חוק יסוד: הכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חוק יסוד: הכנסת

תאריך לועזי	12 בפברואר, 1958
תאריך עברי	כ"ב בשבט התשי"ח
כנסת	שלישית
עיקרי החוק	קביעת הכנסת כבית הנבחרים של המדינה. מקום מושב הכנסת בירושלים שיטת הבחירות ונהלי כהונת חברי הכנסת. אורך הקדנציה ונהלים לשינוי החוק.
נוסח מלא	אתר הכנסת

חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית.

חוק יסוד זה אינו מגדיר את סמכויותיה של הכנסת (ראו הצעת חוק יסוד: החקיקה), אך קובע בסעיף 1 שלו כי: "הכנסת היא בית-הנבחרים של המדינה".

סעיף 2 לחוק היסוד קובע: "מקום מושבה של הכנסת הוא ירושלים", ובסעיף 3 נאמר: "הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר".

חוק יסוד: הכנסת עוסק באורך כהונתה של הכנסת, שיטת הבחירות, הזכות לבחור ולהיבחר, כהונת חברי הכנסת, חסינות חברי הכנסת ובנייני הכנסת, עבודת הכנסת, עבודת ועדות הכנסת ועוד.

[עריכה] סעיפים משוריינים בחוק

סעיף 4 - שיטת הבחירות: "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת".

סעיף 9א - הארכת תקופת כהונת הכנסת: (א)הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות.
(ב)מבלי לגרוע מהוראות סעיף 34, רשאית הכנסת, בהחלטה ברוב חבריה, להקדים את מועד הבחירות שנקבע לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהמועד החדש לא יהיה מוקדם מהמועד לקיום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9.

סעיף 34 - פיזור הכנסת טרם הזמן: "לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לענין זה, ברוב חברי הכנסת"

סעיפים 44-45 - יציבות החוק: "44. על אף האמור בכל דין אחר, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.
45. אין לשנות סעיף 44 או סעיף זה, אלא ברוב של שמונים חברי כנסת"

סעיף 46 לחוק קובע כי הרוב הדרוש לעיל לענין שינוי סעיפים מסוימים, יהא דרוש לגבי כל אחת משלוש הקריאות בכנסת (קריאה ראשונה, שניה ושלישית).

[עריכה] תיקונים מרכזיים

תיקון מס' 9 (נחקק: י"ג באב התשמ"ה, 31 ביולי 1985) - הוסיף את סעיף 7א, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שלא לפסול את רשימות כך והרשימה המתקדמת לשלום. הסעיף קובע שלא תשתתף רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה, או הסתה לגזענות.

תיקון מס' 10 (נחקק: כ"ו באדר ב' התשמ"א, 1 באפריל 1981) - הוסיף את סעיפים 42א ו-42ב, אשר קובעים את מעמדו של חבר כנסת שהורשע בעבירה פלילית, הן טרם נתינת פסק הדין הסופי (סעיף 42ב), והן לאחר נתינת פסק הדין הסופי בעניינו (סעיף 42א).

תיקון מס' 12 (נחקק: כ"ח בשבט התשנ"א, 12 בפברואר 1991) - הוסיף את סעיף 6א, המגביל את יכולתם של חברי כנסת לפרוש מסיעתם ולעבור אל סיעה הקיימת באותה הכנסת, בכלל ותמורת טובות הנאה בפרט, ואף קובע כי "חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת".

תיקון מס' 30 (נחקק: י"ב באדר התשס"א, 7 במרץ 2001) - הוסיף את סעיף 36א, הקובע כי אם לא נתקבל בכנסת חוק תקציב המדינה עד לתאריך 31 במרץ באותה השנה, אזי יחשב הדבר כאילו הכנסת החליטה להתפזר טרם סיום כהונתה, ויערכו בחירות לכנסת בתוך 90 ימים.
סעיף קטן (ב) לאותו התיקון מסייג ואומר, כי אם התקיימו בחירות לכנסת, או התקבל חוק לפיזור הכנסת, או שנשיא המדינה פתח בהליכים להרכבת ממשלה חדשה, בין היום בו אמורה הממשלה להגיש את התקציב (שהוא, לכל המאוחר, 1 בנובמבר שלפני תחילת שנת הכספים) לבין תום שלושת החודשים הראשונים של שנת התקציב (31 במרץ) - אזי חוק תקציב המדינה חייב להתקבל בכנסת עד 31 במרץ, או עד 45 יום מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר, ואם לא מתקבל החוק עד אז - הכנסת מתפזרת, ועורכים בחירות בתוך 90 יום.