פרדס חנה-כרכור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פרדס חנה-כרכור | |
|---|---|
 |
|
| שם באנגלית | Pardes Hanna-Karkur |
| מחוז | חיפה |
| אוכלוסייה | 29,000 |
| שטח שיפוט | 23,000 ד' |
| ראש העירייה | חיים געש |
| דירוג חברתי-כלכלי | בינוני (5 מתוך 10) |
| אוכלוסיה לפי גילאים | |
| גילאי 0 - 4 | 8.8% |
| גילאי 5 - 9 | 8.3% |
| גילאי 10 - 14 | 8.6% |
| גילאי 15 - 19 | 9.8% |
| גילאי 20 - 29 | 13.6% |
| גילאי 30 - 44 | 20.3% |
| גילאי 45 - 59 | 15.8% |
| גילאי 60 - 64 | 3.5% |
| 65 ומעלה | 11.3% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 18 |
| – יסודיים | 14 |
| – על-יסודיים | 6 |
| תלמידים | 6 |
| – יסודיים | 3,041 |
| – על-יסודיים | 2,500 |
| מספר כיתות | 257 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 22.0 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 | |
| http://www.pardes-hanna-karkur.muni.il | |
פרדס חנה-כרכור היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות, פרדס חנה (נוסדה ב-1929), וכרכור (נוסדה ב-1913).
שטח השיפוט שלה כיום הוא 23,000 דונם. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לספטמבר 2003 יש בפרדס חנה-כרכור 29,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.7 אחוז. רוב תושבי פרדס חנה-כרכור הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,014 נשים לכל 1,000 גברים.
תוכן עניינים |
[עריכה] נתונים סטטיסטיים
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, המועצה המקומית מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני (5 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 47.6 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 5,555 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).
[עריכה] היסטוריה
בראשיתן היו פרדס חנה וכרכור שתי מושבות נפרדות. הן אוחדו בשנת 1969, עקב קשיים כלכליים של המועצה המקומית כרכור.
[עריכה] כרכור
ההתישבות בכרכור קשורה בהתעוררות בקרב יהודי רוסיה בסוף המאה ה-19 ובתנועת חובבי ציון, שהביאו לייסוד רחובות וחדרה – "המושבות העצמאיות", שאינן תלויות בברון דה רוטשילד.
אדמות כרכור נקנו על-ידי ההסתדרות הציונית באמצעות חברת הכשרת היישוב, מהאדונים מוסטפה חפיז פשה מג'נין, ועבדול האדי קאסם מחיפה:
- בדצמבר 1912 נרכשו כ-11 אלף דונם של אדמות "קרקור" (האיות שמופיע במסמכי "הכשרת היישוב" באותה תקופה).
- בספטמבר 1913 נרכשו 4000 דונם אדמות "ע'ביה", מצפון לשטח הנ"ל.
[עריכה] הכשרת הקרקע
לאחר הרכישה הראשונה, מסר "המשרד הארצישראלי" את שמירת ועיבוד האדמות לקבוצה של חברי "השומר", אשר התחייבו לסמן את גבולות השטח בעצי אקליפטוס, ולעבד אותה עיבוד ראשוני שכלל ניקוי וחריש כְּרָב (חריש ללא זריעה) לחידוש פוריותה. מטרות נוספות לעיבוד היו למנוע מהשלטון התורכי להחרים את האדמה אם לא עובדה שלוש שנים ("מחלול"), וכן להבהיר לרועים התורכמנים את הבעלות היהודית החדשה על האדמות. התורכמנים הורשו להמשיך לרעות את עדריהם באזור תמורת "מס מרעה" של "טלה לעדר".
כממונה על השומרים, וכ"מוכתר כרכור" – מתווך רשמי בין התושבים לשלטונות התורכיים בענייני מיסים ואישורים – מונה יעקב סמסונוב. כבר בתחילת הדרך פרץ סכסוך סביב סוגיית העבודה העברית בין סמסונוב, אשר טען יחד עם אכרי חדרה, להם הוחכר השטח, שלא ניתן למצוא פועלים עבריים לכל העבודות הנדרשות, ולכך העסיקו גם פועלים ערבים, לבין חברי "השומר" ו"המשרד הארצישראלי" שדרשו מסיבות אידאולוגיות שהעבודה תיעשה אך ורק על-ידי יהודים.
