצרכי הציבור. תוכנית זו טרם יושמה ואין תוכניות ממשיות ליישומה המלא בעתיד הקרוב. יישום ראשוני של התוכנית בוצע בפתח תקווה עם כניסת חברת קווים לעיר, אולם יישום התוכנית נחל הצלחה חלקית למדי, בעיקר בשל שינויים וצמצומים מרחיקי לכת שנעשו בה בימים הראשונים להפעלתה.