בני עקיבא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בני עקיבא היא תנועת נוער בינלאומית. בני עקיבא ישראל מהווה את תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי בישראל.
שמה של התנועה נגזר משמו של רבי עקיבא, שמסמל הן את הגבורה היהודית והן את לימוד התורה. סמלה מבטא את האתוס המרכזי שלה, "תורה ועבודה": לוחות הברית ולצדם עלי זית וחיטה ומעליהם חרמש וקלשון, על הלוח הימני כתובה האות ת' המסמלת את התורה ועל הלוח השמאלי כתובה האות ע' המסמלת את העבודה. פתגם ברוח זו המהווה נר לרגלי התנועה הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", הנטבע על ידי זלמן שרגאי . שמו של בטאונה הרשמי הוא "זרעים", המבטא מצד אחד קשר לתורה (סדר זרעים הוא הסדר הראשון בסדרי המשנה) ומצד שני קשר לעבודת החקלאות.
תוכן עניינים |
היסטוריה
התנועה נוסדה בל"ג בעומר ה'תרפ"ט (28 במאי 1929), בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת נער בן 19, וגורמים נוספים מהפועל המזרחי (כיום מפד"ל).
בשנת תרצ"ד שלח הראי"ה קוק מכתב ברכה לכינוס מדריכים ובו כתב: "יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר".
סמוך להקמתה הצטרף לתנועה הרב משה צבי נריה, שנחשב מאז לרב התנועה, בעידודו הנלהב של רבו, הראי"ה קוק, שרכש חיבה יתירה ועמוקה לתנועה (לקוטי הראי"ה עמ' 466 - 467). התחברותו של הרב נריה לבני עקיבא משכה את התנועה לכיוון התורני של הרב קוק, והובילה, בהמשך, לייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בשנת 1940. בעקבות ישיבה זו קמו "ישיבות בני עקיבא" נוספות. הרב נריה חיבר את המנון בני עקיבא ב-1932 (ראה להלן), ערך את בטאונה, "זרעים", במשך שנים רבות, וככלל, התווה את דרכה החינוכית-תורנית-אמונית.
בעבר היה לתנועה אופי חלוצי-התיישבותי, ומכאן הקשר שלה לקיבוץ הדתי. עם הזמן חל שינוי בתפיסת עולמה של התנועה, בייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, ויעד ההגשמה הורחב למושבים שיתופיים ובמקביל לכך הודגש בתנועה ערך ההתיישבות בשטחים שנכבשו, ולתנועה היה חלק מרכזי בהקמת ההתנחלויות ביש"ע. השפעתם של ישיבת מרכז הרב ותנועת גוש אמונים על התנועה עלה מאוד, וכך גם הכיוון הפוליטי של התנועה שעבר בצורה גורפת ימינה.
במקביל גם גדל הדגש בתנועה על לימוד תורה, חינוך ויעדים לאומיים כלליים. בהתאם למגמות אלו עבר הדגש משירות בנח"ל לישיבות הסדר או לשירות צבאי מלא (לבנים) ושירות לאומי (לבנות). כמו כן, בשנות ה-90 חלה עלייה בנטייה ללימודים במדרשות גבוהות לבנות ובמכינות הקדם צבאיות. לישיבות בני עקיבא, לאולפנות, לישיבות ההסדר ולישיבות הגבוהות השפעה רבה על התנועה ועל צביונה.
תחום ההגשמה בתנועה, מתמקד בשנים האחרונות בעיקר בעשייה למען החברה, בשאיפה "לתקן עולם במלכות שד-י". העשייה באה לידי ביטוי באמצעות סניפי עולים, שבטי 'יובל', של"פ (שמיניסטים לעיירות פיתוח) ופרויקטים שונים ("השחר", "יחדיו", גרעיני "נחשון" ועוד).
כיום מזכ"ל התנועה הוא הרב בני נכטיילר, שלפני מינויו זה היה ראש ישיבת בני עקיבא ברעננה. וסמזכ"ל התנועה כיום הוא רני רוזנהיים.
מתוך חוקת התנועה
"תנועת בני עקיבא מחנכת את חניכיה לחיי תורה שלמים, לאהבת העם כולו, לאהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל ולמילוי תפקידים חלוציים בבנינה ובהתפתחותה החומרית והרוחנית לקראת הגשמת החזון של מדינה יהודית הבנויה על אשיות התורה והמסורה".