[עריכה] מכירת הקרקע
בהמשך, בשנים 1913 ו-1914, מכרה "הכשרת היישוב" את הקרקעות לשלושה גורמים של מתיישבים:
- הוועד האודסאי – קבוצה של יהודים מרוסיה, מייסודה של אגודת חובבי ציון; ב-1913 קנה בא-כוחם, הד"ר חיים חיסין, 500 דונם ראשונים מאדמות כרכור.
- יצחק שלזינגר – גם הוא יהודי רוסי, יליד העיירה נייסביז, רכש ב-1913 כ-5,700 דונם מאדמות כרכור.
- אחוזת לונדון א' (The First London Achuzah Company, Ltd.)– קבוצה של יהודים ציונים מאנגליה, רכשה ב-1914 את כ-9,000 הדונם הנותרים מאדמות כרכור וע'ביה.
[עריכה] תחילת ההתיישבות
שלזינגר היה הראשון מבין השלושה לפעול בשטח. הוא מסר את האדמה לזאב בן-יהודה, איכר מחדרה, אשר הקים בה את משק "אבן יצחק". הקבלן טוביה קרופיק מזכרון יעקב בנה במשק בתים לפועלים.
מלחמת העולם הראשונה גרמה לעיכוב ההתישבות בשטחי אחוזת לונדון. כאשר בריטניה הצטרפה למלחמה באוגוסט 1914, נותק קשר הדואר בין "המשרד הארצישראלי" לבין "אחוזת לונדון". ערבים מהסביבה ניסו לפלוש לאדמות הלא-מעובדות של כרכור. בנוסף פגעה בארץ בחודשים מרץ-אפריל 1915 מכת ארבה קשה, והמלחמה גרמה גל של מחלות מידבקות כגון טיפוס הבהרות וטיפוס הבטן שפגעו בתושבי הארץ, ובכללם גם בתושבי כרכור.
בשנת 1917 איבד יצחק שלזינגר את כל רכושו במהפכה הרוסית. הוא מכר חלק מחלקתו לקרן הקיימת לישראל, ועל חלק מאדמות אלה, יחד עם חלק מאדמות "הוועד האודסי", הוקמו קיבוץ עין שמר (1927) ומושב גן השומרון (1934).
רק לאחר תום המלחמה התחדשה הפעילות של "אחוזת לונדון" במקום. החברה מינתה את ישראל עוזרמן, יהודי יליד רוסיה שהיגר לאנגליה, לנהל את הקמת המושבה, והוא עלה ארצה ב-2 בפברואר 1920. בשל העיכוב בעליית חברי האחוזה לארץ, יזם עוזרמן ב-1922 הקמת מושב נפרד על אדמות כרכור. ביצוע יוזמה זו התעכב כמה שנים עד שב-1925 העבירה האחוזה לקרן הקיימת לישראל אדמה עבור מושב של עשרה חברים, ונבנו עבורם רפתות, וחמשת הבתים הראשונים שאוכלסו בפסח 1926. ב-1928 הסתיימה בניית עוד שלושה בתים לחברי המושב.
בשנת 1921 בנה הקבלן קרופיק עבור עוזרמן את "בית אחוזה" (היום - בנין הספריה הציבורית בכרכור), אך עוזרמן גר בבית רק תקופה קצרה. המשפחות הראשונות מ"אחוזת לונדון" משפחת האריס, משפחת בֶּנְדַס ומשפחת פרוינד, עלו לכרכור בשנת 1925 והתגוררו בתחילה ב"בית אחוזה" יחד עם כמה מחברי המושב שטרם נבנו להם בתים. החל מ-1926 החלו המשפחות לעבור לבתיהם הפרטיים, וב-1929 הפך "בית אחוזה" לבנין ציבורי בו שכנו גן הילדים, בית הספר, בית הכנסת, המרפאה ומגורי הרופאה, וכן משרד המושבה וסוכנות הדואר ובו הטלפון היחיד במושבה.
[עריכה] פרדס חנה
פרדס חנה נוסדה בשנת תרפ"ט (1929) על ידי פיק"א. החברה קראה ליישוב בשילוב של פרדס, משום שתוכננה להתבסס על מטעי הדרים, וחנה, על שם חנה רוטשילד, בתו של הברון נתן מאיר רוטשילד, דודו של הנדיב הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד.
