Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
זהב - ויקיפדיה

זהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ביסוד כימי. לערך העוסק בצבע, ראו זהב (צבע).
כספית - זהב - פלטינה
 
Ag
Au
Rg  
 
 

כללי
מספר אטומי 79
סמל כימי Au
סדרה כימית מתכות מעבר
צפיפות 19320 kg/m3
מראה צהוב מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי 196.96655 amu
רדיוס ואן דר ולס 166 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 18, 1
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1337.33°K
טמפרטורת רתיחה 3129°K
לחץ אדים 237 µ Pa ב 1337°K
מהירות הקול 1740 מטר לשנייה ב20°K
שונות
אלקטרושליליות 2.54
קיבול חום סגולי 128 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 45.2/m·Ω
מוליכות תרמית 317 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 890.1 kJ/mol

זהב הוא יסוד כימי מתכתי נדיר יחסית שסמלו הכימי Au, משקלו האטומי 196.967 ומספרו האטומי 79.

תוכן עניינים

[עריכה] תכונות

גוש זהב גולמי
הגדל
גוש זהב גולמי

לזהב משקל סגולי גבוה - 19.32 גרם לסמ"ק, והוא ניתך ב-1,064.14 מעלות צלזיוס. תכונה נוספת מיוחדת של זהב היא הקושי הגדול שיש לו להתרכב עם חומרים אחרים, תכונת אצילות מיוחדת זו גורמת לכך שהזהב מופיע בטבע בצורה קרובה לטהורה וגורם לו להראות מבריק כמעט בכל תנאי. צירוף תכונות אלו של נדירות, ברק, יחד עם הרכות היחסית שהופכת את הזהב לנוח לעיבוד, היקנו לזהב מעמד מיוחד של סימול מעמד חברתי באמצעות התקשטות בו, ושימושים טקסיים ויצוגיים רבים אחרים, כולל שימוש בו כבסיס לכסף.

דרגות החימצון הנפוצות של זהב הן 1+ ו3+.

[עריכה] שימושים

ניצול תכונות הזהב לשימושים תעשייתיים הוא חדש יחסית, כשבין היתר משתמשים בו כדי להפוך זכוכית למראה למחצה, ולציפוי מגעים חשמליים בתעשיית האלקטרוניקה, כדי לשמר את טיב תכונות ההולכה. מספר שימושים:

[עריכה] היסטוריה

מטילי זהב
הגדל
מטילי זהב

זהב מוכר לאדם עוד מימי קדם והוא כנראה אחת מהמתכות הראשונות שהאדם השתמש בהן. קיימות מספר עדויות לשימוש קדום בזהב, ביניהן עדות ממצרים משנת 2600 לפנה"ס המתארת שימוש בזהב ועדויות נוספות מאזורים גאוגרפיים עשירים בזהב ועד אגדות עמים בנושא.

זהב נחשב במשך תקופה ארוכה כאחד מהמתכות היקרות ביותר, לכן הוא מסמל עושר, מלוכה, אצולה ועוד.
עד שנת 1910, יחסית מעט זהב מוצה מעופרותיו. חישובים מעלים כי כל הזהב שהופק משנת 1910 מהווה 70% מכלל הזהב שהופק בעולם.

גם בתחום האלכימיה לזהב חשיבות רבה. למעשה, מטרת האלכימיה היא יצירת זהב מיסודות אחרים, כמו למשל עופרת (משימה שלא בוצעה מעולם).

הזהב אף הוכר בתרבות האינקה כ"זיעת" החמה וכן האצטקים נהגו לפסל דמויות שונות בזהב ולהכין תכשיטים לכוהנים.

