קואליציה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קואליציה, או יחדה, היא מעין ברית רופפת וארעית בין ישויות שונות, המשתפות פעולה לקידום עניין משותף.
קואליציה, על פי רוב, מוקמת אד הוק ליצירת חזית בנושא ספציפי, ובכך היא נבדלת מ"ברית" במובנה המלא או "איחוד", מונחים המבטאים קשר יציב וקבוע יותר. קואליציה עשויה להתקיים בין מדינות, למשל לצורך מלחמה באויב משותף, כגון הקואליציה שהקימה ארצות הברית עם מדינות נוספות למלחמה נגד עיראק במלחמת המפרץ הראשונה והשנייה.
[עריכה] קואליציה במשטרים פרלמנטרים
במשטר פרלמנטרי רב־מפלגתי כדוגמת זה הנהוג בישראל, קואליציה הינה דרך בה מפלגת השלטון מגבשת מסביבה מפלגות נוספות בעלות מצע שונה, המוכנות לשתף פעולה סביב קווי יסוד. זאת היא עושה לצורך בניית בסיס תמיכה איתן יותר בבית הנבחרים וחיזוק מעמדה הפרלמנטרי והציבורי של הממשלה, הצריכה להישען על תמיכת רוב חברי בית הנבחרים. מפלגות המשתתפות בקואליציה אינן מוותרות על המצע והאידאולוגיה שלהן, אך מתחייבות לתמוך בממשלה בהצבעות אי־אימון, לרוב כנגד התחייבות מפלגת השלטון לתמוך במרכיבים מהאידאולוגיה שלהן. מקובל גם "לפצות" את המפלגות המשתתפות בקואליציה בתפקידים ומינויים ממשלתיים, כגון תפקידי שרים.
ישנם מספר סוגים של קואליציות, ביניהם:
- קואליציית רוב - הסוג המקובל של קואליציה בה שתי מפלגות או יותר מהוות רוב בבית הנבחרים. לקואליציה כזו קל יותר להעביר חוקים מפני שהיא אינה תלויה באופוזיציה, אך היא אינה בהכרח יציבה יותר מפני שבדר"כ כדי ליצור קואליציה רחבה נדרשות מספר רב יחסית של מפלגות שלכל אחת אינטרסים משלה.
- קואליציה צרה - כאשר מספר החברים בקואליציה קטן ממספר החברים באופוזיציה. לקואליציה צרה יש בעיה בנוגע להעברת חוקים מפני שהיא תלויה בגחמות האופוזיציה שמטרתה העיקרית היא להפיל את הממשלה ולא לעזור לה. דוגמה לקואליציה צרה היא הקואליציה של רה"מ לשעבר אהוד ברק בסוף כהונתו.
- קואליציית אחדות לאומית - נוצרת כאשר שתיים מבין המפלגות שמרכיבות את הקואליציה הינן שתי המפלגות הגדולות במדינה. קואליציה כזו מקובלת במצבי חירום כגון מלחמה. דוגמה לקואליציה כזו היא בתקופת שלטון הרוטציה בין שמיר (ליכוד) לפרס (עבודה).
את מפלגות הפרלמנט שאינן חברות הקואליציה, מקובל לכנות "אופוזיציה".
בשנת 2005 טבעה האקדמיה ללשון עברית את חידוש הלשון יחדה כתחליף עברי למונח "קואליציה" (ובמקביל, "נגדה" כתחליף לאופוזיציה). בשלב זה קשה להעריך עד כמה ייקלטו חידושי לשון אלה בשימוש הציבור.
