גלובליזציה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלובליזציה (מלטינית - גלובוס, כדור, מונח המשמש לציון כדור הארץ) היא התרחבות של הקשרים הפוליטיים, תרבותיים וכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. על אף שמאז שחר האנושות, וביתר שאת מאז תחילת העת החדשה היו מספר תקופות בהן התחזקו מגמות גלובליסטיות, (כמו תקופת האימפריה הרומית או סוף המאה ה-19), נהוג לקרוא בשם זה בעיקר לתהליכים החלים מאז השליש האחרון של המאה ה-20.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיבות לגלובליזציה
סוציולוגים, היסטוריונים וכלכלנים מונים מספר סיבות לתהליך הגלובליזציה. הוגים רבים רואים אותה כתוצאה של מספר סיבות, בעוד אחרים טוענים כי סיבה אחת בלבד היא המרכזית. בין הסיבות עצמן גם עשוי להתקיים יחס של סיבה ומסובב - רבים יטענו כי הנמכת המכסים, לדוגמה, היא תוצאתה של סיום המלחמה הקרה.
[עריכה] סיבות טכנולוגיות
הזרם המרכזי בסוציולוגיה, המיוצג בין השאר על ידי הסוציולוגים מנואל קסטלס, אנתוני גידנס ובנג'מין ברבר, מייחס את תחילת תהליך הגלובליזציה לשינויים טכנולוגיים שחלו בסוף המאה ה-20. השינויים העיקריים שהשפיעו, לפי טענה זו, על תהליך הגלובליזציה הם שינויים בתחום המחשוב והתקשורת (מחשב אישי, תקשורת לווינים, טלפון סלולרי ורשת האינטרנט), שאיפשרו תקשורת בין מדינות ובין יבשות, ועקב כך נוצרו קשרים תרבותיים, פוליטיים ובעיקר כלכליים בין מדינות שונות וחשוב מכך - בין יחידים וקבוצות במדינות שונות.
[עריכה] סיבות פוליטיות
נפילתה של ברית המועצות ובעקבותיה קריסת הגוש הקומוניסטי הותירו את ארצות הברית כמעצמת-על יחידה בעולם. מעמדה החדש איפשר לה חופש פעולה פוליטי, ובמידה רבה אף לכפות את עמדתה בנושאים שונים.
למעמד זה של ארצות הברית הייתה השפעה משתי סיבות: ראשית, היעדרו של מאבק בין גושי איפשר שיתוף פעולה חופשי יחסית בין מדינות, בלא שאלו יצטרכו לחשוש מהשפעותיו על מאזן הכוחות. שנית, העוצמה הפוליטית של ארצות הברית איפשרה לה לקדם קווי מדיניות עולמיים התואמים את עמדתה הליברליסטית. ולדחוף לכיוון של שוק חופשי עולמי, בעזרתם של ארגוניים עולמיים - בעיקר הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, שלפי טענות שונות מייצגים את עמדתה של ארצות הברית. לפי טענה זו, הקרויה תאוריית ההגמוניה הליברלית, קיומה של מעצמה הגמונית ליברלית מאפשר לכל העולם להתקדם לכיוון של ליברליזציה, ובהתאם לעקרונות השוק החופשי מביא אף לצמיחה כלכלית כלל עולמית.
כנגד טיעון זה, מצביעים רבים על כך שהדומיננטיות של מדינות המערב בכלל ושל ארצות הברית בפרט בתהליך התרחבות זה הביאה לכך שהן משתמשות לעיתים רבות בכוחן העודף בדיוני ובארגוני הסחר על מנת להסיר את ההגנות מהתחומים בהם כלכלתן חזקה (ביטוח, פיננסים, טכנולוגיה עילית) מחד, ולשמור את אותן ההגנות בתחומים בהן למדינות חצי הכדור הדרומי יתרון יחסי (כמו חקלאות ומכרות). מצב זה מוביל לכך שמחד, ארצות הדרום אינן יכולות לממש את היתרון היחסי שלהן ומאידך אינן יכולות לפתח שוק מקומי במקום בו אין להן יתרון כזה.