הזהב היה, במשך כל ההיסטוריה ועד היום, סחורה חשובה ביותר והיווה מפלט לאנשים אשר חוששים משינויים בשווקים העולמיים ולכן הם מפנים את כספם לזהב מתוך הידיעה שמחירו של הזהב נשאר יציב בדרך כלל. מחיר הזהב עולה כאשר יש חשש למלחמה או אי יציבות או פחד אחר של אנשים המשתמשים בכספם לקניית מניות, למשל, משום שערכו של הזהב הוא יחסית יציב. אייזיק ניטון קשר את הלירה הבריטית לזהב והעידן שבו מטבעות קשורים למתכות החל. כל מדינה החזיקה במאגרי זהב וניתן לאמר שהייתה כמעט תלות מוחלטת בזהב (הוטבעו מטבעות זהב). לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו לבטל את ההצמדה לזהב ועקב כך ערכו של הדולר צלל וכעת ערכו נמוך יותר (אם ארצות הברית תחליט לחזור להצמדה לזהב, כלומר לגבות את כל הסכום שהיא הדפיסה בכמות הזהב שיש לה מחיר הזהב יעלה ל-23,000$ לאונקייה לעומת 642$ כיום וזאת כי על כל דולר היא תצטרך לשלם את מחירו בזהב ומאחר והיא הדפיסה כמויות אדירות של דולרים מביטולו הרשמי של ההצמדה לזהב ערכו של כל דולר יורד). הזהב הוא היה והוא היסוד שמימנו מיצרים הכי הרבה תכשיטים

[עריכה] צורה בטבע

בעקבות פעילותו הכימית הנמוכה, זהב בדרך כלל מופיע בטבע כסגסוגת או בצורתו החופשית, לעיתים קרובות בתור גרגירים זעירים.
ריכוזו בקרום כדור הארץ הוא 0.03 חלקיקים למיליון (ppm) ומקורו המסחרי העיקרי הוא סלעים וולקנים.
גם מי ים מכילים זהב, בריכוז הנע בין 0.2-1 מיליגרם זהב לטון מים. תהליך הזיקוק של הזהב ממי הים הוא תהליך יקר ולכן אין לו שימוש מסחרי.

[עריכה] הפקה

ריכוז הזהב המינימלי במחצב הדרוש להפקה מסחרית שלו יכול להיות זעיר כמו 0.5 גרם ל-1000 קילוגרם. קיימים גם מחצבי זהב עם ריכוזים גבוהים יותר, לעתים עד 1-5 גרם ל-1000 קילוגרם של מחצב.

ניתן למצות זהב מאלוביום (משקע חול וטיט בערוצי מים) בעזרת טכניקות כימיות, כמו מיצוי בעזרת ציאניד ("הטכניקה הישנה", הזולה והמזהמת יותר) או בעזרת כלור. בשנת 2000 נשפך ציאניד בסביבת אגם ברומניה וגרם לנזק סביבתי רב (מוות עופות, דגים ועוד).

מאז 1880, דרום אפריקה הייתה המקור העיקרי (כשני שלישים) לזהב בעולם, העיר יוהנסבורג לדוגמה, הוקמה ממש לצורך זה.

הרעיון של הפקת זהב ממתכות זולות ממנו ריתק אנשים רבים במהלך ההיסטוריה. מדענים ומלכים התעניינו באלכימיה, תוך כדי חיפוש אחר "אבן החכמים" שהופכת כספית לזהב. רעיון זה נזנח כאשר מדענים הוכיחו שלא ניתן להפיק זהב מיסודות אחרים בתהליכים כימיים.
לעומת זאת, הפקת כמויות אינפיניטסימליות של זהב מלאכותי באמצעות מאיצי חלקיקים אפשרית.

ניתן להפיק כמויות קטנות של זהב גם מפיריט, המכונה "זהב הטיפשים", שבאורח פרדוקסלי מכיל לעיתים גם זהב אמיתי ונחושת.

[עריכה] תרכובות

זהב כלורי (AuCl3) ו-HAuCl4 הן תרכובות הזהב הנפוצות ביותר. דרגות החימצון הנפוצות של זהב הן 1+ ו3+,
אך בתנאים קיצוניים קיימת גם הדרגה 5+ (יחד עם פלואור - AuF5).

[עריכה] אמצעי זהירות

הגוף האנושי לא סופג זהב ולכן תרכובות זהב בדרך כלל אינן רעילות. נזק בכליות ובכבד לעומת זאת, דווח אצל 50% ממטופלים שטופלו בתרופות המכילות זהב.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זהב

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com