משרד האוצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת התקציב השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים.

[עריכה] שרי האוצר במדינת ישראל

שרי האוצר לדורותיהם:

שם	תקופת כהונה כשר האוצר	מפלגה	סיעה	צעדים עיקריים
אליעזר קפלן	14.5.1948-25.6.1952	מפא"י	מפא"י	שר האוצר הראשון. בתקופת כהונתו השיג את ההלוואות הראשונות ממקורות בחו"ל, אשר הצילו את המשק הישראלי מהתמוטטות. בתחילת 1952 הגה והוביל את המדיניות הכלכלית החדשה.
לוי אשכול	25.6.1952-26.6.1963	מפא"י	מפא"י	בתחילה המשיך ב"מדיניות הכלכלית החדשה", עליה הכריז קודמו בתפקיד אליעזר קפלן. בשנת 1954 ניתן היה לראות מפנה חיובי. סיוע רב שנתקבל מחוץ לארץ, וכן השילומים, היו בין הגורמים לכך שבשנים אלו (1954 - 1963) היה שיעור הגידול השנתי הממוצע בתוצר הלאומי הגולמי 10% לשנה, ואילו שיעור האבטלה ושיעור האינפלציה היו נמוכים מאוד. עם זאת, סממן כלכלי נוסף היה גידול בצריכה הפרטית, אשר השיג בהרבה את גידול התוצר לנפש, והביא אף לפער במאזן המסחרי בין היבוא ליצוא, וכן לתופעות של אי שוויוניות ופער בין העשירים לעניים. ב-9 בפברואר 1962 הכריז אשכול בשידור רדיו מיוחד לאומה על פיחות הלירה הישראלית לעומת הדולר מ-1.8 לירות לדולר, ל-3 לירות לדולר. הפיחות הביא לסערה במשק, לשביתות ולהעלאת מחירים. מטרת הפיחות הייתה נסיון לצרף את ישראל אל השוק האירופי המשותף, ולהוכיח עמידה בסטנדרטים הכלכליים הנדרשים לקראת מהלך זה. מטרה זו נכשלה. אמנם הסחר עם מדינות אירופה השתפר מעט, אך ככל שהייתה מטרת המהלך הורדת הצריכה הפרטית, הרי שהעלייה ברמת המחירים שנגרמה עקב הפיחות, התאזנה עם מערכת הצמדת השכר. כיום נראה צעד דראסטי זה כהקדמה ל"מיתון" שעליו הכריז אשכול, כראש ממשלה, בשנת 1966, שהיה אף הוא על רקע עלייה בצריכה הפרטית, ללא עלייה מקבילה בתוצר.
פנחס ספיר	26.6.1963-5.8.1968	מפא"י	המערך הראשון
זאב שרף	5.8.1968-15.12.1969	מפלגת העבודה	מפלגת העבודה
פנחס ספיר	15.12.1969-3.6.1974	מפלגת העבודה	המערך
יהושע רבינוביץ	3.6.1974-20.6.1977	מפלגת העבודה	לא היה ח"כ	הוביל צעדים מרחיקי לכת בתחום המסים: הרפורמה במס הכנסה בעקבות המלצותיה של "ועדת בן שחר" הטלתו של מס מעסיקים הטלתו של מס ערך מוסף. הנהיג מדיניות של "פיחות זוחל" – מנגנון אינפלציוני שהביא לירידה בערך הלירה אל מול הדולר בשיעור של 50 אחוז בתקופת כהונתו.
שמחה ארליך	20.6.1977-7.11.1979	המפלגה הליברלית	הליכוד	נתמנה לשר האוצר וסגן ראש הממשלה עם הקמת ממשלת בגין הראשונה אחרי "המהפך" של שנת 1977. בתפקידו זה חולל את "המהפך הכלכלי" - שורת רפורמות ברוח "השוק החופשי" שכללו את ביטול הפיקוח על מטבע חוץ, ביטול מסים (בעיקר מס נסיעות שהיה שנוא על ציבור הנוסעים לחו"ל) ועוד צעדים שהביאו להגדלת הצריכה ללא בסיס כלכלי איתן ולכן לא בלמו את האינפלציה הדוהרת, מורשת הממשלה הקודמת. ב-1979 נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות כשלון הרפורמות שלו באוצר.
יגאל הורביץ	7.11.1979-13.1.1981	הרשימה הממלכתית במסגרת תנועת לעם שבליכוד	הליכוד	בניסיונותיו להילחם באינפלציה הדוהרת החליף את הלירה בשקל, וכן ניסה להמחיש את מצב המשק בהשיבו לפונים אליו בבקשה לתקציבים במלים: "אין לי". בזכות זה זכה לכינוי "יגאל אין לי". כן נכנסה ללקסיקון הפוליטי זעקתו "משוגעים רדו מן הגג!", לאלה שלדעתו לא הבינו את המצב הכלכלי לאשורו והמשיכו "לחגוג". הוא פרש ב-1981, בשל חוסר גיבוי מצד הממשלה למאמציו לצמצם את הגרעון, דבר שביטויו האחרון לפני ההתפטרות היה קבלת דו"ח ועדת עציוני שהבטיח תוספת שכר למורים. הוא טען שכניעה לדרישות שכר והוצאות תקציביות אחרות יגררו תגובת שרשרת אינפלציונית במשק.
יורם ארידור	21.1.1981-15.10.1983	תנועת החרות	הליכוד
יגאל כהן-אורגד	18.10.1983-13.9.1984	תנועת החרות	הליכוד
