משטרת ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משטרת ישראל היא הכוח המרכזי המופקד על אכיפת החוק וביטחון הפנים במדינת ישראל, כחלק ממערכת הביטחון בישראל. משטרת ישראל פועלת מכוחה של פקודת המשטרה, 1971.
בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (מפכ"ל), והוא אחראי לניהולה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי השר לביטחון הפנים.
חיוג 100 מכל טלפון בישראל ינתב את השיחה למוקד משטרת ישראל האזורי הקרוב לצורך קבלת קריאת חירום.
משטרת ישראל היא זרוע אחידה של הממשל המרכזי. להבדיל ממשטרות במדינות פדרליות, כדוגמת ארצות הברית, משטרת ישראל היא כלל ארצית, היא איננה צירוף של משטרות נפרדות (למעט חלוקה פונקציונלית למחוזות ומרחבים), היא איננה מחלקה בשלטון העירוני ואין מפקדיה עומדים לבחירת הציבור.
משטרת ישראל היא ארגון היררכי שבו כל פרט כפוף למפקדיו ולתקנות המשטרה. אי ציות לתקנות המשטרה או להוראות הממונים מהווה עבירה משמעתית. השיפוט המשמעתי מתבצעה בפני דן יחיד או בפני בית דין משמעתי. במקרים חמורים, המהוים עבירה גם על החוק הפלילי, מועבר השיפוט לבתי המשפט הרגילים. חקירת תלונות נגד שוטרים מתבצעת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים אשר במשרד המשפטים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ההיערכות להקמת משטרה במדינת ישראל החלה כחצי שנה לפני הקמת המדינה. על צוות שבראשו עמדו יחזקאל סהר ועוזרו יוסף נחמיאס הוטל להכין תוכנית להקמת משטרה. עם הקמת המדינה, ב-15 במאי 1948 מינה שר המשטרה, בכור שלום שטרית, את יחזקאל סהר למפכ"ל המשטרה הראשון.
עם הקמתה, אמצה משטרת ישראל שיטות עבודה של משטרת המנדט בתחומים כגון מנהל, הדרכה, חקירות, זיהוי פלילי, תנועה ועוד. אחדות מתחנות המשטרה שוכנו במבנים ששימשו את משטרת המנדט.
בשנת 1953 הוקם במסגרת המשטרה "חיל הספר" (משמר הגבול), למטרת לחימה במסתננים ושמירה על גבולות המדינה.
בשנת 1974, בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני ובעקבות אסון מעלות החלה המשטרה בהיערכות לתפקידי לוחמה בטרור. יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, ימ"מ, הוקמה והוכפפה לפיקודו של משמר הגבול. מאותה סיבה הוקם המשמר האזרחי - ארגון התנדבותי שהורכב מאזרחים חמושים שסיירו בשכונות בלילה על מנת למנוע הסתננויות של מחבלים ופורעי חוק.
בשנות ה-80 המאוחרות, כאשר הטרור נחלש, המשטרה לקחה תחת חסותה את המשמר האזרחי והפכה אותו לארגון שמסייע למשטרה בעבודת אכיפת החוק היומיומית - כולל טיפול בפשיעה, פיקוח על התנועה ומניעת עבריינות.
בשנות ה-90 קוצץ באופן ניכר תקציב המשטרה, דבר שהשאיר אותה עד היום במחסור חמור של כוח אדם ("תקנים") וציוד.
באירועי אוקטובר 2000 הוטל על המשטרה לטפל בהפגנות האלימות ובהפרות הסדר של ערביי ישראל, שנפתחו ביחד עם אינתיפאדת אל-אקצא הפלסטינית ואשר על מהותן היה ויכוח חריף בציבור - חלקים מהציבור היהודי וגורמים שונים בתקשורת הגדירו אותן כמרד לאומני כנגד המדינה, בעוד הציבור הערבי וארגוני השמאל בציבור היהודי ראו אותן כמחאה לגיטימית גם אם חריפה על הרג המוני של פלסטינים בשטחים הכבושים.