בפרדס חנה הוקמה בשנות ה-50 מעברה אשר במרוצת השנים נכללה בשטח היישוב ואליו סופחו גם היישובים תל שלום ונווה אפרים.
בזמן המנדט הבריטי שכנו פרדס חנה וכרכור בלב מתחם ענק של מחנות צבאיים בריטיים, אשר שריד להם נותר במחנה 80.
[עריכה] האיחוד
 סמל כרכור לפני האיחוד |
 סמל פרדס חנה לפני האיחוד |
[עריכה] תחבורה
[עריכה] כבישים
פרדס חנה-כרכור יושבת על כביש 65 המקשר את מישור החוף עם עמק יזרעאל והגליל. הכניסה למושבה מכביש זה היא משלושה צמתים: צומת אלון, ממנו יוצא צפון-מזרחה אל המושבה דרך פיק"א (כביש 650); צומת חנה, ממנו יוצא צפונה דרך הנדיב (כביש 652), אשר ממשיך צפונה לבנימינה ולזכרון יעקב; וצומת כרכור, ממנו יוצא צפון-מערבה דרך עירון.
עד שנת 1937 לא היו כבישים סלולים במושבה; בשנה זו סלל הצבא הבריטי את דרך הנדיב שנקרא אז "רחוב 800".
[עריכה] אוטובוסים
בכרכור פעל משנת 1946 אוטובוס פרטי של מורי בנדס שהוביל נוסעים לפרדס חנה ולתחנת הרכבת בחדרה (היום "חדרה מזרח"). בשנת 1949, לאחר התיישבות העולים מגרמניה בפרדס חנה, החל לפעול קו של חברת "אגד" בנתיב חיפה-חדרה-תל אביב. קו זה גרם להתמעטות מספר הנוסים לתחנת הרכבת בחדרה, ובנדס מכר את הזכיון לאריה אריזון, נהג "אגד" מפרדס חנה.
לאחר סלילת הכביש הראשון על-ידי הצבא הבריטי בשנת 1937 החלו אוטובוסים של "אגד" לעבור גם במושבה עצמה. במשך עשר שנים הייתה תחנת "אגד" בצריף שעל מגרש של מר בירנבוים בדרך הנדיב. בשנת 1947 נבנתה תחנה על יד הצומת של דרך הנדיב עם דרך הבנים. בשנת 2004 נסגרה התחנה בשל כוונת בעלי הקרקע ליעד אותה לשימוש אחר.
בשנת 2001, עם פתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות, החלה גם חברת נתיב אקספרס[1] להפעיל קוי אוטובוס העוברים במושבה בתעריפים הזולים ב-15% עד 30% ביחס לתעריפים הקודמים של "אגד", וליעדים אליהם לא היו קיימים קווים של "אגד" מהמושבה.
בנוסף לקווים הבין-עירוניים, מפעלה "אגד" גם כמה קווים פנימיים במושבה, ביניהם קו 4-א' מצומת כרכור לתחנת הרכבת קיסריה - פרדס חנה וקו 28 משכונת נווה עובד לתחנת הרכבת.
[עריכה] רכבת
המושבה יושבת גם על המסילה הראשית של רכבת ישראל – קו תל אביב-חיפה, ובתחנת הרכבת קיסריה - פרדס חנה עוצרות בימי חול כ-20 רכבות מאספות לכיוון דרום, וקרוב ל-30 לכיוון צפון.
בתקופת המנדט נקרא הקו "חיפה - לוד", ובמשך תקופה קצרה בשנות ה-30 עצרה קרונית בפרדס חנה.
לאחר קום המדינה, משנת 1949 ועד 1954, שוב הוגדרה תחנת רכבת במושבה, בה עצרו שתי רכבות ביום. מ-1954 הייתה הפסקה בעצירת רכבות במקום, ותחנות הרכבת הקרובות היו בחדרה ובבנימינה. בשנת 2001 נפתחה התחנה החדשה, תחנת קיסריה - פרדס חנה.