[עריכה] סיבות כלכליות
מספר שינויים כלכליים שחלו בתקופה זו השפיעו על הפיכתה של הכלכלה העולמית, ובעקבותיה אף על תחומים נוספים, לגלובליים.
- ליברליזציה של מטבעות
- בשנת 1971 פרשה ארצות הברית, באופן חד-צדדי, מהסכמי ברטון וודס והפסיקה את הצמדת הדולר לזהב. בעקבותיה פעלו ממשלות רבות נוספות לליברליזציה של הסחר במטבעות, ובכך הפך הסחר הפיננסי הבינלאומי לגמיש הרבה יותר.
- הסרת מכסים
- בעוד שתקופת המלחמה הקרה אופיינה במדיניות מרקנטליסטית, בה הגנה כל מדינה על התעשיה המקומית, מאז שנות השמונים חלה ירידה חדה ברמת המכסים שהנהיגו מדינות שונות, ובעליה בהסכמי סחר מקומיים ועולמיים שאיפשרו סחר חופשי בין מדינות. נוצרו אזורי סחר חופשי נרחבים, הגדולים שבהם - השוק האירופי המשותף ונפט"א. עם זאת, ככתוב לעיל, הליברליזציה של הסחר אינה הומוגנית ואינה שוויונית, ובעוד תחומים מסוימים נפתחו לסחר חופשי, תחומים אחרים נותרו מוגנים.
[עריכה] מאפיינים
חוקרים שונים כוללים תחת המושג גלובליזציה מגוון רחב של שינויים, אך ניתן למצוא מספר מאפיינים כלליים לכל השינויים הללו.
ראשית, כפי שמעיד שמה של התופעה, מדובר בשינוי של תהליכים, מוסדות או אירועים מרמה של מדינת לאום לרמה עולמית (גלובלית). ניתן לראות שהתרחבות זו נעצרת לעיתים רבות ברמה האזורית - האיחוד האירופי הוא כנראה הדוגמה הבולטת ביותר, אך דוגמאות דומות קיימות ברוב אזורי העולם. החוקרים חלוקים בדעתם האם ניתן לראות במעבר למסגרות אזוריות שלב ביניים בדרך אל המסגרת העולמית (כמו שטוען הסוציולוג יורגן האברמאס), או שמא הגלובליזציה אינה אלא מצג שוא, וההתארגנויות האזוריות הן למעשה סיומו של תהליך (אחד המייצגים העיקריים של גישה זו הוא סמיואל הנטינגטון, וראו פירוט בהמשך).
שינוי נוסף המאפיין, לדעת מנואל קסטלס, את התהליכים המעורבים בגלובליזציה הוא המעבר לחברת רשתות. לפי קסטלס, השינוים הטכנולוגיים, ובמיוחד השינויים בעיבוד המידע, הביאו לשינוי באופי ההתארגנות של חברות ומוסדות. ממבנה הירארכי, הכולל מדרג ברור של זרימת אחריות, החלטות ומידע באופן אנכי, חל מעבר למבנה של רשת חברתית, מבנה אופקי שאין לו מרכז. שינוי זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים, החל מאופן ארגון היצור, שבו חל מעבר מחברות ענק הירארכיות בעלות קידום פנימי לחברות המורכבות מאוסף של מרכזים, המקושרים ביניהם בדרכים שונות, ועד לארגוני טרור הבנויים כרשת של ארגונים ולא כארגון אחד בעל מפקדה משותפת המקבל הוראות ממקור אחד.
[עריכה] שינויים כלכליים
- ערך מורחב – גלובליזציה כלכלית
- סחר בינלאומי
- השינויים הכלכליים שתוארו לעיל הביאו בעקבותיהם גידול משמעותי בהיקף הסחר הבינלאומי. בעוד בשנת 1986 היקף הסחר הבינלאומי היה כ-2 טריליון דולר, עשר שנים מאוחר יותר היקפו היה 5.2 טריליון - עליה של 260%. עקב כך, מוצרים 'תוצרת חוץ', שהיו מחזה נדיר ברוב מדינות העולם בשנים שקדמו לגלובליזציה, הפכו למחזה נפוץ. לריבוי מוצרי היבוא, ובמיוחד לגידול הרב ביבוא מוצרי התרבות, היו השפעות תרבותיות מרחיקות לכת (ועל כך ראו בהמשך).
