משרד התקשורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
הסיבה שניתנה לכך היא שיש בערך בעיות ניסוח. כמו כן, חלקים רבים ממנו שייכים לערך תקשורת בישראל ולא לערך על משרד התקשורת. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

משרד התקשורת הינו המשרד אשר אחראי על כלל תחומי התקשורת בישראל, בכללם עיתונות, טלויזיה, רדיו, אינטרנט, טלפון, דואר ועוד.

[עריכה] משרד התקשורת

משרד התקשורת החל לפעול רק מהכנסת השנייה (דהיינו: 1951). הראשון שכיהן בתפקיד זה היה מרדכי נורוק, חבר בסיעת "המזרחי". נורוק הקים בד בבד את מערכת הדואר בישראל, למרות שרק לאורך שנות ה-1950, 1960 ו-1970 המערכת התקשורתית תבנה עצמה.

אחריו בא שר הדואר יוסף בורג. בממשלה ה-4 (שכיהנה אחרי הממשלה ה-3, שתיהן כיהנו באותה הכנסת- השנייה) ייצג בורג את הפועל המזרחי והתמנה מטעמה (מטעם המפלגה) לשר הדואר. בתיק זה החזיק לאורך שנים ארוכות. גם בממשלות ה-5 וה-6, שכיהנו אף הן בימי הכנסת השנייה, היה בורג שר הדואר.

בכנסת השלישית ייצג בורג את החזית הדתית הלאומית, אחר כך את הפועל מזרחי- מזרחי, ולבסוף את האיחוד שלהן- המפד"ל. בכל השנים האלו, היה בורג שר הדואר. בממשלה ה-8, הועבר בורג למשרד אחר, ואת התיק קיבל ישראל ברזילי, איש מפ"ם. ברזילי היה שר הדואר עד תום כהונת הכנסת והממשלה.

בכנסת שאחריה ובממשלה ה-9, היה בנימין מינץ מטעם פא"י (פועלי אגודת ישראל) שנפטר במהלך כהונתו.

בכנסת החמישית ובממשלות ה-10 עד ה-13 היה אליהו ששון מהמערך שר הדואר.

החליף אותו עוד בממשלה ה-13 ואחר כך גם ב-14 ישראל ישעיהו-שרעבי מהמערך גם הוא.

בממשלת הליכוד הלאומי היה אלימלך-שמעון רימלט שר הדואר.

[עריכה] המעבר ממשרד הדואר למשרד התקשורת

היה זה ח"כ שמעון פרס, שהתמנה בראשון לספטמבר 1970 לשר התקשורת והתחבורה (יש להפריד: אין זה משרד מורחב או משרד משולב).

משרד הדואר, שהיה צריך לטפל בסוף שנות ה-1960 גם בנושאי טלפון, טלויזיה ורדיו (לאור התרבות אלו) הפך למשרד התקשורת, שהרי הוא כבר לא מטפל רק בדואר. בימי פרס, חלו שינויים בכל המערכות, הוקמו תחנות רדיו חדשות, הטלויזיה הישראלית התרחבה, העיתונות נעשתה חשובה יותר ויותר, ואף עלתה הצריכה במכשירי טלפון.

ג'בר מועדי מהמערך התמנה לסגנו והיה אחד מתוך אנשים מעוטים שהיו בתפקיד זה.

אהרון אוזן, איש המערך, החליף את פרס בימי הכנסת ה-8 והממשלה ה-16. גם בימיו הייתה התפתחות של התקשורת בישראל.

בממשלה ה-17 כיהן אליהו מויאל מהמערך בתפקיד סגן שר התקשורת (ואהרון אוזן המשיך בתפקיד שר התקשורת).

[עריכה] אחרי המהפך

בשנת המהפך, 1977, נאלץ רה"מ הנבחר מנחם בגין לשאת למשך תקופת זמן את משרד התקשורת, עד שהעביר את התיק לידי מאיר עמית מד"ש. אחרי שזה עבר לתנועה לשינוי ויוזמה, יצחק מודעי, לעתיד שר האוצר של מדינת ישראל, כיהן בתפקיד זה. החליף אותו יורם ארידור. בכנסת ה-10 כיהן בתפקיד זה מרדכי ציפורי מהליכוד.

