המוסד לביטוח לאומי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוסד לביטוח לאומי הוא המוסד האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל, על פי רוב בדרך של תשלומי העברה. פעילות המוסד לביטוח לאומי מוסדרת עפ"י חוק הביטוח הלאומי, שנחקק בשנת 1954. כן עוסק המוסד במימושם של חוקים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי, כגון חוק הבטחת הכנסה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המוסד לביטוח לאומי הוקם בשנת 1953. בחמש השנים שקדמו להקמתו, פעל בתחום העזרה הסוציאלית משרד הסעד. גם בשנות קיומו הראשונות של הביטוח הלאומי, תחומי פעילותו היו מצומצמים ומירב האחריות הוטלה על משרד הסעד.
במהלך שנות השישים, התרחבו תחומי האחריות של הביטוח הלאומי, ומימוש מירב הזכויות הסוציאליות התבצע דרכו. לשינוי זה הייתה השפעה עמוקה על אופייה של מדינת הרווחה בישראל - הביטוח הלאומי, בניגוד למשרד הסעד, מקדם תפיסה של זכויות חברתיות אוניברסליות, וזאת בניגוד לסעד הניתן לחלשים ביותר בלבד.
בשנות ה-80 חלו שני שינויים משמעותיים באופי פעולתו של המוסד. ראשית, החל מעליית הליכוד לשלטון בשנת 1977, וביתר שאת החל מתוכנית הייצוב הכלכלית בשנת 1985, מדינת הרווחה הישראלית החלה להצטמצם וכתוצאה מכך חלה ירידה בהיקף הקצבאות שמשלם המוסד ובגובה קצבאות אלו. שינוי זה נמשך עד ימינו, פרט לתקופה קצרה של הרחבה בימי ממשלת רבין השנייה.
השינוי השני חל בשנת 1986. בשנה זו החליטה הממשלה על שיפוי מעסיקים - המדינה משלמת למוסד לביטוח לאומי חלק מהתשלום אותו אמורים המעסיקים לשלם לצורך ביטוח עובדיהם.
[עריכה] אופי פעולתו
הביטוח הלאומי פועל, כמשתמע משמו, כמוסד ביטוחי - תשלום שוטף בעת שגרה מבטיח קבלת ההחזרים במקרה הצורך. אך בשונה מביטוח פרטי, הפרמיה בביטוח הלאומי אינה נקבעת לפי רמות הסיכון של המבוטח אלא על פי יכולת התשלום שלו, כפי שהיא נקבעת על ידי מבחני הכנסה ועל פי פרמטרים נוספים-אם כי ההטבה עצמה יכולה להיחשב לא פעם כגרועה בהקבלה לביטוח פרטי בסכומים דומים. כך נוצרת מערכת פרוגרסיבית - בעלי היכולת משלמים תשלומים גבוהים על-אף שהסיכוי שיזדקקו לשירותי המוסד נמוך, וחסרי האמצעים משלמים סכומים נמוכים או אף פטורים מתשלום, והם הנהנים העיקריים מתשלומי המוסד.
הבדל נוסף בין הביטוח הלאומי לבין ביטוח פרטי הוא היותו של הביטוח הלאומי ביטוח חובה - כל תושב ישראל, למעט הפטורים לפי חוק, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. התשלום מתחלק בין העובד עצמו לבין מעסיקו (כפי שצויין לעיל, הממשלה משתתפת בחלק מתשלומי המעסיקים). גם אנשים שאינם עובדים חייבים בתשלומי הביטוח לאומי. במובן זה, תשלומי הביטוח הלאומי מהווים מס גולגולת וישראל הינה,כנראה,המדינה היחידה בעולם הגובה מס שכזה,מה גם שגובה המס אינו סמלי כלל.
פרט לקצבאות הביטוחיות שמחלק המוסד לביטוח לאומי, באחריותו גם קצבאות שאינן ביטוחיות, והכספים עבורם מגיעים ישירות מאוצר המדינה. תשלומים אלו ניתנים במקרים בהם המדינה בחרה לתגמל אוכלוסיות מסוימות למרות שלא צברו זכויות ביטוחיות, והביטוח הלאומי אינו אלא צינור להעברת כסף זה. דוגמה להעברה מסוג זה היא קצבאות זקנה לעולים - מי שהיגר לישראל בגיל מבוגר ולא הספיק לצבור זכויות ביטוחיות לקבלת קצבת זקנה מקבל קצבה זו בדרך של קצבה לא ביטוחית.
[עריכה] סוגי גמלאות
ניתן לחלק את הגימלאות שמעניק המוסד לביטוח לאומי בחלוקה גסה לארבעה סוגי גמלאות:
- גמלאות ארוכות מועד
- אלו הן גמלאות הניתנות למי שמסיבה זו או אחרת יצא ממעגל העבודה באופן קבוע. ביניהן ניתן למצוא גמלאות זקנה, נכות, ושארים. במסגרת זו אף מפעיל המוסד תוכניות לשיקום וקימום לנכים, לאלמנות ולקשישים סיעודיים.
- גמלאות מחליפות שכר
- ניתנות למי שאינו יכול לעבוד באופן זמני. בסוג זה כלולים דמי אבטלה, תשלום בעת חופשת לידה ובעקבות פציעה במקום העבודה ועוד.
- הבטחת הכנסה
- מי שהכנסותיו אינן מגיעות למינימום המוגדר בחוק, ממגוון סיבות, זכאי להשלמת הכנסתו למינימום זה.
- קצבת ילדים
- קצבה אוניברסלית, המשולמת לכל מי שיש ילדים תחת חסותו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| כלכלה: המוסד לביטוח לאומי | שירות התעסוקה | רשות ההגבלים העסקיים | בנק ישראל | רשות המסים בישראל | רשות ניירות ערך | המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות | הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
תחבורה: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים | החברה הלאומית לדרכים בישראל | רשות הנמלים | רשות שדות התעופה סביבה: רשות הטבע והגנים | רשות העתיקות | המרכז למיפוי ישראל דת: הרבנות הראשית לישראל | הרשות הארצית לשירותי דת | מועצה דתית ראו גם: המועצה לשימור אתרים | החברה להגנת הטבע | קרן קיימת לישראל |
 |