יצחק מודעי	13.9.1984-16.4.1986	המפלגה הליברלית	הליכוד	עם הכנסו לתפקיד שר האוצר היה המשק הישראלי בתהליך אינפלציה של 400% לשנה. במשך שנתיים שבהן כיהן בתפקיד, מודעי ניווט תוכנית הבראה במסגרתה יזם הקפאת מחירים ושכר במשק, וכך הצליח לעצור את האינפלציה ולייצב את המשק. את חוויותיו מאותה תקופה שילב בספרו "מחיקת אפסים" (1988), הקרוי על שם המעבר משקל לשקל חדש שנערך בתקופתו, וכלל הורדת שלושה אפסים מהשקל.
משה נסים	16.4.1986-22.12.1988	המפלגה הליברלית	הליכוד	לזכותו נזקף חלק נכבד בהתאוששותה הכלכלית של ישראל בשנים אלו, שכן הצליח לבצע מהפכה זוטא, בהמירו חלק גדול מההלוואות של ממשלת ישראל בהלוואות בריבית נוחה יותר ובהקטנה (בפעם הראשונה מזה עשרות שנים) של מצבת חובות החוץ של ישראל.
שמעון פרס	22.12.1988-15.3.1990	המערך
יצחק שמיר	15.3.1990-11.6.1990	הליכוד	הליכוד
יצחק מודעי	11.6.1990-13.7.1992	הליכוד, המפלגה לקידום הרעיון הציוני	הליכוד, המפלגה לקידום הרעיון הציוני
אברהם שוחט	13.7.1992-18.6.1996	מפלגת העבודה
דן מרידור	18.6.1996-20.6.1997	הליכוד	הליכוד
בנימין נתניהו	20.6.1997-9.7.1997	הליכוד	הליכוד
יעקב נאמן	9.7.1997-18.12.1998	מטעם הליכוד	לא היה ח"כ
בנימין נתניהו	18.12.1998-23.2.1999	הליכוד	הליכוד
מאיר שטרית	23.2.1999-6.7.1999	הליכוד	הליכוד
אברהם שוחט	6.7.1999-7.3.2001	מפלגת העבודה	ישראל אחת	הנהיג את המשק בחלק מתקופות הגאות והפריחה שלו (תחילת שנות ה-90 ושנת 2000). מתנגדיו האשימו אותו בתקופות המיתון שבאו לאחר פרקי הגאות ובכך שמיהר להיכנע לתביעות ועדי העובדים להעלאות שכר. בשל כך זכה לפופולריות רבה בקדנציה הראשונה שלו, אך בקדנציה השנייה כבר קיבל את הכינוי "בייגה אין לי". התאמץ להחיל את המיסוי בישראל לא רק על העבודה אלא גם על ההון. במיוחד זכורה הצעתו להטיל מס על הבורסה, הצעה שבוטלה מאוחר יותר על ידי רבין. כהונתו כשר אוצר התאפיינה ביחסים צוננים עם נגיד בנק ישראל, יעקב פרנקל על רקע נושא שיעור הריבית במשק. שוחט התנגד למדיניות השמרנית של פרנקל ולשימוש שעשה בהעלאות הריבית.
סילבן שלום	7.3.2001-28.2.2003	הליכוד	הליכוד
בנימין נתניהו	28.2.2003-9.8.2005	הליכוד	הליכוד	הוביל מדיניות קפיטליסטית שמרנית תקיפה, וניסה לקדם יוזמות ברוח משנתה של מרגרט תאצ'ר להפחתת הוצאות הממשלה, קיצוצים בתקציבי הרווחה והפרטת חברות ממשלתיות. צעדים בולטים של נתניהו: בתחילת כהונתו האיץ רפורמה שבאה להקטין את המס על הכנסה מעבודה, ובמקביל ביטל פטורים והרחיב את בסיס המס. בין הפטורים שביטל בולט ביטול הקלות המס לתושבי יש"ע, צעד שבו העדיף גישה כלכלית על-פני גישה פוליטית. באמצע 2004 הוביל מהלך נוסף של הורדת נטל מס ההכנסה על יחידים ועל חברות. בסוף כהונתו יזם רפורמה נוספת, שהמשיכה את המגמה של קודמתה. ערך רפורמה מרחיקת לכת בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שבמסגרתה הולאמו הקרנות הגרעוניות, שעליהן ריחפה סכנה של פשיטת רגל, ואילו הקרנות המאוזנות שבבעלותן נמכרו לחברות הביטוח. צעדים אלה נועדו לתת פתרון לטווח ארוך לבעיית הגרעון האקטוארי באחדות מקרנות הפנסיה. הוביל את תאגוד הנמלים, לשם יצירת תחרות בין הנמלים. במדיניותו התקיפה שינה נורמות של מדיניות הרווחה שהונהגו במדינה בהדרגה במשך שנים, והביא לקיצוץ בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. חריף במיוחד היה הקיצוץ בקצבאות הילדים, שהתאפשר בזכות הרכב הקואליציה, שבה לא נכללו מפלגות דתיות. בתחילת 2004 הוביל קיצוץ מיסים על קשת רחבה של מוצרי צריכה, והקדים בחודשים אחדים את החזרת המע"מ לשיעור של 17%. בסוף 2004 התברר כי שיעור הצמיחה היה גבוה באופן משמעותי מאשר בשנים עברו. בשנת 2005 קידם בנחישות את הרפורמה בשוק ההון, בהתאם להמלצותיה של "ועדת בכר".
אהוד אולמרט	7.11.2005-4.5.2006	הליכוד, קדימה	הליכוד, קדימה
אברהם הירשזון	4.5.2006-	קדימה	קדימה