- סחר פיננסי
- גידול משמעותי אף יותר חל בסחר הפיננסי. הליברליזציה של הסחר במטבעות והשינויים העמוקים בתהליכי תקשורת הנתונים הביאו להפיכתו של השוק הפיננסי, למעשה, לשוק עולמי יחיד ולגידול עצום בהיקף הסחר, עקב הקלות שבביצוע עסקאות ארביטראז'. אם בשנת 1986 היה היקף הסחר במטבעות בניו יורק, בלונדון ובטוקיו 190 מליארד דולר מדי יום, בשנת 1995 היה היקף סחר זה כ־1.2 טריליון דולר[1].
- אחת מהשפעות גידול זה בהיקף הפעילות הפיננסית הגלובלית הוא ירידה ביכולתם של בנקים מרכזיים במדינות שונות להשפיע על המטבע המקומי. בעוד שבעבר היקף הסחר המצומצם איפשר לבנק מרכזי השפעה רבה על התנהגות המטבע, היקפי המסחר העצומים והליברליזציה של המטבעות הופכים את רוב הבנקים המרכזיים, במידה רבה, לשחקנים מן השורה שהכלים שבידיהם להשפעה על התנהגות המטבע אינם עולים בהכרח על כליהם של שחקנים אחרים. דוגמה בולטת ניתנה ב־16 בספטמבר 1992, כאשר בריטניה נאלצה להוציא את הלירה שטרלינג ממנגון יצוב המטבעות האירופי בעקבות מתקפת ענק של ספקולנטים.
- שינוי באופן היצור
- שינוי נוסף הוא שינוי באופן הייצור התעשייתי. בעוד בתקופה שקדמה לגלובליזציה היה הייצור מרוכז במדינה יחידה, במפעלי ענק שבהם התבצעו כל שלבי היצור, או לכל היותר במספר מפעלים סמוכים, הרי שבשנים אלו התרחב מאוד היקפם של תאגידים בינלאומיים, בהם הן השליטה והן היצור אינם מרוכזים יותר בארץ אחת, וכל אחת מהפונקציות של התאגיד ממוקמת במדינה ובאזור המתאימים ביותר לצרכיה. התוצאה המרכזית של שינוי זה הוא יציאת הייצור עצמו ממדינות הצפון, המאופיינות בשכר עבודה גבוה יחסית, למדינות הדרום שבהן השכר הוא נמוך, ויותר מכך - בניידות של מפעלים, הנוטים לעבור בקלות ממדינה למדינה לפי השינויים בתנאי הסחר ובעלות העבודה.
- לשינוי זה מספר השפעות כבדות משקל:
- ראשית, צמצום במספר המשרות בתעשיה במדינות הצפון, שבעקבותיו חלו הן עליה באבטלה ברוב המדינות והן עליה בשיעור המועסקים בשירותים במדינות אלו. כתוצאה מכך משתנה אופי העבודה במדינות אלו, ממשרות בטוחות לכל החיים למשרות המאופיינות בדרך כלל בשכר נמוך, במיעוט תנאים סוציאליים ובחוסר קביעות (מקג'ובים).
- שנית, הורדת השליטה של מדינות הדרום, ובמידה פחותה אף של מדינות הצפון, על תנאי התעסוקה. הקלות של העברת מפעלים ממדינה למדינה גורמת למירוץ לתחתית בין מדינות בתחום תנאי התעסוקה - כל מדינה מורידה את התנאים הניתנים לעובדים כך שיהיו נמוכים משל שכנותיה ובכך מנסה לשכנע משקיעים לבחור בה. המדינות השכנות נאלצות להשוות את תנאי העבודה ואף להורידם נמוך יותר, וחוזר חלילה.
