טביעת רגל אקולוגית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טביעת רגל אקולוגית היא ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.
תוכן עניינים |
[עריכה] אנליזה של טביעת רגל אקולוגית
אנליזה של טביעת רגל אקולוגית היא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית, אשר נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה או עיר). זאת בהתבסס על השימוש הצפוי באנרגיה, מזון, מים, חומרי בנייה ושאר משאבים. בשל קשיי מדידה קשה להגיע לאומדן מספרי מדוייק של טביעת הרגל האקולוגית ויש בעייתיות מסוימת בהגדרת המושג, אך ניתן להגיע להערכה כמותית מקורבת.
טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים שונים כדי להצביע בפניהם על השימוש שלהם במשאבים, ולפעמים משמשת לעידוד אנשים לשינוי הדרך בהם הם צורכים. ניתן לשלב אותה עם דאגות לגבי פיצוץ אוכלוסין, תוך הצהרה על "מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים אם כולם היו חיים בדיוק כמונו".
נעשה שימוש בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי הנוכחי אינו בר קיימא. מספר אתרי אינטרנט של ארגונים ללא מטרת רווח מאפשרים לגולש להעריך את טביעת הרגל האקולוגית שלו (ראו "העריכו את טביעת הרגל האקולוגית שלכם", להלן).
[עריכה] שינויים בהרגלי הצריכה
אחת הטענות החזקות, אך הפחות נשמעות, הנובעות מהשיטה של טביעת הרגל האקלוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם במשאבים מתחדשים הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש במשאבים שאינם-מתחדשים. הטבע יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם.
על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את המערכות האקולוגיות בכך שלא ניתן להן די זמן כדי "להיטען בחזרה". בנוסף, ברור שבני אדם יכולים לחיות ללא משאבים לא-מתכלים כמו מתכות או דלקים מחצביים. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, אנו וכל המינים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים.
הגישה של טביעת רגל אקולוגית יכולה לעודד הכרות עם המושג של טעינת משאב והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע להבנת הנקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו כמה משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן.
תפיסה זו משתלבת בתנועות אחרות הקוראות ל"האטת" הצריכה האנושית ולסיוע לאנשים להתנתק מההאצה הזאת של פעולות וציפיות, שהינה מאפיין מרכזי של חברות מתועשות.
[עריכה] ביקורת
מושג טביעת הרגל האקולוגית הותקף ממספר כיוונים. ראשית, גורמים רבים בחישובים מבוססים על הערכות גסות ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות). שנית, המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של אדמה: יער משמש כקולט פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, ואותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון. שלישית, ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת , לדוגמה, משקי בית של אדם אחד. המודל מסתכל רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקים משק בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד.
כדי לענות למענות אלו,המודלים של טביעת הרגל האקולוגית נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון. זאת ועוד, השימוש בניתוח של טביעת הרגל האקולוגית נחשב כסימן הדרכה, ולא כאמת מידה מדוייקת, של קיימות. לדוגמה, מעטים הם המודלים של טביעת רגל אקולוגית הכוללים את השימוש במים מתוקים או מלוחים. אבל היות והמוקד של טביעת הרגל האקולוגית הינו ככלי עזר שעזור לגילוי - לעורר אנשים, בעיקר אלו החיים בחברות המתועשות יותר, להיות ערים לשימוש הנרחב שהם עושים במשאבים ולעלוית החיצוניות הנובעות מכך - הוספת פרטים נוספים או דיוק רב יותר עלולים להפריע למטרת לימוד זו.