על פי גרסת המשטרה, השוטרים, שלא היו מאומנים ומצוידים כראוי לטיפול בהפרות סדר, נאלצו לאחר התפשטות המהומות להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, אך מכיוון שלא היו הרבה כאלה בנמצא - השתמשה המשטרה בירי כדורי גומי ובמספר מקרים אף באש חיה וירי צלפים. לטענת המשטרה ואלה שתמכו בגרסתה היה בכך הכרח בגלל מעשים כגון העלאת מבנים ומתקנים באש, והקמת מחסומי דרכים לאיתור נוסעים יהודים, הכאתם ושריפת מכוניותיהם, וכן בטענה כי קבוצות ערבים שהוגדרו כ"פורעים" חסמו דרכים ראשיות וניסו לתקוף יישובים יהודים.
לעומת זאת נטען כנגד המשטרה כי פעולותיה הן שהגבירו את האלימות בכוונה תחילה, כי השוטרים יצאו בהנחה מוקדמת שהם פועלים בפעולה מלחמתית נגד אויבים ולא בפעולה משטרתית נגד הפרת סדר של אזרחי מדינת ישראל, וכי המשטרה לא היה נוקטת באמצעים קטלניים מסוג זה כנגד הפרות סדר של אזרחים יהודים, כגון מתנחלים, גם כאשר הן כוללות תקיפה אלימה ושיטתית נגד שוטרים וחיילים. בניגוד לטענה כי הערבים ניסו "לעלות על יישובים יהודיים" נטען כי לא ארעו פעולות מסוג זה במציאות, ולעומת זאת היה ניסיון מאורגן בקנה גדול של תושבים יהודים מנצרת עילית לעלות על נצרת הערבית ולעשות שפטים בתושביה, וכי כאשר ניסו תושבי נצרת להגן על עצמם התיצבה המשטרה לצד הפורעים היהודים, פתחה באש על הערבים והרגה כמה מהם. במהומות נהרגו 13 אזרחים ערבים ואזרח יהודי - ז'אן בכור - שנהרג מאבנים שהושלכו לעבר מכוניתו, כאשר המונח "רצח" הושמע הן לגבי ההרוג היהודי והן גבי 13 ההרוגים הערבים, והשימוש בו נעשה על בדרך כלל על פי השתייכות פוליטית.
בעקבות האירועים הוקמה ועדת אור לחקירת האירועים, שדיוניה ארכו כשנתיים וזכו לתשומתלב ציבורית רבה. בדו"ח הוועדה נמתחה ביקורת קשה על המשטרה, ונכללו המלצות מפורטות להשוואת מעמדם של האזרחים הערבים בישראל וביטול האפליה נגדם - אולם אף אחת מהמלצות אלה לא בוצעו. בשנים שלאחר מכן היו מקרים נוספים בהם נהרגו אזרחים ערבים בידי המשטרה, דבר שגרם להתעוררות מחודשת של הויכוח ושל טענות להתיחסות גזענית ומפלה של המשטרה.
במהלך אינתיפאדת אל-אקצא היוו השוטרים את הקו האחרון בפני המחבלים המתאבדים ולא אחת מנעו אסון כבד כאשר הצליחו להשתלט על מחבל מתאבד ממש לפני שהצליח לפוצץ את עצמו. על פעילותה למניעת טרור זכתה המשטרה להערכה רבה.
בשנים 2004 ו-2005 גברה הביקורת על המשטרה, על כישלונה במניעת התחזקות הפשע המאורגן ועל אי הצלחתה בסיכול גל ניסיונות החיסול בעולם התחתון, שכלל גם הפעלת מטעני חבלה ורקטות לאו, ועלה בחייהם של עוברי אורח חפים מפשע. בשנת 2005 נחשפה "פרשת האחים פריניאן" בה נחשף ששוטר יס"מ בעבר עבד כ"מחסל" עבור ראשי הפשע והתגלו מחדלים רבים בעבודת המשטרה. בסופו של דבר, גרמה הפרשה לסגירתה ופירוקה של ימ"ר דרום.
