התפתחות אורבנית של חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דוגמאות לסגנונות הבנייה השונים בחיפה. משמאל - בית הדין לעבודה - מבנה ערבי מתחילת המאה ה־20. במרכז התמונה - הסגנון הנאו-קלאסי של המבנים הבהאיים, בראש התמונה - מלון דן הבנוי בסגנון האדריכלות המינימליסטי ומלון נוף הבנוי בסגנון הברוטליסטי ובצד שמאל עליון - הסגנון המודרני של מגדלי פנורמה.

תיכנונה האורבני של חיפה הוא תיכנון יוצא דופן מבחינה עירונית. שונות זו נוצרה הן מסיבות טופוגרפיות - המבנה הטופוגרפי של הר הכרמל, שעליו ולמרגלותיו מצויה העיר חיפה, והן מסיבות היסטוריות הקשורות לאירועים ההיסטוריים והמאבק בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין התנועה הציונית.

[עריכה] המאה ה־19

בית העם הטמפלרי

מיקומה של חיפה העתיקה ("חיפה אל־עתיקה") אינו ידוע במדוייק כיום. ההתיישבות המרכזית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה הייתה המושבה הגרמנית, בשנת 1868. בראשית שנות ה-90 הוקמה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות - ארד אל יהוד.

[עריכה] מבנים בעלי חשיבות

[עריכה] המאה ה־20

המבנה הראשי של הטכניון - 1913

בניין בית הספר הריאלי

[עריכה] ראשית המאה ה־20

בראשית המאה ה־20 החלה ההתפתחות של השכונות היהודיות לכיוון מערב ונבנו שכונות בין העיר העתיקה למושבה הגרמנית שהעיקרי במבני אזור זה היה מבנה הטכניון הישן ובניין בית הספר הריאלי

[עריכה] שנות ה־20

בין השנים 1919-1920 תיכנן מתכנן הערים הבריטי פטריק גדס תוכנית־אב עבור אזור הדר הכרמל ועבור אזורי מרכז הכרמל ושכונת אחוזה. מאוחר יותר (בשנים 1922-1923) הכין גדס תוכנית עבור אזור "הכרמל האדום" - לימים שכונת נווה שאנן. בשנת 1923 נערכה תחרות לתכנון המרכז המסחרי בחיפה ותוכניתם של האדריכלים מנדלסון ונויטרה זכתה, אולם התוכנית השמרנית יותר של האדריכל פריץ קורנברג הייתה זו שבוצעה לבסוף. שכונת הדר הכרמל הוקמה כ"עיר גנים" על פי תוכניתו של ריכרד קאופמן משנת 1922, ובדומה לאחוזת בית נועדה להוות אזור מגורים והשכלה, בלא אזורי מסחר. סגנון הבנייה המאפיין את שנות ה־20 הינו סגנון אקלקטי המשלב מוטיבים ים תיכוניים עם סגנון הבנייה הבינלאומי. האדריכל המזוהה עם סגנון זה הוא אלכסנדר ברוולד אשר בנה את בניין הטכניון הישן.

[עריכה] מבנים בעלי חשיבות

בניין עיריית חיפה
בניין בנק אפ"ק

[עריכה] שנות ה־30 וה־40

בשנת 1929 הזמינה חברת גב ים את מתכנן הערים הבריטי פטריק אברקורמבי לתכנן את אזור מפרץ חיפה, ועל פי תוכניותיו הוקמו אזורי התעשייה במפרץ, שדה התעופה של חיפה וכן המסוף לצינור הנפט העיראקי ובתי הזיקוק. בסוף שנות ה־20 ייבשו הבריטים את אזורי הים הצפוניים לקו מסילת הברזל של ימינו, והקימו באזור זה את אזור המרכז המסחרי העירוני שנקרא אז "רחוב המלכים" (רחוב העצמאות של ימינו) - אזור שנבנה בסגנון מנדטורי אופייני. בניית המרכז המסחרי העירוני פרי תיכנונו של האדריכל הבריטי קליפורד הולידי שמרה על חזית אחידה משני צידי הרחוב. סגנון בניה זה נחשב לסגנון השונה מסגנון הבאוהאוס ונקרא "סגנון מנדטורי". בשנת 1933 נפתח נמל חיפה ורחוב המלכים הפך למרכז המסחר החיפאי. על אף שעל פי התוכנית המקורית שכונת הדר הכרמל נועדה להוות אזור מגורים בלבד, בשל מאורעות תרפ"ט (1929) החלה הקמת מרכזים מסחריים בשכונת הדר. בין השנים 1935-1937 נבנה בית הקרנות המפריד בין בניין הטכניון לרחוב הרצל. ושכונת הדר התפתחה מזרחה לכיוון כיכר מסריק בהתאם לתיכנונו של האדריכל אדולף ראדינג (בין השנים 1941-1943) וכן נבנה בית הכנסת הגדול בשנת 1937.