- הגירת עבודה
- תחום אחד שבו ניתן לראות דווקא את סגירת הגבולות הלאומיים ולא את פתיחתם הוא תחום הגירת העבודה. בעוד שבשנות ה-50 וה־60 חלה תנועה מסיבית של הגירת פועלים מארצות עניות יחסית לארצות הגוש המערבי דאז, בשנים האחרונות מוקשחים חוקי ההגירה במדינות רבות. אל מול העלייה בניידותם של השכבה העילית של העובדים המיומנים, הוגבלה מאוד בשנים האחרונות ניידותם של רוב העובדים[2].
- פערים
- הדעות חלוקות לגבי השפעתה של הגלובליזציה על הפערים הכלכליים בין מדינות ובתוך מדינות. אנתוני גידנס ופרנסיס פוקויאמה, למשל, טוענים (כל אחד בנפרד) כי הגלובליזציה היא הדרך הטובה ביותר להשגת צמיחה עולמית ולכן גם לקידום מדינות הדרום והצפון כאחת. צופים אופטימיים פחות, כמו הסוציולוג מנואל קסטלס, רואים בגלובליזציה הן צדדים חיוביים - גידול בצמיחה ברבות ממדינות הדרום, למשל, ומולם גם צדדים שליליים כמו העמקת הפערים התוך מדינתיים.
- חוקרים אחרים, ובעיקר חוקרים נאו מרקסיסטיים, רואים בגלובליזציה תהליך הרסני עבור מדינות הדרום. לפי חוקרים אלו, ממשלות הצפון והגופים המובילים את הגלובליזציה, ובעיקר הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, מובילים צעדים שאינם מכוונים להפיכת תהליכים לעולמיים או לסיוע למדינות הדרום. לטענתם, אלו צעדים שנועדו להעמיק את הניצול הקפיטליסטי.
[עריכה] שינויים פוליטיים
- ערך מורחב – גלובליזציה פוליטית
השינוי המרכזי במפה הגיאופוליטית העולמית בתקופה זו הוא קריסתה של ברית המועצות ובעקבותיה של כל הגוש הסובייטי. שינוי זה גרר בעקבותיו מספר שינויים נוספים:
[עריכה] היחלשות מדינת הלאום
קיים קונצנזוס בקרב החוקרים כי השינויים החלים בעשורים האחרונים מביאים לאובדן כוחה של מדינת הלאום, אך אין הסכמה על הגורם המקבל את הכוח הזה. בעוד חוקרים מסוימים טוענים כי כוח זה עובר לארגונים פוליטיים על-לאומיים, דוגמת האיחוד האירופי או האומות המאוחדות, אחרים טוענים כי כלל המערכת הפוליטית נחלשת והכוח עובר למערכות אחרות, ובעיקר למערכת הכלכלית.
מספר גורמים חוברים כדי להחליש את כוחה של המדינה. חוקרים שונים מונים את הגורמים שלהלן כמשפיעים על אובדן כוח זה:
- שינויים כלכליים
- השינויים הכלכליים שפורטו לעיל השפיעו השפעה עמוקה על יכולתה של המדינה לשלוט במדיניותה הכלכלית. הסכמי הסחר מנעו מהמדינה את היכולת לשלוט על המכסים ובכך לבחור האם להגן על התעשייה שלה. השינויים בשוק המטבעות הבינלאומי אילצו את המדינה לוותר על רגולציה של המטבע שלה, כדי שתהנה מפירות סחר זה ו'המירוץ לתחתית' אילץ אותה לוותר על חוקי עבודה על מנת לשמור על שכר נמוך ועל חוקים סוציאלים כדי להוריד מיסים, כל זאת כדי למשוך משקיעים פוטנציאלים או למנוע את עזיבתם של משקיעים קיימים.
- תקשורת
- השינויים הטכנולוגיים הביאו לשינויים דרמטיים באופיה של תקשורת ההמונים. הופעתה של תקשורת לווינים הביאה לצמיחתן של רשתות תקשורת כלל עולמיות ולשידורי טלוויזיה באמצעות לווין. סוגי שידור אלו, בניגוד לקודמיהם, לא נשלטו על ידי המדינה וזו אף לא יכלה להפעיל עליהם צנזורה ברוב המקרים, ובכך איבדה המדינה את המונופול על עיצוב המידע המגיע לאזרחים.