צורת פעילות
בני עקיבא ישראל
כקדם התנועה משמשים סניפי תנועת הילדים עוז לילדי כיתות א'-ג'.
לבני עקיבא ישראל מתקבלים החל מכיתה ד', ולכל שכבת גיל מכיתה ד' עד כיתה ח' ישנו שם שבט, המשותף לכל החניכים בארץ ובעולם בני אותה שכבה, החניכים בגילאים אלו מכונים חבריא א'. במעבר לכיתה ט', עוברים החניכים למה שמכונה חבריא ב', כשאז ניתן לשכבת הגיל שלהם בכל הארץ שם קבוע, המלווה את הבוגרים לכל חייהם. ישנם בוגרים הממשיכים בפעילות בתנועה בכל מיני צורות גם לאחר סיום בית הספר התיכון, לדוגמה, בפעילות הדרכה או פעילות התנדבותית, ואלו מכונים חבריא ג'.
המעבר לשבט גבוה יותר מתבצע לאחר מערך פעולות הנקרא "חודש ארגון", המתקיים בכל הארץ במשך חודש חשון, ובמהלכו עושים החניכים ימים כלילות בניקוי, צביעה וקישוט הסניף, סביב נושא שנקבע על ידי ההנהלה הארצית. כמו כן הפעילות הדידקטית באותו החודש סובבת סביב אותו נושא. בסיום "חודש הארגון" מתקיימת "שבת ארגון" חגיגית (בדרך כלל בפרשת תולדות), בה החניכים מציגים את הפעילות שהתבצעה במהלך החודש. במוצאי אותה שבת מתקיים טקס ארוך ומושקע בו מתבצע הלכה למעשה המעבר לשבט הגבוה. שיאו של טקס זה הוא מתן שם השבט הקבוע לחניכים העולים ל"חבריא ב'". שם השבט החדש נקבע בידי המליאה של בני עקיבא, המתכנסת כשבוע קודם לכן.
הפעילות הרוטינית בבני עקיבא נערכת במהלך השנה באמצע השבוע ובעיקר בשבתות. במהלך השבוע נערכת פעולה או שתיים בשעות אחר הצהריים. בשבת נערכת פעולה קבועה בערב שבת לחבריא ב', ובשבת אחרי הצהריים גם לחבריא א'. בתחילת הפעילות בשבת מתבצע "מפקד", שבו מונים את מספר החניכים, ושרים את המנון התנועה.
כל סניף מנוהל בידי מרכז או מרכזת (קומונר או קומונרית) ולעיתים אף שניים (בסניפים גדולים), אלו מתפקדים למעשה כמנהלי הפעילות בסניף ובידם הסמכות בכל האמור לעניינים פנים סניפיים. מעליהם מצויה הנהלה מחוזית ומעליה ההנהלה הארצית ובראשה המזכ"ל. החלטות חשובות לגבי דרכה ועמדותיה של התנועה, מתקבלות על ידי המליאה, המורכבת מפעילים בתנועה לצד רבנים ומזכ"לים לשעבר, וכן על ידי הועידה הארצית המתכנסת אחת לכארבע שנים. הקומונריות שכיחות הרבה יותר מאשר קומונרים והן עושות את תפקידן כחלק מן השירות הלאומי. הקומונר מתחלף על פי רוב כל שנה ולעיתים כל שנתיים. בסניפים מסוימים מצוי גם רב סניפי.
