פילוסופיה של המדע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפילוסופיה של המדע הוא ענף בפילוסופיה העוסק ביסודות, הנחות ומשמעויות הפילוסופיות של המדע, ממדעי הטבע כגון פיזיקה וביולוגיה, ועד מדעי החברה כגון פסיכולוגיה וכלכלה. ניתן אפוא להגדיר את הפילוסופיה של המדע כאפיסטמולוגיה ומטאפיזיקה של המדע. היא שואפת להסביר דברים כגון: טבעם של קביעות ומושגים מדעיים; האופן שבו הם נוצרים; כיצד המדע מסביר, חוזה, ומשתמש בטבע באמצעות טכנולוגיה; כיצד אפשר להחליט על הדיוק של מידע; הניסוח והשימוש במתודות מדעיות; אופני החשיבה שבהם משתמשים על מנת להגיע למסקנות; והמשמעויות של המתודות והמודלים המדעיים לחברה ככלל, ולמדעים עצמם.
הבנה אחת טוענת כי לכל המדעים יש פילוסופיה מסוימת המונחת בבסיסם, גם אם הם יכחישו זאת: "אין מדע ללא פילוסופיה; יש רק מדע שהפילוסופיה שלו לא נבחנה כראוי". (Daniel Dennett, Darwin's Dangerous Idea, 1995).
[עריכה] אמפיריציזם
מושג חשוב בפילוסופיה של המדע הוא האמפיריציזם, או התלות בראיות. אמפיריציזם הוא הדעה כי הידע מגיע מהחוויות שלנו בעולם. מבחינה זו, קביעות מדעיות מגיעות מנסיוננו ותצפיותינו. כאשר אנו חוזרים עליו מספיק פעמים, המידע שמגיע מהתצפיות והניסויים שלנו הוא ה"ראיות" שלפיהן הקהילה המדעית בונה את התאוריות שמתיימרות להסביר את העולם.
תצפיות מחייבות תפיסה של המציאות, ולכן הן בעצמן פעולות קוגנטיביות. כלומר, התצפיות עצמן קבועות בתוך ההבנה שלנו של האופן שבו העולם פועל; כאשר ההבנה שלנו משתנית, גם התצפיות לכשעצמן עשויות להשתנות.
כמו כן, המדענים משתמשים במטאפורות יסודיות בכדי לבנות את תצפיותיהם למבנה מושגי ברור, על ידי דדוקציה ואינדוקציה, וגם מטאפורות אלה קבועות בתוך הבנתם את העולם.
[עריכה] ריאליזם מדעי ואינסטרומנטליזם
ריאליזם מדעי, או אמפריציזם נאיבי, היא הדעה שהיקום הוא באמת כפי שהוא מתואר על ידי הקביעות המדעיות. ריאליסטים חושבים, כי דברים כמו אלקטרונים או שדות כוח חשמליים באמת קיימים. דעה זו נאיבית בכך שהיא מבינה את המודלים המדעיים כפי שהם, והיא הדעה שרוב המדענים חולקים.
לעומת ריאליזם, האינסטרומנטליזם טוען כי התפיסות, התאוריות והרעיונות המדעיים שלנו לא משקפים בהכרח את העולם במדוייק, אך הם מכשירים נוחים על מנת להסביר, לחזות ולשלוט בחוויות שלנו. לאינסטרומנטליסט, אלקטרונים ושדות חשמליים הם רעיונות נוחים שאולי אינם קיימים באמת. לאינסטרומטליסטים, משתמשים בשיטה האמפרית על מנת להראות כי התאוריות הם עקביות עם התצפיות. אינסטרומנטליזם מבוסס בעיקר על הפילוסופיה של ג'ון דיואי, ובאופן כללי יותר, על הפרגמטיזם, שהושפע על ידי פילוסופים כמו ויליאם ג'יימס וצ'ארלס סנדרס פרס.
[עריכה] קונסטרוקטביזם חברתי
נושא לעניין בקרב היסטוריונים, פילוסופים וסוציולוגים של המדע הוא המידה שבה התאוריות המדעיות מושפעות על ידי הרקע החברתי והפוליטי שלהן. גישה זו בדרך כלל ידועה כקונסטרוקטביזם חברתי. קונסטרוקטביזם חברתי הוא מבחינה אחת הרחבה של האינסטרומנליזם, הכולל בתוכו גם את הצדדים החברתיים של המדע. בגרסה החזקה שלו, הוא רואה במדע רק שיח בין מדענים, כאשר לעובדה האובייקטיבית יש רק תפקיד קטן, אם בכלל. גרסה חלשה יותר של העמדה הקונסטרוקטביזם תטען, כי גורמים חברתיים משחקים תפקיד גדול בקבלתן של תאוריות מדעיות.
