קריית ים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| קריית ים | |
|---|---|
 |
|
| שם באנגלית | Qiryat Yam |
| מחוז | חיפה |
| תאריך יסוד | 1941 |
| אוכלוסייה | 38,400 |
| שטח שיפוט | 7,000 ד' |
| דירוג חברתי-כלכלי | בינוני (5 מתוך 10) |
| אוכלוסיה לפי גילאים | |
| גילאי 0 - 4 | 5.8% |
| גילאי 5 - 9 | 5.9% |
| גילאי 10 - 14 | 7.1% |
| גילאי 15 - 19 | 7.9% |
| גילאי 20 - 29 | 15.3% |
| גילאי 30 - 44 | 16.8% |
| גילאי 45 - 59 | 19.4% |
| גילאי 60 - 64 | 4.9% |
| 65 ומעלה | 16.8% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 13 |
| – יסודיים | 9 |
| – על-יסודיים | 8 |
| תלמידים | 6166 |
| – יסודיים | 3083 |
| – על-יסודיים | 3151 |
| מספר כיתות | 226 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 27.6 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 | |
קריית ים היא עיר במחוז חיפה בישראל, ממוקמת 30 קילומטר צפונית לחיפה, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות. שטח השיפוט שלה הוא 7,000 דונם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1976. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2003 יש בקריית ים 38,400 תושבים. רוב תושבי קריית ים הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,097 נשים לכל 1,000 גברים.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני (5 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 54.7 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 4,659 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).
בקריית ים שלושה בתי ספר תיכונים וחטיבות בינים: רבין, רודמן ולוינסון.
בבתי הספר רבין ורודמן פועלת תוכנית מופת.
בקריה פועלות שתי תנועות נוער: הנוער העובד והלומד ובני עקיבא. ראש העיר הנוכחי של קריית ים הוא עו"ד שמואל סיסו.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת 1928 הוחל תכנונו של האזור ונקנו 9000 אקרים (כ- 37,000 דונם) באזור מפרץ חיפה, על-ידי החברות East Palestine Coperation והקרן הקיימת לישראל. רוב האזור היה נגוע בביצות ובמלאריה, אך שתי החברות החלו במלאכת הייבוש ופיתוח האזור. האזור תוכנן על-פי שיטת "תכנון ערים מודרניות", והאזור חולק לאזורי מגורים, תעשייה וחקלאות.
בשנת 1939 חברת הבנייה "גב-ים" קנתה חלק מהאזור והחלה בבניית השכונה הראשונה. בשלב הראשון נבנו 60 יחידות דיור, ש- 40 מתוכן הועמדו לרשות הצבא הבריטי, והשאר הוצעו למכירה. בתחילה נבע בלבול בין שמות היישוב החדש: "קריית ים" או "גב-ים" מאחר ועל אתרי הבנייה התנוססו שלטים גדולים של של חברת הבנייה "גב-ים", מה שגרם לבלבול בקרב הבאים ליישוב. על מנת ליישב זאת, פרסמה המועצה המקומית ב"דפים לקריית ים", מיולי 1954, מודעה בזו הלשון: "תושב נכבד! שם קרייתנו הוא קריית-ים ולא גב-ים. מעתה תאמר רק: קריית ים!".
מיקומו של היישוב היווה נקודה אסטרטגית חשובה עבוד הבריטים, זאת בעיקר לשם הגנה על נמל חיפה ובתי הזיקוק ועל כן הוצבו על החוף מגדלי תצפית וסוללה בת שני תותחים בני שישה אינטש כל-אחד. כמו-כן, הוקם ביישוב בית ספר לתותחנים, מחנה צבאי בריטי ומגורי נוטרים סמוך למחנה, לחלק מהנוטרים, ששמרו על מחנות הצבא בקרית-מוצקין.
[עריכה] תחילת ההתיישבות
גרעין המתיישבים הראשון הגיע בשנת 1941 מנסיבות וסיבות שונות. הנוטרים אשר הוצבו בתחנה מתוקף תפקידם החליטו להתמקם ביישוב ולהיות לתושבי קבע (ביניהם:יעקב נמרי, צבי שטיגליץ, אשר פרדין ועוד). עם קבוצה אחרת של מתישבים נמנו חילים יהודיים, אשר שירתו בצבא הבריטי ולאחר שחרורם החליטו להשאר ולהתישב במקום (ביניהם: משר אדלר ושלום קרניאל). קבוצה שלישית כללה את משוחררי הבריגדה היהודית במלמת העולם השנייה ובשנת 1946 באו לקריית ים ובנו בה את ביתם (ביניהם: חיים לייטר, יעקב זייפרט ושמעון קראוס (אחיה של אליזבט בן-דב)). קבוצה רביעית הורכבה בעיקר מזוגות צעירים יוצאי אירופה.