בני עקיבא העולמי
מטרות בני עקיבא העולמי שונות ממטרות בני עקיבא ישראל, ולכן, בהתאמה, גם צורת הפעילות בסניפים. לבני עקיבא העולמי יש כ-150 סניפים, הפרושים בכל העולם. לסניפים מגיעים יהודים מכל גווני העולם היהודי, דתיים וחילוניים כאחד. הפעילות מתבצעת תוך מתן דגש על הזהות היהודית של החניכים, כדי למנוע את התבוללותם. עוד פועלת בני עקיבא כדי לקדם את העלייה לארץ ישראל ממניעים ציוניים. המדריכים, הקומונר ושאר אנשי הצוות הם בדרך כלל שליחים מארץ ישראל, הטסים לחו"ל לכמה שנים לשם מטרה זו. מזכ"ל בני עקיבא העולמית כיום הוא זאב שוורץ שהחליף בשנת 2006 את גאל גרינולד
מחוזות וסניפים
בתנועה קיימים 7 מחוזות אשר כל מחוז בפני עצמו אחראי לתפקוד הסניפים שבשליטתו, להלן רשימת המחוזות ומספר הסניפים אשר בשליטתם:
- מחוז צפון - מונה כ- 50 סניפים
- מחוז חיפה - מונה כ- 42 סניפים
- מחוז שרון/שומרון - מונה כ- 53 סניפים
- מחוז דן - מונה כ- 35 סניפים
- מחוז ירושלים - מונה כ- 64 סניפים
- מחוז יהודה - מונה כ- 36 סניפים
- מחוז דרום - מונה כ- 40 סניפים
תנועה מעורבת בדיעבד או לכתחילה
שאלת הפעילות המעורבת של בנים ובנות גם יחד עלתה מאז הקמתה. ויכוחים רבים ונוקבים התנהלו בין רבנים ומנהיגים בציונות הדתית לגבי פעילות זו.
המתנגדים הגדולים לפעילות מעורבת היו הרבנים שלמה אבינר וזלמן מלמד. מצד שני אנשי הקיבוץ הדתי ורבנים נוספים כמו הרב אליקים אלינסון והרב צפניה דרורי רבה של קריית שמונה, צידדו בפעילות מעורבת. באותה עת ד"ר אמנון שפירא שהיה מזכ"ל התנועה הוציא חוברת ובה קיבץ דעות הלכתיות להתיר פעילות מעורבת. בהסכמתו לספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ כתב אחד ממקימי התנועה הרב משה צבי נריה, שהתנועה קמה מעורבת אך פניה מועדות להפרדה שתבוא כאשר הרמה הרוחנית תאפשר זאת.
הסנונית הראשונה להפרדת הפעילות היה סניף הרובע היהודי בירושלים שבין מקימיו היה הרב אליעזר מלמד בנו של הרב זלמן מלמד (בסביבות 1980), שנחשבה ל"עוף המוזר" של התנועה. אי קבלתה של התנועה את סניף הרובע, ואי הסכמתה לקיום סניפים נפרדים, הביא לידי כך שהתפצלה ממנה תנועת אריאל, הקרובה לחוגי ישיבת מרכז הרב ודוגלת בהפרדה מלאה בין המינים.
בסניפים נוספים של בני עקיבא (בעיקר בהתנחלויות ולאחרונה גם באזורים עירוניים) הופרדה הפעילות בין בנים לבנות אם כי לא לכדי סניפים נפרדים כדוגמת אריאל. בזמנו של מוטי יוגב, כמזכ"ל, התעצמה הלגיטימציה שניתנה לפעילות נפרדת. לעומת גישה זו, נשמעו קולות, כגון קולו של הרב יובל שרלו שטוענים שאין לראות בשילוב בין המינים פשרה אלא אידאל.
המנון התנועה
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: יד אחים |
- יד אחים / המנון בני-עקיבא
- מילים: הרב משה צבי נריה ; לחן: מ.פרלמן
- יד אחים לכם שלוחה, הנוער החביב
- על דגלנו כולכם, חנו מסביב
- יזהיר לכם כוכב תורה
- דרככם סוגה בעבודה
- בלב אמיץ ובעזרת ה´, עלה נעלה!
- קדימה בני-עקיבא, הידד במעלה!
- מולדת זו, ארץ אבות, ארצנו הקדושה
- מידי אביר-יעקב לנו מורשה
- ראשינו בעמקי תורתה
- כפינו ברגבי אדמתה
- בלב אמיץ ובעזרת ה´, עלה נעלה!
- קדימה בני-עקיבא, הידד במעלה!
מבנה ושבטים
שבטים בשכבה הצעירה
שמות השבטים בשכבה הצעירה (החל מכיתה ד' ועד כיתה ח'), הינם שמות קבועים הניתנים לכל שכבת גיל ברמה הארצית. לדוגמה: שבט נבטים כולל את כל החניכים בארץ בשכבת הגיל של כיתה ד'. במעבר לכיתה ה' הם עוברים, שוב ברמה הארצית, לשבט ניצנים, וכך הלאה עד כיתה ח'.
