איגיון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגיון (הלחם של אי-היגיון, באנגלית nonsense) הוא התבטאות בכתב או בעל-פה, בשפה שלכאורה היא מובנת ותקנית, אך בעצם אין לה משמעות או שהמשמעות אינה הגיונית או אפשרית; היא יכולה להכיל סתירות, הברקות, מוזרויות וגם שטויות. האיגיון הוא סוגה בריטית מסורתית ונפוץ במיוחד בחמשירים. איגיון יכול להיות מופנה הן לילדים והן למבוגרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] יצירות איגיון
יצירת איגיון יכולה להיות ציור, מילה, משפט, שיר, בדיחה, סיפור או סרט. הרובד האיגיוני יכול להיות שימוש במילים מומצאות (כאלה שאין להן משמעות ולא קיימות בשפה), בצירוף של מילים חסרות משמעות למשפטים חסרי משמעות, בבניית משפטים חסרי משמעות ממילים קיימות (המילים קיימות אך המשפטים אינם הגיוניים), או באוסף של משפטים, דימויים חזותיים או אירועים הגיוניים שמצטרפים להתרחשות בלתי הגיונית. במקרים רבים האיגיון משתמש בחרוזים, שהם דרך להוסיף יופי מבני ומנגינה שמהווים מסגרת לתוכן האיגיוני. האיגיון, כמו המטאפורה מחברים שני דימויים או יותר, מילוליים או חזותיים. המטאפורה שעצם החיבור בין האלמנטים יוצר ערך מוסף למשמעות של כל אחד מהם, משמעות שלא הייתה שם קודם. לעומתה, האיגיון הוא חיבור של שני אלמנטים שיוצר ריק. הריק מביך את השומע או הצופה ולכן הוא יוצר את התדהמה או הצחוק. החיבור מפחית מהמשמעויות של כל אחד מהשלמים שחוברו.
השימוש באיגיון הוא בדרך כלל לצרכי שעשוע, וקיימות יצירות ספרותיות שלמות שהן איגיוניות מתחילתן ועד סופן, כל אחת בדרכה. חיבור איגיוני שונה מג'יבריש, שכן הוא אינו אוסף סתמי של צלילים דמויי-שפה אלא משתמש בתחביר ובדקדוק חוקיים כדי להעביר מסר שאין בו כל משמעות או היגיון. יצירה איגיונית איננה קשקוש אקראי - על המחבר ליצור שילוב שמצד אחד נדמה כבעל משמעות, ומצד שני מכיל מספיק סתירות פנימיות וחיצוניות כך שניתן יהיה לזהות את האיגיון ללא מאמץ.
אך טבעי הוא שהקוראים מנסים למצוא משמעות ביצירות, כי במקרים רבים הן נראות כאילו יש בהן מסרים מורכבים ומבלבלים. אבל המשמעויות שאנשים מציעים הן לעולם רעיונות ולא יותר, כי לאיגיון אין פרשנות אחת "נכונה". אין היגיון באיגיון.
יצירות איגיון הן אתגר למתרגמים, במיוחד כשהן מתבססות על משחקי מילים מתוחכמים ומתחכמים, ועוד יותר כשהמילים הן מילים מומצאות. מאחר שהמילים צריכות להשמע טבעיות ואמיתיות לא ניתן להשאיר אותן בשפה הזרה. מצד שני, קשה לתרגם מילה שאינה קיימת במילון.
[עריכה] דוגמאות
1.
"מה המשותף לעורב ולשולחן כתיבה?" — חידה שחד לואיס קרול, מיוצרי האיגיון החשובים ביותר. קרול לא סיפק תשובה לחידתו, והקוראים הציעו שלל תשובות איגיוניות. השאלה עצמה איננה איגיונית, היא רק משונה, כי קשה לחשוב על תשובה הולמת. אבל משמצרפים תשובה כמו: "בשניהם האות הראשונה היא ש!", מקבלים חידוד איגיוני. התשובה עצמה היא משפט נכון תחבירית שיש בו אפילו היגיון מסוים - אבל אין לה שום קשר הגיוני לשאלה.
