תאונת דרכים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאונת דרכים היא תאונה בה מעורבים כלי רכב. תאונות הדרכים גורמות מדי שנה לעשרות אלפי הרוגים, למאות אלפי פצועים ונכים ברחבי העולם ולנזקי רכוש רבים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הסיבות לתאונות דרכים
תאונות הדרכים נגרמות בשל משולש של גורמים:
[עריכה] הגורם האנושי
מצבו של האדם ודרכי התנהגותו על הכביש, משפיעים רבות על הווצרותם של תאונות הדרכים. חוסר תשומת לב, נהיגה עברינית, אי ציות לחוקי התנועה ונהיגה במצב של עייפות ושכרות, בנוסף ללחץ החברתי בקרב צעירים, הם בין הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים.
[עריכה] הגורם התשתיתי
מצב התשתיות משפיע רבות על התנהגות הנהג. כבישים לא מתוחזקים, תמרורים לא ברורים ושלטי הכוונה מעורפלים, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים וחוסר תאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים. בישראל ישנו מיפוי של כבישים מסוכנים שאירעו בהם מספר רב של תאונות דרכים, הנקראים כבישים אדומים.
[עריכה] הגורם המכני
מצב כלי הרכב יכול להשפיע לא מעט על תאונות. מצב מכני רעוע של כלי רכב עלול לגרום לתאונה, כמו מצב של כשל מכני שבו גלגל ניתק מהרכב, עלול לסכן את הרכב ולגרום להתהפכות. רכבים ישנים לא ממוגנים כראוי בפני תאונות.
[עריכה] איפיוני התאונות
ישנם סוגים שונים של תאונות דרכים.
[עריכה] תאונה בין כלי רכב להולך רגל
בתאונה בין כלי רכב להולך רגל, מצבו של הולך הרגל יהיה לרוב גרוע יותר בעוד שלכלי הרכב לרוב כמעט שלא יקרה דבר. חלק ניכר מהנפגעים בתאונות הדרכים הינם הולכי רגל שנפגעים בערים. לא תמיד אשמים הנהגים בתאונות כאלו, לעיתים הולכי הרגל אינם שומרים על כללי הבטיחות בדרכים, חוצים מעבר חציה באור אדום, מתפרצים לפתע לכביש או הולכים בלילה בדרכים חשוכות ללא סימון מתאים.
[עריכה] תאונה בין כלי רכב לעצם נייח
חלק מהתאונות מתרחשות בין כלי רכב לעצם נייח כמו עמוד, עץ או קיר. במקרה כזה קל לאבחן את מידת אחריותו של הנהג לתאונה, מאשר במקרה של שני כלי רכב שמתנגשים ששם יש צורך שבוחני תנועה של המשטרה יבדקו את השטח.
[עריכה] תאונה בין שני כלי רכב
תאונות בין שני כלי רכב, הם לרוב התאונות הקשות ביותר, שגורמות לריסוק של מכוניות ולפגיעה בנפש, ואף בהן יש תת חלוקות שונות.
- תאונה חזיתית שבה חזיתות כלי הרכב מתנגשים פגוש מול פגוש. במקרה זה האנרגיה הפועלת היא כפולה, והמכוניות מתרסקות אחת לתוך השניה. במקרה של עדיפות ברורה לצד מהצדדים, כמו התנגשות של מכונית גבוהה או משאית ברכב משפחתי, את רוב הנזק יספוג הרכב הקטן יותר.
- תאונה צידית, שבה חזית של רכב פוגעת בצד של רכב אחר. במקרה זה מכיוון שחזית הרכב הרבה יותר קשיחה מצד הרכב, הרכב הנפגע יסבול מפגיעה קשה יותר מאשר הרכב הפוגע.
במקרה שבו שני כלי רכב מתנגשים, ישנה עליונות לכלי הרכב הקשיח יותר והגבוה יותר, ולעיתים כלי רכב מאותו דגם, שבו אחד מהם גבוה מהשני, יביא למצב שבו האנשים בכלי הרכב הגבוה יצאו בנזקים קלים, בעוד שבכלי הרכב הנמוך יהיו נזקים קשים. אף שרכבת נחשבת לכלי נהיגה בטיחותי, לעיתים בהתנגשות בין רכבת לכלי רכב אחר או בין שתי רכבות עלולים להיות נפגעים רבים.
[עריכה] סוגים של תאונות
תאונת שרשרת היא תאונה דרכים שגוררת תאונות דרכים מישניות. תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה גורם התאונה מסתלק מהאזור מבלי להגיש עזרה ומבלי להזדהות.
החוק בישראל מבדיל בין תאונת דרכים שהיא תאונה שיש בה פגיעה גופנית לאנשים, שבה חלה חובת דיווח על האזרח למשטרה, לבין תאונת נזק, שבה רק נגרם נזק למכוניות, ואין בה חובת דיווח למשטרה, אלא החלפת מידע אישי בין הנהגים שהיו מעורבים בתאונה.
