מכס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכס הוא מס המוטל על יבוא או יצוא סחורות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מטרות
מדינות העולם מטילות מכס, כמעט תמיד על יבוא, משתי סיבות:
ההבחנת קיימת רק לגבי המניע של הממשלה המטילה את המס. בפועל, מכס שהוטל כדי להגדיל את הכנסות הממשלה עדיין מקטין את היבוא ולהפך.
[עריכה] בעד ונגד
[עריכה] בעד
- יש הממליצים להטיל מכסים כדי לעזור לתעשיות צעירות בשוק המקומי לגדול ולהגיע למצב שבו תוכלנה להתחרות בשוק העולמי. בעיקר אמורים הדברים בתעשיות כבדות כגון תעשיית המטוסים או המכוניות שבהן יש חשיבות גדולה ליתרונות לגודל.
- ארגוני עובדים ותעשיינים מבקשים לעתים קרובות מממשלות להטיל מכסים כדי למנוע תחרות לא הוגנת מחו"ל. כאשר מפעל מקומי אינו יכול להתחרות ברמת המחירים הנמוכה שנקבעת בשוק העולמי, בין אם זה בגלל תחרות לא הוגנת או חוסר יעילות, מכס על המוצר עשוי למנוע סגירת מפעלים ופיטורי עובדים.
[עריכה] נגד
- הטלת המכס אמנם מסייעת ליצרנים המקומיים בשוק הספציפי אך היא פוגעת ברווחתם של הצרכנים שהיו יכולים להנות ממחירים נמוכים יותר.
- במקרה שהמוצר המדובר הוא חומר גלם, הרי הצרכנים שלו הם בעצמם יצרנים, שיכולתם להתחרות בשוק המקומי והעולמי נפגעת כתוצאה מעלויות גבוהות יותר.
- הטלת מכס פוגעת ביצרנים בחו"ל ובדרך כלל גוררת פעולת תגמול מצד הממשלות הזרות בצורה של מכסים על מוצרי היצוא של המשק.
- מכסים, בדומה לסובסידיות, מאפשרים לתעשיות לא יעילות להמשיך להתקיים ומנציחים מצב של אי יעילות במשק.
- לפעמים נוצר מצב שבו נגבה מכס על מוצר שאינו מיוצר בארץ. במקרה כזה אחת הסיבות למכס, הגנה על תוצרת הארץ, לא מתקיימת.
[עריכה] ניתוח כלכלי
כדי להבין את המתרחש בשוק המקומי של מוצר עם הטלת מכס, נבחן שוק כזה בשלושה שלבים: נתחיל משוק סגור ליבוא ונוסיף בזה אחר זה את היבוא החופשי ואת המכס.
- בשלב הראשון השוק סגור ליבוא. הכמות והמחיר נקבעים לפי עקומות הביקוש וההיצע המקומיות
כפי שמתואר בתרשים ובשווי משקל הכמות המיוצרת היא 
ומחיר המוצר 
. - כעת נפתח השוק ליבוא. בהנחה שהשוק המקומי זניח בגודלו ביחס לשוק המוצר העולמי, ניתן לאמר בקרוב שההיצע העולמי גמיש לחלוטין: ניתן ליבא כל כמות במחיר הבינלאומי הקבוע
. בשיווי משקל החדש, ירד המחיר ל- וסך הכמות הנצרכת עלתה ל- 
. רווחתם של צרכני המוצר עלתה, אך מצד שני הכמות המייצרת במפעלים המקומיים ירדה ל- 
וכתוצאה מזה ירדה רווחתם של היצרנים המקומיים, מה שגרם בוודאי לפיטוריהם של עובדים בתעשייה המקומית. - הממשלה החליטה להטיל מכס בגובה
על כל יחידה מיובאת של המוצר. המשמעות המעשית היא שההיצע העולמי של המוצר נראה כעת לצרכנים המקומיים כפי שהוא מיוצג בעקומה 
בתרשים. ניתן לראות כי הטלת המכס קיזזה חלק מההשפעה של פתיחת השוק ליבוא:המחיר עלה ל- 
. הייצור המקומי עלה ל- 
וסך הכמות הנצרכת והמיובאת שניהם נמוכים יותר משהיו בשלב 2, אך גבוהים מאלה של המשק הסגור. כמובן שיש השלכה נוספת: לממשלה יש תוספת הכנסה בגובה 
. סך כל הרווחה במשק ירד לעומת שלב 2 אך עדיין עולה על זה שבשלב 1.