לפי הגרסה החזקה, הקיום של מאדים הוא לא רלוונטי, כיוון שכל שאנו יודעים הוא כי יש תצפיות, תאוריות ומיתוסים על מאדים, שכולם נבנו על ידי אינטראקציות חברתיות. לפיכך, קביעות מדעיות הן לא על העולם אלא אחת על השניה, ובדיקה אמפירית היא לא יותר מאשר בדיקה של העקיבות בין התאוריות השונות. גרסה כזו דוחה את הריאליזם. לפי גישה כזו, קשה להסביר מה ההבדל בין מדע לבין על דיסצפלינה אחרת; אך גם קשה מאוד להסביר את ההצלחה הכבירה של המדע בייצור טכנולוגיה מוצלחת כל כך.
לפי הגרסה החלשה יותר, כוכב הלכת מאדים אכן קיים, באופן נפרד מהתצפיות, התאוריות ומיתוסים שלנו לגביו. למרות שהתאוריות והתצפיות נבנות באופן חברתי, חלק מהבנייה הזו מבטיחה קשר כלשהו עם העולם האמיתי. לפיכך, אמירות מדעיות הם על העולם האמיתי. הנקודה הקריטית פה היא להסביר את הקשר הזה. מדוע התמונות האחרונות מהמאדים הן יותר אמיתיות ממיתוסים רומאיים? לפיכך, חשוב לתומכי הגישה הזו להבין כיצד קביעות מדעיות נעשות למוצדקות.
ראו גם: פוסט מודרניזם.
[עריכה] אנליזה וסינתזה
אנליזה היא הפירוק של תצפית או של תאוריה למושגים פשוטים יותר על מנת שנוכל להבינה. אנליזה היא הכרחית למדע, כמו לכל מעשה רציונלי אחר. בלתי אפשרי, לדוגמה, להסביר את התנועה של קליע ללא הבדלה בין כח המשיכה, זוית הירי והמהירות ההתחלתית. רק לאחר אנליזה זו ניתן לנסח תאוריה מתאימה של תנועה.
השימוש המסיבי באנליזה החל בהמאה ה-17 עם ההסברים שפיתחו גלילאו גליליי ואייזק ניוטון לתנועה בליסטית על ידי פירוק התנועה לרכיבים. דבר זה היה מנוגד בתכלית לתפישת השלמות המדעית של אריסטו (שבה מהות הדבר לא נפרדת מהדבר עצמו, ולכן אי-אפשר להסביר דבר אחד באמצעות דבר אחר) ששלטה בכיפה המדעית באירופה (בגלל הכנסייה הקתולית) עד לתחילת הרנסנס.
ג'ורג' ברקלי ודייוויד יום תקפו קשות את האנליזה, אך היא שרדה בזכותה היותה אחד הכלים החזקים והשימושיים במדעי הטבע.
[עריכה] רדוקציוניזם
לרדוקציוניזם במדע עשויות להיות כמה משמעויות. סוג אחד של רדוקציוניזם הוא האמונה, כי ניתן ליישם את החקירות המדעיות בכל תחומי המחקר. מאורע היסטורי יוכל להיות מוסבר באמצעים פסיכולוגיים וסוציולוגיים, אותם ניתן להסביר על ידי הפיזיולוגיה האנושית, שאותה ניתן להסביר על ידי פיזיקה וכימיה. הארוע ההיסטורי עבר רדוקציה למאורע פיזיקלי. אפשר לומר כי המאורע ההיסטורי לא היה אלא המאורע הפיזיקלי.
דניאל דנט המציא את המונח "רדוקציוניזם תאוותן" על מנת לתאר את ההנחה כי ניתן להפעיל רדוקציה שכזו. הוא טוען כי רדוקציה כזו היא "מדע גרוע", המחפש הסברים נחמדים או אלגנטיים, במקום הסברים שמועילים לחזות תופעות טבעיות.
כנגד הרדוקציוניזם התאוותן ניתן לטעון, שכמות המידע הגלומה במערכת סגורה גדולה יותר מכמות המידע שניתן להפיק מבחינה של כל אחד ממרכיביה, וזאת מכיון שבחינה של מערכות מסוימות מחייבת חוסר התייחסות לחלק מהמידע שנמצא בהן, מכיון שלא ניתן לבחון את כל המידע, וצריך להשתמש במדגם קטן, שיתכן שהוא אינו מייצג. לפיכך, אנליזה של המערכת לעולם לא תוכל לתת את המידע הגלום בה, ולכן הרדוקציה אינה אפשרית. ניתן לחשב את כמות המידע שנאבדה באנליזה על ידי תאוריית המידע, שהיא אחד מהמרכיבים של תאוריית הכאוס.
