קרל פופר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל ריימונד פופר (1994-1902), (Karl Raimund Popper) פילוסוף של המדע.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
קרל פופר נולד ב-28 ביולי 1902 בווינה, אוסטריה, לסימון, עו"ד ולג'ני לבית שיף. הוריו נטשו את היהדות והמירו את דתם לנצרות פרוטסטנטית.
לאוניברסיטה של וינה נרשם בשנת 1918, למרות שאת בחינות הבגרות השלים רק בהיותו בן 20. באותה עת שלאחר מלחמת העולם, חוזה ורסאי והאינפלציה העצומה התפרקה משפחתו מנכסיה ופופר נאלץ לעבוד למחיתו במקביל ללימודיו כמורה למדעים ואף כנגר.
בשנת 1928 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת וינה. בשנת 1937, בעקבות עליית הנאציזם, היגר לניו זילנד, שם לימד פילוסופיה. בשנת 1946 היגר לבריטניה, והתמנה לפרופסור ב'לונדון סקול אוף אקונומיקס', שבו הורה לוגיקה ומתודה מדעית. בשנת 1965 קיבל תואר אבירות מידי מלכת בריטניה.
[עריכה] משנתו
בתקופה שלאחר המלחמה סערה אוסטריה ואירופה כולה בשלל תורות אידאולוגיות כבירות. פופר היה לסוציאליסט וב-1919 נטה לקומוניזם אולם המציאות הקטלנית בהונגריה תחת שלטונו של בלה קון והצידוקים האידאולוגיים המרקסיסטיים בזכות שפיכות דמים כחלק בלתי נמנע של שבירת הסדר הישן הביאו אותו להתרחק מהממסד המרקסיסטי. גם כשתיאר את עצמו כסוציאליסט לאחר מכן כיוון לכך שהוא מחויב לצדק חברתי ולא להיותו חלק מקולקטיביזם רעיוני במסגרת מאורגנת של מפלגה. לאחר מכן ביטא השקפות לפיהן סוציאליזם ממוסד הינו סוג של דיכוי והחירות קודמת לשוויון ובהעדרה לא יתכן שוויון בין מי שאינם בני חורין.
אל הריק שהותירה הסתלקותה של האימפריה האוסטרו הונגרית וירידתה של אוסטריה ממעמד של מרכז פוליטי אירופאי, נשאבו חיי הרוח בהנהגתם של איינשטיין, פרויד, החוג הווינאי בהנהגת מוריץ שליק ועוד. פופר מצא עניין בתאוריות המדעיות והפילוסופיות שצמחו על רקע זה.
פעילותו של איינשטיין משכה אותו לכיוון הפיזיקה. בניגוד לרעיונותיהם של פרויד, מרקס והוגים אחרים, קסמה לפופר העובדה שבפיזיקה ניתן להתעמת עם העובדות ולהפריכן במידת האפשר. מבחן ההפרכה יהפוך בהמשך למרכזי בהגותו של פופר.
פופר טען שתקפותו של רעיון מדעי נובעת מהעובדה שניתן לחשוב על דרך להפריכו ולהעמידו במבחן זה. רעיון שאין אפשרות למצוא מבחן להפרכתו איננו רעיון מדעי (אך אין זאת אומרת שהוא איננו רעיון מעניין, חשוב ואף תורם להעשרת התרבות או ליכולתנו להשליט סדר בתארנו את חלקי המציאות שאינם ניתנים לתיאור מדעי). מסיבה זו התאוריות של פרויד ומרקס לא יכולות להחשב למדעיות הואיל ואין הן מציעות מבחן שבמסגרתו הן עלולות להתברר כשגויות (הן אינן ניתנות להפרכה). תאוריה האוחזת בכלים נזילים כל כך עד שהיא יכולה להסביר כל תופעה תחת השמש איננה יכולה להחשב למדעית בהיותה גמישה מספיק על מנת להסביר מדוע ההפרכה איננה תקפה. הפרוידיאנים למשל יכולים לבטל כל טענה לאי תקפותה של תורתם בתירוץ שהטוען את הטענה נמצא במצב של הכחשה.
פופר טען כי אין זה נכון שהמחשבה המדעית מתקדמת על גבן של תצפיות באירועים. תאוריות מדעיות אינן נזקקות לאוסף של אירועים אשר הופכים ברגע כלשהו לחוק טבע. המדע איננו מתקדם בכך שהוא חוזה אירועים עתידיים או מסביר אותם בדיעבד. המדע מסביר את המציאות על דרך השלילה, מדוע אירועים מסוימים אינם יכולים להתרחש. למשל הטענה שאי אפשר לשאת מים בכברה ממקום למקום. אף מדען לא ינסה להוכיח טענה כזו על ידי נסיונות אינסופיים לבצע את המשימה הזו.
ספרו החשוב ביותר בתחום הפילוסופיה המדינית, "החברה הפתוחה ואויביה" נכתב במהלך מלחמת העולם השנייה ויצא לאור בשנת 1945. פופר מצביע בספר על אפלטון כאביו הקדמון של הטוטליטריזם.
קרל פופר האריך ימים ונפטר ב-17 בספטמבר 1994, בגיל 92.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- קרל פופר, החברה הפתוחה ואויביה, הוצאת שלם, 2003.
- ביקרות על 'החברה הפתוחה ואויביה', הארץ
- הדוקרן של ויטגנשטיין - סיפורו של ויכוח בין פופר לויטגנשטיין, מאת דייוויד אדמונדס וג'ון איידינאו, תרגום של יובל אילון, ידיעות אחרונות 2005