בשנת 1939 החלה בניית המרכז המסחרי במרכז הכרמל, ב"כיכר הצנובר", המהווה אזור הבילויים המרכזי של חיפה כיום. תושבי מרכז הכרמל התנגדו לבניית מרכז מסחרי זה מאחר ושאפו ששכונתם תהיה שכונת מגורים בלבד. בשנת 1938 הוקם בשכונה גן בוטני (שנקרא היום גן האם), בו התפתח גן החיות הלימודי חיפה.

בשנות ה־30, בשל המונופול הערבי על סיתות האבן והשאיפה של המוסדות הציוניים להמשיך את תנופת הבנייה בעיר, פסק ציפוי הבניינים באבן והחל ציפוי בניינים בטיח. לאחר בניית בית החרושת למלט "נשר" פנו מוסדות היישוב לשלטון הבריטי וביטלו את צו העזר העירוני הדורש ציפוי הבתים באבן (צו הקיים עד היום בירושלים). הסגנון המאפיין את הבנייה החיפנית בשנים אלה הוא הסגנון ההומוגני של האדריכל יוחנן רטנר, סגנון הקרוב במהותו לאסכולה הוינאית של האדריכלים ואגנר והופמן (אין מדובר בסגנון הבאוהאוס).

בעקבות המרד הערבי הגדול נערכה תחרות של ועד שכונת הדר הכרמל לבניית בניין שוק תלפיות אשר נועד להחליף את השווקים הערביים של העיר. בתחרות זכה האדריכל משה גרשטל והמבנה הוקם בשנת 1940.

שכונת בת גלים שהוקמה במערב העיר הוקמה בסגנון הבנייה המודרני, ונבנו בה, בין היתר, בשנת 1933 בניין הקזינו (על פי תכנונו של האדריכל גולדברגר) ובניין בית חולים רמב"ם (אשר נבנה בשנת 1937 בסגנון באוהאוס על פי תוכניתו של מנדלסון).

[עריכה] מבנים בעלי חשיבות

מקדש הבאב, הגנים הבהאיים

בית הקרנות
בניין בית המשפט
בניין שוק תלפיות
בניין הקזינו

[עריכה] שנות ה-50

שנות ה-50 של המאה ה-20 מאופיינות בבניית שיכוני מגורים בסגנונו של לה קורבוזיה - שיכונים שנועדו לאפשר את הוצאת העולים החדשים מהמעברות. דוגמאות לבניינים אלה מצוייות ברמת הדר ובנווה שאנן. מבנים אלה נבנו מבטון מזויין וצורתם צורת קופסה. בשנים אלה נבנה המבנה הראשון של הגנים הבהאים - מקדש הבאב בעל הכיפה המוזהבת שהפכה סמל של העיר חיפה.

[עריכה] שנות ה־60 וה־70 - התקופה הברוטליסטית

מגדל אשכול

בשנות ה־60 וה־70 נבנו מספר בניינים על רכס הכרמל אשר שינו את קו הרקיע של ההר, ובשל כך יצרו ויכוח ציבורי רב. הראשון שבהם היה מבנה מלון דן כרמל, שנבנה בין השנים 1961-1963 על פי תוכניתו של האדריכל רוזוב. בשנות ה־70 נבנה מלון נוף. מבנה נוסף השובר את קו הרכס הוא מגדל אשכול על־פי תוכניתו של האדריכל הבינלאומי אוסקר נימייר.

[עריכה] שנות ה־80 וה־90 - התקופה המודרנית

מגדלי "דן פנורמה" שניבנו בשנות ה־80 מהווים דוגמה לבנייה המתעלמת ממאפייני הר הכרמל. המגדלים שתוכננו על ידי האדריכלים גלעד וקומט, ונבנו בשנת 1980 שוברים את קו הרכס וניתן לראותם מרחוק. בשנים אלה הושלמה בניית הגנים הבהאים על בנייניהם הבנויים בסגנון אדריכלות נאו-קלאסית.