[עריכה] הרקע לתקפות של קביעות מדעיות
הקביעות החזקות ביותר של המדע הם אלה שניתן ליישם אותם באופן הרחב ביותר. המשפט השלישי של ניוטון, "לכל פעולה יש תגובה הפוכה ושווה", היא קביעה חזקה מכיוון שהיא שייכת בכל פעולה, בכל זמן, בכל מקום.
אך ברור, שהמדענים לא בדקו כל פעולה וכל תגובה על מנת לאמת את החוק. אם כן, איך ניתן לומר כי החוק השלישי הוא אמיתי כל הזמן? כמובן שנבדקו פעולות רבות, אך מי יתקע לידנו, שכך גם יהיה בכל מצב?
[עריכה] אינדוקציה
השיטה המדעית מתתבססת על הסקה אינדוקטיבית או אינדוקציה- כלומר הסקת כלל מתוך תופעות נצפות, או מציאת הכלל האוניברסלי מתוך הפרט. חשיבה אינדוקטיבית טוענת, כי אם מצב מסוים קיים בכל המקרים הנצפים, אז ניתן לומר שהמצב הזה קיים בכל המקרים. לפיכך, לאחר שעושים כמה ניסויים התומכים בחוק השלישי, אפשר לטעון שהחוק מתקיים בכל המקרים. במחינה לוגית, האינדוקציה הינה בעייתית, שלא בדומה להסקה דדוקטיבית, או דדוקציה. שימוש לא נכון באינדוקציה עלול להוביל אותנו לטעות, לדוגמא, מדענים במאה ה-17 היו יכולים לטעון שכיוון שראו המוני ברבורים לבנים המסקנה היאשכל הברבורים לבנים, רק לאחר ההתיישבות באוסטרליה יכלו לגלות ברבורים שחורים; באותו אופן, כל תצפית אחרת לא תוכל לאמת באופן לוגי. חוק באופן כללי. בעיה זו נוסחה כבעיית האינדוקציה על ידי מספר פילוסופים, ביניהם דיוויד יום. ישנן רמות שונות של אינדוקציה- לדוגמא, ההסקה שהשמש תזרח מחר בבוקר הינה חזקה יותר מאשר קביעה כללית על צבע הברבורים על סמך תצפית על ברבור אחד. ניתן לפתור את בעיית האינדוקציה על ידי קביעה שהתאוריה המדעית אינה מהווה אמת אבסולוטית אלא מודל מקורב ככל האפשר לאמת.
[עריכה] יכולת הפרכה
יכולת ההפרכה מוצבת כקריטריון להגדרה תאוריה כמדעית. היא נידונה לראשונה באופן פורמאלי בידי קרל פופר, העקרון קובע כי על מנת שטענה תהיה מועילה (או שתחשב כמדעית), היא צריכה להיות ניתנת להפרכה, כלומר שיהיה אפשרי להוכיח שהיא אינה נכונה. ללא תכונה זו, יהיה בלתי אפשרי לבדוק את הקביעה הזו. יכולת הפרכה היא הפתרון של פופר לבעיית האינדקוציה. בעוד שלא ניתן מבחינה לוגית ממקרה בודד למסקנה כללית, אפשר לשלול טענה או קביעה על ידי הפרכה אחת. למשל, מספיק למצוא ברבור שחור אחד כדי להוכיח שהאמירה "כל הברבורים לבנים" אינה נכונה. אם ישנה תאוריה מדעית שעמדה במספר רק של הפרכות, אפשר לקבל אותה כנכונה. ניתן לראות את התהליך הזה כ"אבולוציה" של תורות מדעיות.
[עריכה] עקביות
אינדוקציה ויכולת הפרכה, שניהם בסופו של דבר סוג של פאונדשנליזם, כלומר אמירה שקביעות מסוימות אינן מצריכות הצדקה, והם הבסיס למבנה כולו, שאם לא כן, נכנסים לרגרסיה אינסופית. זאת בעיקר מכיוון שהקביעות שלנו תמיד מגיעות מצפייה, שהיא פעולה קוגנטיבית ותלויה בהמון הנחות יסוד לא-מוכחות.