ראש המועצה הראשון היה מושה קובר וסגנו טוביה הוברמן אשר נבחרו לראשות המועצה (הכללה 14 חברים). לצורך איוש משרת מזכיר המועצה התקיים מכרז בו זכה בנימין פרידמן (אפרת) בשנת 1955, שלימים היה לראש המועצה השני ולראש העיר הראשון בין השנים 1981 - 1976.
[עריכה] קשיים ראשונים
בראשית ימיה של קריית-ים, נאלצו המתיישבים הראשונים להתמודד עם תנאי מחייה קשים ביותר, כגון העדר אמצעי תחבורה, העדר שירותים אלמנטריים ואף יללות תנים. עם זאת, מצוקת חשמל לא הייתה היות ובתי השכונה חוברו לרשת על-ידי חברת חשמל. המאבק הקשה ביותר התנהל סביב החולות הנודדים. קריית ים הוקמה על אזור חולי רבוי דיונות והפתרון המקורי של התושבים למניעת התפשוטם לתוך הבתים הייתה באמצעות שתילת צמחים (כגון: אשלים, נר הלילה ורותם המדבר) ועבודות גינון. במקביל, חברת "גב-ים" פעלה ליישור החולות לצד הבנייה.
המים ליישוב הגיעו באמצעות בארות ולא היו קיימים מגדלי-מים כביישוב הסמוך: קריית מוצקין. במקום נחפרו ארבעה בארות ומהן נשאבו המים.
[עריכה] חינוך
האוכלוסייה הצעירה של היישוב מלאה עד מהרה את הסמטאות בילדים קטנים, שנזקקו למסגרת חינוכית. הגנון הראשון הוקם בשנת 1944 ונקרא "הגנון של סוניה". הילדים הועסקו משמונה בבוקר ועד שתים-עשרה בצהורים וגם הם עזרו בפיתחה של העיר על-ידי שתילת עצי אקליפטוס בט"ו בשבט.
ביישוב לא היה קיים בית-ספר ועל-מנת, שלא יצטרכו היילדים לנסוע לבית-הספר בקריית מוצקין, ייזמה מורה בשם אסתר לוריא, את "הכיתה הראשונה של בית-הספר הראשון" סמוך למחנה הבריטי שננטש בסיום המנדט הבריטי בארץ. לימים התרחב בית הספר לעוד כיתות ובשנת 1959 היה ל"בית הספר היסודי אורים".
[עריכה] חיי חברה
בשנת 1946 התנהל משא ומתן על חופיה של קריית-ים להקמת מפעל מרחצאות עברי. בשנת 1947 הוקמה בשם: "גליה", בשותפות עם חברת "פלם-ביץ'" וחיילים משוחררים וכללה שלושה מבנים עקריים: הקזינו ושתי מלתחות. "חוף גליה" היה למוקד חיי התרבות והחברה בקריות.
סמוך לחוף נבנה מלון קטן בשם "מיאמי" על-ידי משפחה יהודית דתית שעלתה ממצרים. הבניין הוקם בין השנים 1950 - 1951 והיו בו 17 חדרים.
[עריכה] קריית ים כיום
כיום קריית ים הינה עיר עניפה אשר זכתה מספר פעמים בפרס "העיר היפה בישראל". בקרית ים קיימים עשרות מרכזי תרבות, מתנ"ס, מרכזי לימוד ומועדונים לכל הגילאים, תזמורת נוער עירונית המייצגת את הקריה גם בחו"ל ונחשבת לאחת התזמורות הטובות בארץ והיחידה שזכתה להופיע בפני מליאת עצרת האו"ם ולנגן שם את התקווה. בימים אלה הולכת ונשלמת הקמת הטיילת לאורך חופה של העיר וצופים כי העיר תהפוך להיות מרכז תיירותי של עמק זבולון.
[עריכה] ביבליוגרפיה
- קרית-ים, בראשית היו חולות... סיפור יסודה של העיר, משה אדלר ויוסי נמרי, יובל 50 לעיר, 1992, ערית קריית-ים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
 |
||
| ערים | אום אל-פחם · אור עקיבא · באקה אל-גרביה · חדרה · חיפה · טירת כרמל · נשר · עיר הכרמל · קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין |
 |
| מועצות מקומיות | בנימינה · בסמ"ה · ג'סר א-זרקא · ג'ת · זכרון יעקב · כפר קרע · מעלה עירון · ערערה · פוריידיס · פרדס חנה-כרכור · קציר-חריש · קריית טבעון · רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה · זבולון · חוף הכרמל · מנשה | |