- שינוי חשוב נוסף בתחום התקשורת הוא הופעתו של האינטרנט. עוד יותר מרשתות התקשורת, איפשר האינטרנט לאזרחי המדינה נגישות למידע שאינו נשלט או מבוקר על ידי המדינה. ניסיונות שנעשים במדינות שונות לחסום אתרים מסוימים ברשת (לרוב של האופיזיציה) נכשלים על פי רוב.
- השינוי בתקשורת איננו אחיד, במרבית מדינות אפריקה אין נגישות לתקשורת אלטרנטיבית בשל מחירה הגבוה ואילו בצפון קוריאה מחויבים האזרחים להחזיק מכשירי רדיו הקולטים רק את התחנה של המשטר.
- פשע בינלאומי
- אותם השינויים הטכנולוגיים שאיפשרו את יצירת התאגיד הבינלאומי (ראו לעיל), איפשרו גם את היווצרותו של פשע בינלאומי. כמו מנהלים, גם פושעים יכלו ליעל את פעילותם ולהפוך אותה לרב-עולמית על ידי שימוש בטלפונים סלולריים, תקשורת לוויינים ודואר אלקטרוני. הסחר הפיננסי הבינלאומי איפשר תרגילי הלבנת כספים בינלאומיים שהפכו קשים מאוד לזיהוי. חלקים ניכרים מעולם הפשיעה הפכו להיות בינלאומיים, ובכך איתגרו את יכולתה של המדינה הבודדת להתמודד עימם.
- הגלובליזיציה אפשרה גם את יצירת ארגוני טרור בינלאומיים, במיוחד אל קעידה ונספחיו. בעוד שבעבר ארגוני הטרור התמקדו במטרות מקומיות יחסית, הרי היום הם מכריזים מלחמה על מדינות.
- היחלשות המדינה בתחום זה הייתה בשני האופנים שתוארו לעיל: מחד, העברת כוחות מהמדינה לטובת ארגונים בינלאומיים ללוחמה בפשיעה, דוגמת האינטרפול. מאידך, חוסר ההצלחה של המדינה בטיפול בפשיעה נתפס כירידה בפוטנטיות שלה ולכן גרר אובדן אמון מצד אזרחיה.
- שינוי אופי הצבא
- מאז תחילתו של גיוס החובה, התקיימו יחסים הדוקים בין מדינת הלאום לבין הצבא. ההסתמכות על כל שדרות החברה בעת מלחמה אילצה את המדינה לזכות באמונם של אזרחיה. כדי להבטיח אמון זה, התערבה המדינה באופן עמוק בחייהם של אזרחיה באמצעות מדינת הרווחה.
- בעשורים האחרונים של המאה ה-20 הביאו שינויים בטכנולוגיה הצבאית ובמפה הגיאופוליטית העולמית לירידת הצורך בצבא המונים, ולכן בהזדקקות של מדינות לאמון אזרחיהן. כך התאפשרה הפסקת מדיניות התמיכות הזו, בלא שהירידה במחוייבות האזרחים למדינה תפגע בכוחו של הצבא.
[עריכה] דמוקרטיזציה
פרט לשינויים שלעיל, ובמידת מה בעקבותיהם, הביאה עמה הגלובליזציה גם גל של דמוקרטיזציה. ראשיתו של גל זה בשורת המהפיכות הדמוקרטיות בדרום אמריקה במהלך שנות ה-80 והמשכו בקריסת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה. פרט לגלים מסיביים אלה, ניתן לראות דמוקרטיזציה, חלקית לפחות, ברוב המדינות הדיקטטוריות בעולם.
לדמוקרטיזציה חלקית זו מספר סיבות: ראשית, הליברליזציה של הכלכלה גוררת אחריה, במקרים רבים, גם תהליכי דמוקרטיזציה. שנית, השינויים הטכנולוגיים מצמצמים את יכולתה של המדינה לשלוט במידע שבידי אזרחיה, ובכך גורמים לביזור של המידע ובכך גם של הכוח הפוליטי, לפחות במידה מסוימת. לבסוף, סופה של המלחמה הקרה מאפשר לארצות הברית לשים דגש על דמוקרטיזציה ולא רק על שמירת נאמנותן של מדינות בעולם השלישי.
