אשכנזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בישראל, האשכנזים הם קטגוריה חברתית המורכבת למעשה משני מקורות:

עולים השייכים ליהדות אשכנז וצאצאיהם
עולים השייכים ליהדות מזרח אירופה, וצאצאיהם

למרות שיהודי מערב ומרכז אירופה מקורם העיקרי ביהדות מזרח אירופה, נוצרה הבדלה סוציולוגית משמעותית בין שני הציבורים האלה, כתוצאה מתהליך של הסתגלות ואף התבוללות במרכז ובמערב אירופה לעומת תהליך של התכנסות, הסתגרות ואף התבדלות מכוונת במזרח אירופה. אף שנמשכה הגירת יהודים ממזרח אירופה מערבה (ולעתים לא נדירות גם תנועה של יהודים בכיוון ההפוך) הפער בין מנהגי הקהילות הלך וגדל גם כתוצאה משינוי במנהגים הדתיים, לאחר הופעת הזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי, שניהם במרכז ובמערב אירופה. המכנים המשותפים העיקריים בין שני הציבורים הקרוים אשכנזים היו שפת היידיש המשותפת והתרבות שצמחה סביבה. "אשכנז" היה אזור גאוגרפי במרכז אירופה, שכלל את יהודי גרמניה, צרפת, והמדינות הסמוכות (אוסטריה במזרח, אנגליה ובנלוקס במערב). יהודי מזרח אירופה: פולין, רוסיה והמדינות הבלטיות, נחשבו בעיני האשכנזים, במשך מאות שנים, כפחות "תרבותיים" ופחות "משכילים". לאחר השואה והשמדת הקיבוץ היהודי הגדול בכל אירופה, כולל במזרח אירופה, הטשטשו ההבדלים בין הקבוצות השונות.

יש אשכנזים שהגיעו לישראל מאמריקה, מאפריקה (ממצרים) או מאסיה (מסין ומהמחוזות האסיאתיים של ברית המועצות לשעבר) ואף מאוסטרליה, אך גם הם מקורם במשפחות שיצאו מאירופה.

העלייה לישראל כקבוצה בעלת מראה דומה ואוריינטציה לתרבות דומה (כדוגמה, שפת היידיש) טשטשו את ההבדלים בין האשכנזים לבין יהודי מזרח אירופה, והם החלו להיחשב לקבוצה חברתית אחת (שנקראה בהכללה מוטעית "אשכנזים") לעומת ציבור ה"מזרחים".

[עריכה] כלכלה ופוליטיקה

רבים מקרב אלה שנחשבים לאליטה הפוליטית, החברתית, התרבותית והתקשורתית בישראל, באים מקרב האשכנזים. בין השאר תפסו האשכנזים עמדות מפתח אלו עקב תפקידם המרכזי בהקמתה של מדינת ישראל. עד מלחמת העולם השניה, התנועה הציונית הייתה תופעה אירופית בבסיסה, כך שמרבית העולים במסגרת העליות שלפני קום המדינה היו מארצות אירופה. עובדה זו גרמה לכך שהמערכות המדינתיות שהוקמו היו מבוססות על אליטות אשכנזיות, שכוחן נשמר בשעתוק.

גם כיום, אף שההגמוניה האשכנזית בישראל כבר רחוקה מלהיות מוחלטת, עדיין רווחת הדיעה כי האשכנזים מהווים רוב גדול בשכבות המשכילות והעשירות. לדעת סוציולוגים שונים, קיים מתאם בין השכלה גבוהה ונטיות פוליטיות של ליברליזם הקיימות בשמאל. מאחר ובעבר היה משקלם של האשכנזים החילונים בקרב בעלי השכלה גבוהה גדול יחסית, הם היו דומיננטיים במפלגות השמאל התומכות בליברליזם דתי וחברתי ובזכויות האדם, לדוגמה במפלגות מרצ, מפ"ם, ומפלגת שינוי. לטענת הוגים מזרחים, נטייתם של האשכנזים לשמאל הליברלי והסוציאליסטי הביאה להתעלמותו של שמאל זה מהסוגיה של דיכוי המזרחים, על אף שסוגיות של דיכוי אתני הן בחזית המאבק של תנועות שמאל מקבילות בעולם.

בעשור השנים האחרונות ניתן לראות מגמות של שינוי בחלוקה הדיכוטומית לכאורה שבין נטייה פוליטית לבין מוצא. הדבר המתבטא באקטיביזם ליברלי הומאני מצד תנועות "מזרחיות", כדוגמת תנועת "הקשת הדמוקרטית המזרחית".

האשכנזים החרדים מזוהים עם מפלגת יהדות התורה. רבים מתומכיו של הליכוד הם, לפי המקובל להניח, מזרחים, אם כי גם לא מעט אשכנזים נמנים עם תומכיה של מפלגה זו.

[עריכה] דת

הסקאלה הדתית, כלומר המרחק בין הקצוות מבחינה דתית, רחבה יותר בקרב האשכנזים מאשר בקרב המזרחים. בקרב האשכנזים ניתן למצוא חרדים קיצוניים, כגון בני העדה החרדית, ואף קבוצה כנטורי קרתא, שמנימוקים דתיים כופרת בזכות קיומה של מדינת ישראל, ואשר מגדילה לעשות בדיכוי מעמד האישה ובהתבדלות מהעולם. בקצה השני של הסקאלה ניתן למצוא חילוניות קיצונית, המתבטאת בשלילה מוחלטת של הדת ומצוותיה. מצב זה הוא שריד למאבקים ההיסטוריים שהסתעפו מתהליכי החילון באירופה. ריחוק זה בין הקצוות אינו קיים אצל המזרחים, וכאשר מוצאים אותו, הוא נובע בעיקר כתוצאה מהמפגש שלהם עם האשכנזים.

[עריכה] העלייה מחבר המדינות

הטענה הרווחת היא, כי עליית יהודי ברית המועצות לשעבר הגדילה את מספר ה"אשכנזים" בארץ. למעשה מדובר בטעות טרמינולוגית.

העלייה הגדולה של "המזרחיים", יהודי ארצות האיסלם, לאחר קום המדינה, הביאה לכך שבמהלך השנים עלה מספר המזרחים על מספר האשכנזים. מצב זה השתנה, לכאורה, בעקבות העלייה מחבר המדינות. עם זאת, עקב ההבדלים התרבותיים בין "יהודי מזרח אירופה" לבין "יהודי אשכנז", בעבר, ועקב הבדלי התרבות העמוקים כיום בין אוכלוסיית העולים לבין אוכלוסיית האשכנזים הותיקים, טוענים סוציולוגים רבים כי לא ניתן לשייך לקבוצה, שבה דן מאמר זה, את העולים מחבר המדינות, אלא הם מהווים קבוצה חברתית נפרדת.