שלמה אבן גבירול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רבי שלמה אִבְן גַבִירוֹל (1021 - 1058), היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד. נולד במאלגה שבדרום ספרד, חי תקופה ארוכה בסרגוסה, ונפטר בולנסיה. בחייו סבל מתחלואים שונים, ובעיקר מעצירות כרונית וממחלת עור, ונפטר בגיל צעיר.

אבן גבירול הוא היחיד מבין הפילוסופים היהודיים שהאריך לבסס את התפיסה הנאופלטונית המטאפיסית. הוא כתב חיבור פילוסופי חשוב בשם מקור חיים העוסק במטאפיזיקה. הספר עוסק בחלוקה בין חומר וצורה, ובנקודות מסוימות הוא חולק על אריסטו. על פי הספר, בכל הבריאה ישנו חומר משותף שהצורה מחלקת. אף לשכלים הנבדלים יש חומר וצורה. עד לחומר הקדמון הנושא את הצורה החומר הוא הפוטנציאל והצורה היא הדינמיקה. אבן גבירול מבסס את המיצוע של שכל-נפש-טבע. מקבל את יצירת יש מאין, ואותו "יש" הוא ממוצע בין סופיות בזמן לבין אינסופיות. הרצון עומד בין הבורא לבין הנברא. הספר נלמד רבות בקרב הסכולסטיקה הנוצרית והשפיע רבות על מלומדים נוצריים. הספר השתמר בלטינית בלבד, בקרב הכנסייה, ומחקריו של החוקר שלמה מונק שהוכיחו שהספר נכתב בידי אבן גבירול עוררו סנסציה.

ספר נוסף המיוחס לאבן גבירול הוא "תיקון מידות הנפש", המתאר את המידות הטובות והרעות ונכתב במקור בערבית.

יצירותיו בשירה ובפיוט הן רבות, ואחת החשובות בהן היא השירה הדתית כתר מלכות, שכוללת הן בקשה ותחינה מאלוהים, והן הכרה בעליונותו הגמורה: "מי יביע נוראותיך? מי ישוחח גדולתך? מי יגיע לרוממותך?"

כיום קרויים על שמו רחוב ראשי בצפון-מרכז תל אביב, ורחובות בעכו, בקרית אתא, בעפולה, ברעננה, בכפר סבא, בהרצליה, בראש העין, בפתח תקוה, בקרית אונו, בבני ברק, ביהוד, בחולון, בירושלים, בשדרות, בבאר שבע, ובדימונה.