[עריכה] שינוי באופי המלחמות
סופה של המלחמה הקרה והתפוגגותו של המתח הבין גושי איפשרו לאו"ם, בסיוע גורמים נוספים, למלא את תפקידו המקורי כשומר השלום העולמי. עקב כך, מלחמות בין מדינות הפכו לעניין מסוכן ולא כדאי, שכן המדינה היוזמת הסתכנה במגוון סנקציות, החל מכלכליות ועד להתערבות צבאית.
עם זאת, שינויים אלו לא השפיעו על היתכנותם של סכסוכים מקומיים בתוך גבולותיהן של מדינות, ולכן תקופה זו מאופיינת בריבוי של סכסוכים כאלה, שאף לובשים לעיתים אופי אלים במיוחד (דוגמת רצח העם ברואנדה והמלחמה ביוגוסלביה לשעבר). כוחות בינלאומיים ניסו להתערב גם במלחמות מסוג זה, אך לרוב עשו זאת בצורה חלקית ביותר ובחוסר הצלחה[3].
לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר הכריזה ארצות הברית מלחמה על הטרור, מלחמה זו גרמה לנסיגה משמעותית בתהליך זה. לקראת מלחמת עיראק אמנם עשתה ארצות הברית מאמצים לזכות בתמיכה בינלאומית אולם כשמאמצים אלו נכשלו, היא לא נסוגה ויצאה בכל זאת למלחמה.
[עריכה] שינויים תרבותיים
- ערך מורחב – גלובליזציה תרבותית
כלל השינוייים שנסקרו לעיל הביאו לשינויים עמוקים גם בתרבותם של הרוב המכריע של החברות בעולם. המרכזי שבהם הוא האחדה של התרבות העולמית. תרבויות שונות רוכשות מאפיינים אחת מהשנייה, במגוון תחומים - החל מהתפשטות המותגים בתחום המזון וההלבשה ועד לפריחתן של התורות הרוחניות של העידן החדש ברחבי העולם.
בראשיתו של התהליך, נראה היה כי מדובר בהשתלטות של תרבות המערב, ובמיוחד של תרבותה של ארצות הברית, על כל שאר התרבויות בעולם (ולכן כונה התהליך אמריקניזציה). אך עם חלוף הזמן, החלו רבים לטעון כי תופעה זו אינה חד-כיוונית, ולראייה הם מצביעים על הגירתן של תופעות תרבותיות דוגמת הבודהיזם ממזרח למערב, הגירה שהחלה בשנות ה-70 ועם חלוף השנים הואצה ונכנסה לזרם התרבותי המרכזי.
הגורמים לשינויים תרבותיים אלו, לפי חוקרים שונים, הם שילוב של הטכנולוגיה החדשה ושל השינויים הכלכליים. מחד, אמצעי התקשורת הבינלאומיים החדשים מאפשרים זרימה של מוצרים תרבותיים בין מדינות.דוגמה בולטת אחת היא רשת MTV, שבאמצעות הפקת תוכניות זולות ושידורן לכל רחבי העולם בטלוויזיה לווינית הפכה למעצבת תרבות מהחשובות של שנות ה-90. הופעתה של רשת האינטרנט, ובעקבותיה של תרבות האינטרנט הביאה גם היא למאפיינים תרבותיים משותפים מעבר לגבולות גאוגרפיים.
גם לשינויים הכלכליים משקל בהפיכתה של התרבות לגלובלית. הגלובליזציה של הסחר איפשרה יבוא ויצוא של מוצרי צריכה בין מדינות, ולכן איפשרה לבני מדינות שונות לחלוק את אותם מוצרי הצריכה.