[עריכה] ממשלת הרוטציה והמהפך בתחום הטלפוני

אל ממשלת הרוטציה של 1984 נכנסה גם מפלגת שינוי (ההיסטורית) של אמנון רובינשטיין. רובינשטיין עצמו התמנה לשר התקשורת. בתפקידו הוא חולל מהפכה בתחום הטלפון. מאותה השנה, אנשים לא היו צריכים לחכות עשור שנים כבעבר למכשיר טלפון אחד וראשון בבית. מכשירי הטלפון הגיעו לכל בית בישראל. בנוסף לזאת, החלו הניסיונות להקמת ערוץ שני בטלויזיה, ופחות משנה לפני שנכנס אמנון רובינשטיין אל תפקידו, עברו כל השידורים לצבע. הייתה זו מהפכה בתחום התקשורת. ובעולם בכלל, רק אז התחיל האינטרנט, ובמדינת ישראל הייתה התעניינות מיידית.

אחריו התמנה גד יעקבי מהמערך, שהמשיך במהפכה.

הרב רפאל פנחסי מש"ס היה לשר התקשורת בממשלת שמיר השלישית. סגנו היה אפרים גור מהליכוד.

[עריכה] התקשורת בשנות ה-1990

משה שחל ממפלגת העבודה הישראלית היה שר התקשורת הראשון של יצחק רבין ב-1992. אך, לאור דרישת ש"ס להוציא את שולמית אלוני ממשרד החינוך, היא הועברה למשרד התקשורת. ב-1993, הערוץ השני החל לשדר, גלגל"צ "עלתה לאוויר" והוקמה במקביל הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו. החלה המהפכה הטלויזיונית: מהדורות החדשות הוקדמו לשעה שמונה בערב; החלה תחרות כשוק חופשי על הזכות לשדר בטלויזיה; הדור הצעיר החל לשלוט בתקשורת ובטלויזיה. הרדיו החל להתפוגג באותם ימים, עד כדי שבסוף שנות התשעים, הרדיו נחשב לכלי תקשורת לא יעיל, שאין לו מאזינים.

בממשלה ה-27, בהכנסת ה-14 כיהנה לימור לבנת מהליכוד לכל אורך שלוש השנים כשרת התקשורת. בתקופתה של לבנת, פרסומאית במקצועה, נמשכה המהפכה בטלויזיה וברדיו, ונוספו ערוצים חדשים. גם ערוצים זרים החלו לשדר לארץ. ערוצים כמו "ערוץ הילדים", ערוץ 3, וערוץ הסרטים תפסו את הדור הצעיר ואת בני הנוער. גם ערוץ הספורט החל לשדר בתקופה זו. בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים הטלויזיה הייתה לכלי התקשורת הרחב ביותר. על אף שמרבית הבתים בישראלים עדיין מקבלים עיתון יומי. בסוף שנות התשעים הצטרף האינטרנט והדוא"ל אל התקשורת. רשות הדואר נשברה גם היא, בדומה לרדיו. אירוני, אפשר להגיד, שרשות הדואר, שעל שמה נקרא בעבר כל המשרד, הפכה לחלק הכי פחות חשוב שבו, בשנים האחרונות.

[עריכה] התקשורת בשנות האלפיים

במהלך שנות האלפיים קמו שתי חברות טלויזיה גדולות: YES ו-HOT. תחילה, היה מדובר רק ב-yes ובחברות הקטנות יותר, תבל, מתב וערוצי זהב. הן עבדו על פי שטחים אזוריים. במהלך השנים הומצא הממיר הדיגטלי, שבאמצעותו קולטים ערוצים רבים, וביניהם ערוצי משחקים, שירות וידיאו טלויזיוני (V.O.D) ואפילו ממירים מיוחדים שבאמצעותם להקליט (HOT MAGIC, YES MAX).

שהרי היו גם מי שהצטרפו ל-YES, ששידרה דרך הלווין. במהלך 2003 התאחדו שלושת החברות הקטנות לחברת ענק- HOT. HOT חרטה על דגלה את הסרטים תוצרת הארץ, ופרויקט בשם "סרטים מכאן" הכין אותם. YES, לעומתה, שידרה יותר סדרות וסרטים תוצרת חוץ. המאבק בין השתיים נמצא בעיצומו.