- נבטים - חניכים בני כיתה ד'
- ניצנים - חניכים בני כיתה ה'
- מעלות - חניכים בני כיתה ו'
- מעפילים - חניכים בני כיתה ז'
- הרא"ה - חניכים בני כיתה ח' (על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק)
- יובל-שבט לילדים עם מוגבלויות (קיים בחלק מהסניפים)
בסניפים רבים קיים שבט זרעים (לעתים מכונה גם שבט הכנה) - חניכים בתחילת כיתה ד' שעוברים שבוע הכנה. לעומתם יש שמכינים את החניכים לתנועת הנוער על ידי "עוז". כמו כן, בסניפים רבים קיים גם שבט יובל, שאליו משתייכים ילדים בעלי מוגבלויות. בנוסף ישנם שבטים בשם אחידן שבטים של עולים חדשים מאתיופיה (שעדיין נמצאים במרכזי קליטה ועוד לא יודעים לדבר עברית וכדומה). "אחי"- היהודים באתיופיה הם בעצם האחים של כולנו, "דן"- שם השבט מ-12 השבטים שעל פי המסורת ממנו יצאו יהודי אתיופיה.
שבטים בוגרים
במעבר מכיתה ח' לכיתה ט', בסוף "שבת הארגון", מקבלים החניכים שם קבוע המלווה אותם מאותו יום והלאה לכל חייהם. כל שם המופיע להלן מציין למעשה את שנת הצטרפותו של החניך לחבריא ב', וממילא את המחזור בו סיים ולמעשה את גילו.
בשיח המקובל בין בוגרי בני עקיבא, מקובל לשאול לשם השבט בו בגרו בני שיחם, במקום, לדוגמה, לשאול לגילם.
רשימת השבטים הבוגרים (בסוגריים - שנת הלידה של חניכי מחזור הבוגרים):
גרעין א (1926), גרעין ב (1927), גרעין ג (1928), גרעין ד (1929), גרעין ה (1930), גרעין ו (1931), גרעין ז (1932), נתיבות (1933), עציון (1934), גאולים (1935), איתנים (1936), מתנחלים (1937), הטירה (1938), אמונים (1939), יבנה (1940), נחלים (1941), מרחבים (1942), חלוצים (1943), נטעים (1944), עלומים (1945), אורים (1946), שח"ל (1947), מגשימים (1948), גלבוע (1949), נחשון (1950), להגשמה (1951), יחדיו (1952), מוריה (1953), הראל (1954), צורים (1955), שח"ם (1956), שובה (1957), ישורון (1958), כיסופים (1959), גולן (1960), רעות (1961), עמיחי (1962), אריאל (1963), היובל (1964), התחיה (1965), צוריאל (1966), עמיעד (1967), אלישיב (1968), אחוה (1969), ידידיה (1970), החלוץ (1971), דרור (1972), עצמאות (1973), הצבי (1974), המבשר (1975), עמישב (1976), נחלה (1977), ברמה (1978), אחדות (1979), אמונה (1980), שלם (1981), נריה (1982), התקומה (1983), יחיעם (1984),עוז (1985) קוממיות (1986), עמיצור (1987), אלעד (1988), לביא (1989), אחיה (1990), נצח (1991), שבות (1992).
ראו גם
- מרכז ישיבות בני עקיבא
- תנועת אריאל
- תנועת עזרא
- ציונות דתית
- מפד"ל
- צוות הווי בני עקיבא - הלהקה הייצוגית של התנועה
- עקיבא
- פרויקט השחר
- של"פ
קישורים חיצוניים
- אתר תנועת בני עקיבא בישראל
- אתר תנועת בני עקיבא העולמי
- פורום בני-עקיבא, באתר כיפה
- פורום בני-עקיבא - חבריא ג', באתר כיפה
- וידאו של המנון התנועה, באתר ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה
- אתר חבריא ב'
- אתר שבט נצח
- בלוג סניף בני עקיבא "חפציבה" נתניה
| אריאל | בית"ר | בנות בתיה | בני עקיבא | האיחוד החקלאי | המחנות העולים | הנוער הלאומי | הנוער העובד והלומד כולל חטיבת בני המושבים הצופים העבריים | הצופים הערבים | השומר הצעיר | מכבי צעיר | נוער תל"ם | תנועת הנוער הערבי | עזרא |