[עריכה] המלחמה בתאונות הדרכים
חרף הגידול המתמיד במספר המכוניות ובהולכי הרגל מסתמנת מגמה של ירידה הדרגתית ומתונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים מאז שנות השמונים. ישנן מספר הסברים לנושא:
- התפתחות רמת הבטיחות של המכוניות
- התפתחות התשתיות
- התפתחות הטכנולוגיה הרפואית
- מודעות הולכת וגוברת לבטיחות בדרכים
חברות הרכב מנסות לשפר את רמת הבטיחות של הרכב באמצעים שונים, כמו מיגון הרכב: חיזוק השלדה, עיבוי הפח, התקנת כריות אוויר מתנפחות, שילוב אמצעים אלקטרוניים וחיישנים שונים למניעת תאונות ועוד. אך לאחר כל המאמצים כאשר מדובר בתאונות דרכים במהירות גבוהות כנגד כלי רכב חזקים ומסיביים, קשה לשמור על שלמותו הפיזית של האדם ברכב.
בכל מדינות העולם נוקטים באמצעים שונים במטרה להוריד את כמות תאונות הדרכים ואת רמת הקטלניות שלהן. אמצעים אלו כוללים אכיפה של חוקי תנועה ופעולות הסברה.
[עריכה] תאונות הדרכים בישראל
בישראל נהרגים מידי שנה בתאונות דרכים כ-520 אנשים בממוצע ונפצעים קשה כ-2,400. על פי נתוני משרד התחבורה (לשנת 2001) ישראל הייתה במקום ה-12 בעולם במספר ההרוגים יחסית לגודל אוכלוסייה, (8.3 ל100,000 תושבים) ובמקום החמישי יחסית למספר כלי רכב, (2.8 ל-100,000 כלי רכב). עם זאת, שנת 2001 הייתה חריגה וכמות ההרוגים בה היא הגבוהה ביותר מאז 1999. לשם השוואה בשנת 2005 יחס ההרוגים לאוכלוסייה ירד דרסטית ל-6.7 ל-100,000 איש, כחלק מהמשך המגמה של ירידת מספר ההרוגים בכל שנה.
בעשור האחרון חלה ירידה של למעלה מ-30% במספר ההרוגים בכבישים, משיא של למעלה מ-700 הרוגים בממוצע בכל שנה, באמצע שנות ה-90 ועד שפל של 23 שנה (משנת 1983), כאשר בשנת 2005 נהרגו 469 אנשים בתאונות דרכים בישראל. כמו כן נרשמה ירידה ממוצעת של כ-15,000 במספר השנתי של הנפגעים בתאונות דרכים, וירידה של כ-10,000 במספר תאונות הדרכים השנתי בכבישי הארץ יחסית לסוף שנות ה-90.
על פי נתוני משרד התחבורה היחס בין מספר תאונות דרכים לרמת המינוע בארץ דומה ליחס הקיים באירלנד וצרפת, שנחשבות לגרועות במדינות אירופה בהיבט זה. נתון חשוב נוסף הוא השכיחות של כלי רכב כבדים בתאונות קטלניות בישראל. משאיות מעורבות בכ-17% מהתאונות הקטלניות בעוד הם מהווים רק 2.3% מצי הרכב הארצי. אוטובוסים מעורבים בתאונות קטלניות פי 9.6 מאשר כלי רכב פרטיים. הסיבה העיקרית לכך היא שאוטובוסים ומשאיות נוסעים הרבה יותר קילומטרים ממוצע כלי הרכב הפרטיים. כ-40% מתאונות הדרכים מתרחשות בערים.
עפ"י נתוני המשטרה, הסיבות העיקריות לתאונות הקשות הן: סטייה מנתיב (בעיקר נסיונות עקיפה על קו לבן רצוף), אי-ציות לרמזור, אי-מתן זכות קדימה, אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת לתנאי הדרך (להבדיל ממהירות שאינה חוקית) והתנהגות הולכי רגל. כשליש מההרוגים בתאונות הם הולכי רגל. חלק ניכר מהולכי הרגל שנהרגו, נפגעו בעת שחצו מעבר חצייה מסומן. על פי מחקרי הרשות לבטיחות בדרכים, תקופות של מתח ולחץ כמו בזמנים של פיגועים מעלים את מספר תאונות הדרכים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
- תאונות דרכים בפורטל מידע משפטי לאזרח
- עצות לנפגע בתאונת דרכים, אתר התעבורה הישראלי
- הנחיה במקרה של תאונת דרכים, אתר משטרת ישראל
- טופס החלפת פרטים במקרה של תאונת דרכים (PDF)