2.
"רעיונות ירוקים חסרי-צבע ישנים בזעם" (נועם חומסקי) - משפט שבנוי ממילים תקינות, לפי תחביר תקין (מכיל נושא, נשוא, לוואי וכו') אך מכיל במכוון סתירות רבות: רעיון הוא מופשט ולכן לא יכול להיות לו צבע, עצם ירוק לא יכול להיות חסר-צבע, רעיון אינו יכול לישון, ואי אפשר "לישון בזעם". משפט שמכיל רק את אחת המוזרויות האלה יכול להיחשב משונה או מטופש, אבל משפט מתוכנן היטב שמכיל ריבוי תופעות כזה הוא משפט איגיוני.
3.
-
-
-
- הוצאות
-
-
- "בעת הארוחה במסעדת 'טופז'
- אבי התמוטט משבץ ואושפז.
- זה היה לא נעים ונגרם לי עלבון
- כי נותרתי אני לשלם ת'חשבון"
-
-
-
-
-
-
- (שיר מתוך "שעשועים מרושעים לאנשים חסרי לב: בעקבות החרוזים המקאבריים של הארי גרהם", תירגם ואייר: דני קרמן)
-
-
-
-
-
-
- כי נותרתי אני לשלם ת'חשבון"
4.
- בדוויר: יש דרכים לקבוע אם היא מכשפה.
- ההמון: באמת? איך?
- בדוויר: מה עושים עם מכשפות?
- כפרי 1: שורפים אותן!
- ההמון: כן, נכון. שורפים אותן!
- בדוויר: ומה עוד שורפים חוץ ממכשפות?
- כפרי 2: עוד מכשפות!
- כפרי 1: עץ!
- בדוויר: אז, מדוע מכשפות נשרפות?
- (דממה. הכול מתאמצים לחשוב)
- כפרי 3: כ... כי הן עשויות עץ?
- בדוויר: נכון. אז איך נדע אם היא עשוייה מעץ?
- כפרי1: נבנה ממנה גשר!
- בדוויר: אהה, אך האם איננו יכולים לבנות גשרים גם מאבן?
- כפריים: נכון, כן.
- בדוויר: האם עץ שוקע במים?
- ההמון: לא! הוא צף! השליכוה לאגם! לאגם!
- בדוויר: ומה עוד צף על פני המים?
- ההמון: לחם! תפוחים! אבנים קטנות מאוד! חצץ! דובדבנים! בוץ! כנסיות! כנסיות! עופרת!
- המלך ארתור (שעמד מהצד עד עכשיו): ברווז!
-
-
-
-
-
-
-
- (מתוך הסרט "מונטי פייתון והגביע הקדוש")
-
-
-
-
-
-
-
5.
- "מר ביבלברוקס, אדוני", אמר החרק ביראת כבוד, "אתה מוזר כל כך, היית צריך להופיע בסרטים".
- "כן", אמר זאפוד וטפח לו ליצור על כנפו הוורודה המבהיקה. "ואתה, יקירי, צריך להופיע בחיים עצמם".
-
-
-
-
-
-
-
- (מתוך המסעדה שבסוף היקום של דאגלס אדמס)
-
-
-
-
-
-
-
 |
| There was a Young Lady whose nose |
| ;Was so long that it reached to her toes |
| ,So she hired an old lady |
| ,Whose conduct was steady |
| .To carry that wonderful nose |
[עריכה] יוצרי איגיון מוכרים
בעברית:
- זאב אנגלמאיר
- עודד בורלא
- דודו גבע
- אפרים סידון
- דפנה עבר-הדני
- אתגר קרת
[עריכה] ראו גם
- ג'ברווקי - אחד משירי האיגיון המפורסמים והמשפיעים ביותר
- ציד הסנרק - בלדה איגיונית משעשעת
- היגיון אבסורדי
- "ועכשיו למשהו שונה לגמרי" - סרט איגיון של מונטי פייתון