[עריכה] יחידות המשטרה
- המטה הארצי – מטה מקצועי לזרועותיה של משטרת ישראל. אגפי המטה הארצי הם:
- אגף משאבי אנוש.
- אגף התנועה.
- אגף חקירות ומודיעין
- אגף שיטור ובטחון.
- אגף תמיכה לוגיסטית.
- אגף תכנון וארגון.
- אגף קהילה ומשמר אזרחי.
- מחוזות, מרחבים, תחנות אזוריות ותחנות – עוסקים בביצוע תפקידי המשטרה ומשימותיה, כל גוף בתחום הטריטוריאלי שעליו הוא מופקד. מחוזות משטרת ישראל הם:
- מחוז הצפון.
- מחוז המרכז.
- מחוז תל אביב .
- מחוז הדרום.
- מחוז ירושלים.
- מחוז ש"י.
- משמר הגבול (במעמד של מחוז).
- יחידות של המשטרה:
- יס"מ - "יחידת סיור מיוחדת/מרחבית", מומחית בפיזור מהומות, טיפול בהפרות סדר והפגנות אלימות.
- כלבנים - יחידת הכלבנים של המשטרה, המפעילה כלבי משטרה.
- חבלנים - מומחים לנטרול פצצות ומטעני חבלה.
- ימ"ר (יחידה מרכזית) - הימ"רים הן יחידות עילית מחוזיות ללוחמה בפשע ושייכות למשטרה הכחולה. עיקר עיסוקו הוא בלחימה בתופעות הפשע המאורגן (סמים, הלבנת הון, סחר בנשים, מאבק בהימורים הלא חוקיים, פרשיות סחיטה ורצח).
- יחידות מיוחדות של מג"ב (משמר הגבול):
- ימ"מ - "יחידת משטרה מיוחדת", נקראת גם "היחידה ללוחמה בטרור". זוהי יחידת העילית האזרחית של ישראל ללוחמה בטרור, חילוץ בני ערובה וביצוע מבצעים לסיכול פיגועים.
- ימ"ס - הידועה כיחידת ה"מסתערבים" - היא יחידה מיוחדת של מג"ב שלוחמיה מומחים בפעולות עומק חשאיות בשטחים - לרבות מודיעין, חטיפות, מעצרים, חיסולים וטיפול בהפרות סדר. לוחמי היחידה מומחים במיוחד בהטמעות באוכלוסייה הערבית ופעולות חשאיות בשטח מבלי להתגלות.
- ימ"ג - יחידה טקטית לפריסה מהירה.
- מתיל"ן - יחידת מודיעין של מג"ב.
[עריכה] דרגות במשטרה
הדרגות במשטרה מקבילות במבנה שלהן לדרגות בצה"ל, ובאופן דומה הן נחלקות לשני מסלולים: שוטרים וקצינים.
- דרגות שוטרים
- שוטר
- רב שוטר
- סמל שני
- סמל ראשון
- רב סמל
- רב סמל ראשון
- רב סמל מתקדם
- רב סמל בכיר
- רב נגד
- דרגות קצונה
- מפקח משנה
- מפקח
- פקד
- רב פקד
- סגן ניצב
- ניצב משנה
- תת ניצב
- ניצב
- רב ניצב
[עריכה] מפכ"לי המשטרה
| שם | תקופת כהונה כמפכ"ל |
| יחזקאל סהר | 1948 - 1958 |
| יוסף נחמיאס | 1958 - 1964 |
| פנחס קופל | 1964 - 1972 |
| אהרון סלע | 1972 |
| שאול רוזוליו | 1972 - 1976 |
| חיים תבורי | 1976 - 1979 |
| הרצל שפיר | 1980 |
| אריה איבצן | 1981 - 1985 |
| דוד קראוס | 1985 - 1990 |
| יעקב טרנר | 1990 - 1993 |
| רפי פלד | 1993 - 1994 |
| אסף חפץ | 1994 - 1997 |
| יהודה וילק | 1998 - 2000 |
| שלמה אהרונישקי | 2001 - 2004 |
| משה קראדי | מ-2004 |