לטענת רבים, אופיים הרב-לאומי של התאגידים החדשים, בשילוב עם הגלובליות של אמצעי התקשורת החדשים, איפשרו לפרסום ולמיתוג להגיע לרמות שלא נודעו בעבר, ובכך ליצור חברה שבה המותג הוא בעל חשיבות עליונה. לפי טענה זו, הרדיפה אחר המותגים הכרוכה בתהליך הגלובליזציה מביאה למסחור של החברה, ובכך להשתלטות תאגידים מסחריים על כל המרחבים הציבוריים. כך נע מרכז החיים הציבוריים מהפארק אל הקניון, ומופעי תרבות הופכים להיות בחסות מסחרית. תופעה זו גוררת, לטענת מתנגדיה, הכתבה של התכנים התרבותיים על ידי התאגידים המסחריים וחוסמת תופעות תרבותיות שאינן אהודות עליהם.
[עריכה] עולמקומיות
לצד תופעות הגלובליזציה, נראו בשנים האחרונות גם תופעות רבות של לוקליזציה, או הסתגרות של חברות בתוך עצמן (ראה פירוט בהמשך). הסוציולוג בנג'מין בארבר ניסה להסביר תופעה זו באמצעות המושג גלוקליזציה, או בתרגומו של אורי רם - עולמקומיות. זהו נסיון להסביר התפתחות זו בכלים של הדיאלקטיקה ההגליאנית.
אל מול התיזה - השינויים הכלכליים והפוליטיים שנסקרו לעיל - קמה אנטי-תיזה - תנועה, שעיקרה תרבותית, המתנגדת לשינויים התרבותיים שבעקבותיהם. אך כפי שמקובל בדיאלקטיקה, התיזה והאנטיתיזה אינם ניצבים זה מול זה ללא שינוי אלא יוצרים סינתזה. הסינתזה, במקרה זה, הוא עולם המורכב משתי תנועות, מק'וורלד ו'ג'יהאד כפי שמכנה אותן בארבר, שמחד נאבקות זו בזו אך מאידך מפרות זו את זו. תוצאתה של דיאלקטיקה זו היא, לדוגמה, ארגונים דוגמת אל קעידה, שהם מצד אחד פרטיקולריסטיים ומתנגדים לערכי הגלובליזציה, ומאידך - משתמשים באמצעים שצמחו עם הגלובליזציה, ממבנה רשת ועד דואר אלקטרוני.
[עריכה] ההתנגדות לגלובליזציה
- ערך מורחב – אנטי גלובליזציה
תהליך הגלובליזציה עורר עליו את חמתם של רבים, מסיבות שונות. ניתן לחלק את המתנגדים לשניים: כאלו המתנגדים לעצם רעיון הגלובליזציה, וכאלה החולקים על האופן שבו רעיון זה מבוצע בימינו.
המתנגדים לרעיון הגלובליזציה עושים זאת, כמעט תמיד, מטעמים פרטיקולריסטיים. רבים אינם תומכים בביטול המסגרות המקומיות ובהחלפתן במסגרות עולמיות, ומעדיפים לשמר את המסגרות של השבט, העם, הדת או התרבות המקומית. ניתן למצוא תומכים לעמדה זאת כמעט בכל מדינה, אך המייצגים הבולטים ביותר שלה כיום הם הארגונים הפונדמנטליסטיים האיסלאמיים, המתייחסים לשינוי התרבותי הבא בעקבות הגלובליזציה כאל טומאה, ואף נלחמים נגדו - בארצות המוסלמיות ובארצות המערב.
אלו המתנגדים לצורה הלובש תהליך הגלובליזציה מכונים באמצעי התקשורת 'תנועת האנטי-גלובליזציה'. הם מתנגדים לתהליך מסיבות שונות, שהעיקריות בהן:
- ניצול הפריפריה : לטענת תנועות נאו מרקסיסטיות, האופן שבו מתרחשת הגלובליזציה כיום מביא לשגשוג של מיעוט מבוטל בארצות הצפון, ובו בזמן מביא לניצול הולך וגובר הן של תושבי ארצות הדרום והן של הפועלים בארצות הצפון.
- איכות סביבה : רבים מתנגדים לגלובליזציה משום שהיא מרחיבה את טביעת הרגל האקולוגית של האדם, ומביאה לפגיעה גוברת והולכת בסביבה.