קוהרנטציזם, או עקביות, מציעה אלטרנטיבה בכך שהיא טוענת כי ניתן להצדיק קביעות בכל שהן חלק ממערכת קוהרנטית ועקבית. במקרה של המדע, מדובר במכלול האמונות המדעיות של הקהילה המדעית כולה. וילארד קווין טען לגישה קוהרנטציסטית למדע. תצפית היא נכונה מכיון שהיא עקיבה עם שאר הידיעות שלנו לגבי העולם.
[עריכה] תערו של אוקאם
התער של אוקאם היא עוד עקרון חשוב בפילוסופיה של המדע. אוקאם הציע כי בהינתן 2 תאוריות מדעיות בעלות יכולת ניבוי זהה יש להעדיף את זאת שמניחה פחות ישויות, כלומר בעלת ההסבר הפשוט על פני ההסבר המסובך , גם אם לא ידוע איזה מהם נכונים; באופן כללי, חייבים להשתמש בכלל זה, שהרי ניתן לנסח את הכלל השלישי של ניוטון כך: "לכל פעולה יש תגובה שווה והפוכה, חוץ מאשר ב5 בינואר 1456, שאז כל התגובות יהיו כפולות". כמובן שיש אינסוף אמירות כאלה, ולחוקים מדעיים לא תהיה כל משמעות אם צריכים לבדוק כל אחת מהן, ולכן מעדיפים את החוק הפשוט ביותר. עם זאת, השימוש במינוח הסוביקטיבי "פשוט" יכול להוות נקודה למחלוקת, כפי שניתן לראות בפירושים השונים לתורת הקוונטים.
[עריכה] ביקורת על מתודה של המדע
פול פייראבנד טען, כי אין אף תיאור של המתודה המדעית שיהיה מספיק רחב על מנת לכלול את כל השיטות שבהם מדענים משתמשים. לפיכך, הוא התנגד לכל מתודה מדעית מוצהרת, כשהוא טוען שמתודה כזאת תחבל בהתקדמות המדעית. פייראבנד טען כי העיקרון היחיד שלא מפריע להתקדמות הוא "הכל הולך".
[עריכה] תומאס קון
תומאס קון היה פילוסוף חשוב בתחום הפילוסופיה של המדע. הוא דיבר על 'פרדיגמות מדעיות' שמתחלפות ובאות, אשר משפיעות על התפתחות המדע: כל דור של מדענים כפוף לפרדיגמה מסוימת ומתקשה להשתחרר ממנה, ולכן רק כשמתחלף אותו דור נפרצת הדרך לעלייתה של פרדיגמה חדשה, וגל של תגליות מדעיות חדשות בעקבותיה. כמו כן, עוסק קון בשאלה כיצד מתפתחת הפרדיגמה הראשונה בתחום מדעי כלשהו, ומהו אופי המחקר בתחום לפני התפתחותה.
[עריכה] תורמים חשובים לפילוסופיה של המדע
- רוג'ר בייקון
- פרנסיס בייקון
- רודולף קרנפ
- אוגוסט קונט
- רנה דקארט
- אמפדוקלס
- פול פייראבנד
- גלילאו גליליי
- עמנואל קאנט
- תומאס קון
- ארנסט מאך
- אייזק ניוטון
- צ'ארלס פרס
- מיכאל פולאניי
- קרל פופר
- ברטראנד ראסל
[עריכה] נושאים בפילוסופיה של המדע
- סיבתיות
- בעיית התחימה
- דואליזם
- אמונה ורציונליות
- בחירה חופשית ודטרמיניזם
- פילוסופיה של המתמטיקה
- פילוסופיה של הפיזיקה
- פילוסופיה של הזמן והחלל
- פילוסופיה של הכימיה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה
- מאמר המנסה להגדיר מהי "אמת"
- המחלקה לחקר הפילוסופיה וההיסטוריה של המדע, אוניברסיטת פיטסבורג
- מאמרים בפילוסופיה של המדע, אוניברסיטת פיטסבורג
- הקדמה לפילוסופיה של המדע
- פילוסופיה של המדע באתר מט"ח
[עריכה] לקריאה נוספת
- תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות, 1977 (הגרסה האנגלית יצאה לאור ב-1962).
- קרל המפל, פילוסופיה של מדע הטבע, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1979 (הגרסה האנגלית יצאה לאור ב-1966).
- זאב בכלר, פילוסופיה של המדע, בסדרת "אוניברסיטה משודרת", 1979.
- ישעיהו ליבוביץ ויוסף אגסי, שיחות על הפילוסופיה של המדע, בסדרת "אוניברסיטה משודרת", 1996
- זאב בכלר, שלוש מהפכות קופרניקניות, 2002
- אריה וורם, רציונליות וקדמה במדע, בסדרת "אוניברסיטה משודרת", 2005.