הדוגמה שנבחרה היא רק אחד ממספר תרחישים אפשריים: אם הממשלה מטילה מכס גבוה יותר ייתכן שהוא יבטל לגמרי את כדאיות היבוא ויחזיר את שוק המוצר לשלב הראשון. ייתכן גם שהמחיר הבינלאומי בכלל יהיה גבוה יותר מזה המקומי ויגרום למשק להפוך ליצואן של המוצר. בכל זאת, הניתוח הסכמטי מאפשר לנו להסיק כי מכס על יבוא מוצר:
- מיטיב עם מגזרים מסוימים ומזיק לאחרים כאשר סך ההשפעה על הרווחה במשק היא שלילית.
- ישפיע על השוק במידה התלויה בביקוש וההיצע המקומיים כמו גם אלה העולמיים.
- יוצר עיוות במשק, במובן זה שהכמות והמחיר משתנים מאלה שהיו נקבעים על ידי כוחות השוק.
- מקזז את השפעת פתיחת המשק למסחר בינלאומי לטוב ולרע, באופן חלקי או מלא.
[עריכה] היסטוריה
מכסים התקיימו בעת העתיקה, למשל בהאימפריה הפרתית וברומא העתיקה, שם נקראו portoria. הזכות לגבות מס על סחורות נכנסות ויוצאות מהמדינה נחשבה מאז ומתמיד זכות טבעית של השליט, כאשר ההצדקה לכך הייתה בעיקר הכבישים,הגשרים והנמלים שנבנו ותוחזקו על ידי הממשל ואיפשרו את המסחר.
מלכי אנגליה בתקופת ימי הביניים הנהיגו מכסים בשיעור הנתון לשיקולו הבלעדי של המלך, בניגוד למיסים אחרים אשר נקבעו באישור הפרלמנט.
בין המאות ה-16 וה-18 שלטה באירופה התפיסה הכלכלית המרכנתליסטית ומדינות כבריטניה וצרפת הטילו מכסים כבדים על היבוא מהארצות השכנות (ובמידה פחותה בהרבה על מושבותיהן). לאחר שאדם סמית', דייוויד ריקרדו ואחרים הראו את יתרונות השוק החופשי והתועלת שבסחר בינלאומי חופשי, חלה ירידה מסוימת אך המכסים ברחבי העולם עדיין היו גבוהים יחסית.
המפנה המשמעותי הגיע לאחר מלחמת העולם השנייה. מדינות העולם החלו לכונן אזורי סחר חופשי ולחתום הסכמים שהעניקו למדינות אחרות מעמד של שותפות סחר מועדפת ובפועל ביטלו או הורידו מכסים. גושי סחר חופשי כשוק האירופי המשותף (שהפך אחר כך לאיחוד האירופי) ואזור הסחר החופשי של צפון אמריקה מאפשרים נפח גדול מבעבר של סחר חופשי. ארגון הסחר העולמי (WTO) פועל לצמצום מכסים ועידוד מסחר בינלאומי.
[עריכה] המכס בישראל
במדינת ישראל, רשות המכס האחראית על גבייתו ועל הבקרה בנמלי התעופה והספנות כפופה לרשות המסים שבמשרד האוצר.
בישראל נהוג מכס על מוצרים רבים ומגוונים כגון חוטי תפירה מכותנה ומשקאות אלכוהוליים. המדינה חתומה על הסכמים שונים: עם ארצות הברית, עם האיחוד האירופי ועם מדינות נוספות כגון תורכיה וירדן המבטלים או מקטינים את המכס הקבוע בחוק למוצר כאשר הוא מיובא ממדינות ההסכם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- היסטוריה של מכסים
- רשות המסים באתר משרד האוצר