ברשות השנייה לטלויזיה ורדיו, הוקם ערוץ חדש, בשם ערוץ 10. ערוץ 10 הפך לערוץ מקביל לערוצים 11 ו-22. הוא רכש לעצמו מגישים, מנחים ושחקנים משני הערוצים, ומהווה אלטרנטיבה.

במרץ 2006 פתחה רשות הדואר במבצע הבראה, ויצאה בפרסומת בטלויזיה, ששודרה בתדירות שכיחה. הרדיו הצליח להתאושש מבעיות הרייטינג החמורות.

והעיתונים, נשארו כשהם שהם. "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" נשארו אותו הדבר. לכל עיתון יש חברות בת. למשל, "ידיעות" מחזיק ב"לאשה" וב"ראש 1". מעריב מחזיק ב"מעריב לילדים" וב"מעריב לנוער". העיתונים מחזיקים אתרים באינטרנט, מה שמוסיף להם פופולריות. אליהם הצטרף לאורך השנים עיתון "הארץ", שנחשב מעט פחות מבוקש משני העיתונים האחרים.

[עריכה] שרי התקשורת לדורותיהם

שם	תפקיד	תקופת כהונה	מפלגה
מרדכי נורוק	שר הדואר	03.11.1952 - 24.12.1952	המזרחי
יוסף בורג	שר הדואר	24.12.1952 - 01.07.1958	חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי, מפד"ל
ישראל ברזילי	שר הדואר	24.11.1958 - 17.12.1959	מפ"ם
בנימין מינץ	שר הדואר	17.07.1960 - 30.05.1961	חזית דתית תורתית, פועלי אגודת ישראל
אליהו ששון	שר הדואר	02.11.1961 - 02.01.1967	המערך (לא היה חבר כנסת בחלק מזמן כהונתו)
ישראל ישעיהו-שרעבי	שר הדואר	02.01.1967 - 15.12.1969	המערך
אלימלך-שמעון רימלט	שר הדואר	15.12.1969 - 06.08.1970	גח"ל
שמעון פרס	שר התקשורת	01.09.1970 - 10.03.1974	המערך
אהרון אוזן	שר התקשורת	10.03.1974 - 03.06.1974	(לא היה חבר כנסת באותו הזמן)
יצחק רבין	שר התקשורת	03.06.1974 - 20.03.1975	המערך
אהרון אוזן	שר התקשורת	20.02.1975 - 20.06.1977	(לא היה חבר כנסת באותו הזמן)
מנחם בגין	שר התקשורת	20.06.1977 - 24.10.1977	הליכוד
מאיר עמית	שר התקשורת	24.10.1977 - 15.09.1978	ד"ש
יצחק מודעי	שר התקשורת	15.01.1979 - 22.12.1980	הליכוד
יורם ארידור	שר התקשורת	05.01.1981 - 05.08.1981	הליכוד
מרדכי ציפורי	שר התקשורת	05.08.1981 - 13.09.1984	הליכוד
אמנון רובינשטיין	שר התקשורת	13.09.1984 - 26.05.1987	שינוי
גד יעקבי	שר התקשורת	09.06.1987 - 15.03.1990	המערך
רפאל פנחסי	שר התקשורת	11.06.1990 - 13.07.1992	ש"ס
משה שחל	שר התקשורת	13.07.1992 - 07.06.1993	מפלגת העבודה
שולמית אלוני	שרת התקשורת	07.06.1993 - 18.06.1996	מרצ
לימור לבנת	שרת התקשורת	18.06.1996 - 06.07.1999	הליכוד
בנימין בן אליעזר	שר התקשורת	06.07.1999 - 07.03.2001	ישראל אחת
ראובן ריבלין	שר התקשורת	07.03.2001 - 28.02.2003	הליכוד
אריאל שרון	שר התקשורת	28.02.2003 - 17.08.2003	הליכוד
אהוד אולמרט	שר התקשורת	29.09.2003 - 10.01.2005	הליכוד
דליה איציק	שרת התקשורת	10.01.2005 - 23.11.2005	העבודה-מימד
אברהם הירשזון	שר התקשורת	18.01.2006 - 04.05.2006	קדימה
אריאל אטיאס	שר התקשורת	04.05.2006 - (נוכחי)	ש"ס