תנועות אלו צברו כוח בסוף שנות ה-90, ומחאותיהן נעשו קולניות יותר ויותר והגיעו לשיאן בועידת ארגון הסחר העולמי בסיאטל, בשנת 1999. עד היום, מחאה זו משפיעה על אופיו של כל מפגש של ארגון הסחר העולמי, ה־OECD וארגונים דומים. שיא נוסף של תנועה זו היה מופע ה־Live 8 לסיוע למדינות אפריקה, שבמידה רבה הראה על קבלה של תנועות אלו לקונצנזוס.
[עריכה] ביקורת על המושג
בעוד שבקרב הזרם המרכזי בסוציולוגיה בת זמננו קיימת תמימות דעים לגבי עצם קיומו של תהליך שניתן לכנות גלובליזציה, גם אם לא באשר לפרטיו המדוייקים, הרי שמשני צידי הקשת הפוליטית יש המערערים על קיומו של תהליך זה.
מן הצד השמרני, סמיואל הנטינגטון חולק על האבחנה לפיה העולם נע לכיוון של איחוד כלל עולמי. לטענתו, כפי שהיא מובאת בספרו התנגשות הציוויליזציות, לאחר תום המלחמה הקרה האנושות נעה מצורת ארגון של שני גושים לצורת ארגון לפי תרבויות, או ציוויליזציות. העולם מתארגן לפי ציוויליזציות אלו, כאשר מדינות נמשכות לשכנות בעלות ציוויליזציה דומה ומקימות עימן בריתות. לטענתו, על אף שכרגע הציוויליזציה המערבית היא בעלת הכוח, כל נסיון לכפות את תרבותה על ציוויליזציות אחרות (כפי שנעשה בתהליך הגלובליזציה התרבותית) צפוי לכשלון ואף עשוי לערער את ההגמוניה שלה.
מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית, מרבית ההוגים הנאו-מרקסיסטיים אינם רואים בתהליך הגלובליזציה אלא שלב נוסף באופן הניצול הקפיטליסטי, שלב שאינו שונה מהותית מהשלבים שקדמו לו, אלא רק בפרטיו הטכניים.
[עריכה] ראו גם
- גלובליזציה
- גלובליזציה תרבותית
- נו לוגו
- עיר עולם
- הכפר הגלובלי
- ממשלה עולמית
- אינדימדיה
- תאגידים
- בלי לוגו
- נעמי קליין
- תאגידים בינלאומיים
- קאלה לאסן
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הדמוניזציה של הגלובליזציה, באתר אומדיה
- גלובליזציה, כתונת משוגעים או מכרה זהב?, באתר יוהן נורדברג
- להגנת הקפיטליזם הגלובלי, יוהן נורדברג
- בדידות.קום - הצד האפל של הגלובליזציה
- יהודה שנהב, גלובליזציה בחוסר נחת, באתר הקשת הדמוקרטית המזרחית
- המיתוס המופרך של הכפר הגלובלי באתר האייל הקורא
[עריכה] מקורות
- גידנס, א' (2000). הדרך השלישית - תחייתה של הסוציאל דמוקרטיה. תל אביב:ידיעות אחרונות
- הברמאס י' (2001). הקונסטלציה הפוסט-לאומית. תל אביב: הקיבוץ המאוחד
- הנטינגטון, ס' (2003) התנגשות הציבילזציות. ירושלים:מכון שלם
- קגלי, צ. וויטקוף, י (2002) הפוליטיקה העולמית - מגמות ותמורות, תל אביב:אוניברסיטה פתוחה
- Castells, Manuel (2000) End of Millenium. Oxford:Blackwell.
[עריכה] הערות
- 1. ^ The Economist, 25/10/97. מצוטט אצל קגלי וויטקוף (2002)
- 2. ^ בהקשר זה יש לציין את היותה של ישראל יוצאת מן הכלל. הגירת העבודה לישראל החלה רק בשנות ה-90.
- 3. ^ יוצא דופן בולט לטענה זו הוא הסכסוך ביוגוסלביה לשעבר, שם הראו כוחות נאט"ו נחישות רבה בדיכוי מלחמת האזרחים. ליוצא דופן זה הסברים רבים, אך רובם מתמקדים במוצא האתני האירופאי של הנלחמים ובקרבתם למרכז אירופה.