[עריכה] ככרות
בתחילת שנות ה-50 החליטה חברת פיק"א לבנות ככר במרכז המושבה, שי למושבה, וזוהי "ככר הנשיא" שבמפגש דרך הבנים ורח' הדקלים; הקמת הככר הסתיימה בשנת 1954. בשנת 2006, לקראת סיום הסלילה מחדש של דרך הבנים המקשרת את פרדס חנה וכרכור, הזמינה המועצה המקומית עשרה פסלים של עזים מהפסל תושב כרכור בנימין טל, והציבה אותם בככר.
כיום, עם חזרתן לנוף התחבורה בארץ כפתרון להזרמת תנועה בצמתים ("מעגלי תנועה"), נמצאות במושבה ככרות רבות, ביניהן "ככר מגד" שעל דרך פיק"א; הככר בכניסה לבית הספר החקלאי במפגש דרך הנדיב ודרך פיק"א, הככר במפגש רח' המייסדים (המשכה של דרך עירון) ודרך הבנים בכרכור, ועוד.
[עריכה] הדת במושבה
[עריכה] רבני המושבה
- 1936-1947: צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר.
- 1947-1968: הרב דיסקין.
- 1969-???: הרב חיים יעקב לוין, בנו של הרב אריה לוין.
- 1971 עד היום: הרב דוד שלום צדקה שנבחר כרב ספרדי לצדו של הרב לוין, וכיום מכהן כרב היחיד של היישוב.
[עריכה] בית הכנסת הגדול
בית הכנסת הראשון בפרדס חנה נבנה מתרומתה של הברונית עדה לבית רוטשילד, והיה אחד המבנים המפוארים במושבה. טקס חנוכת בית-הכנסת נערך ב-31 בינואר 1936, וכלל:
- טכס מסירת המפתח
- הדלקת נר תמיד
- טכס פתיחת ארון הקודש הכנסת ספר התורה
- הכתרת הרב צבי יהודה מלצר, רבה הראשון של המושבה
עם הבנייה ניטעה גם חורשה סביב בית הכנסת. המבנה יועד גם לשמש "בית מגן" לתושבי המושבה בעת צרה, ובימי המנדט היה בו הסליק של המושבה.
בבית-הכנסת ספרייה על-שם הברון אדמונד דה רוטשילד ובה 900 ספרים (1996): ספרי קודש, מילונים, ספרי היסטוריה וספרי ידיעת הארץ.
[עריכה] בתי כנסת אחרים
לפי רישומי הרשות הארצית לשרותי דת, נכון לתחילת תשנ"ז, [2][3], פעילים בפרדס חנה-כרכור 46 בתי כנסת, כולל בית הכנסת הגדול:
|
בנוסח יהודי ספרד
|
בנוסח יהודי אשכנז
|
בנוסח יהודי תימן
|
[עריכה] מוסדות דת נוספים
במושבה גם שני מקוואות, שנבנו עוד לפני האיחוד – אחד בפרדס חנה ואחד בכרכור.
[עריכה] תרבות במושבה
בשנים האחרונות מושכת אליה פרדס חנה כרכור לא מעט יוצרים ואמנים המגיעים מתל אביב והמרכז. את הגל סימנה הפזמונאית שמרית אור שאף נבחרה לכהן במועצה המקומית. אחריה הגיעו מאיר אריאל ז"ל, אילנה פלדה מראשי רחוב שינקין המיתולוגי, ציירים, פסלים ועוד.
[עריכה] מקורות
- תלמה לוי, טלי גורדון; חוברת מידע על תולדות פרדס-חנה בהוצאת "המרכז לתולדות פרדס-חנה" ע"ש יעקב תבורי; 1989 - עמ' 27-28
- ל. איזן, ז. בדש, י. מוריס, מ. י. פרח (חברי מערכת); אחוזה א' לונדון – כרכור (תרע"ג/1913 – תשכ"ט/1968); הוצאת "אחוזה א' לונדון–כרכור", תשכ"ט.
- טובה (וקנין) הורוביץ; כרכור מחצבתי – שנים ראשונות: 1912-1948; הוצאת גבעתי, תשס"ה, 2004
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרדס חנה-כרכור |
 |
||
| ערים | אום אל-פחם · אור עקיבא · באקה אל-גרביה · חדרה · חיפה · טירת כרמל · נשר · עיר הכרמל · קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין |
 |
| מועצות מקומיות | בנימינה · בסמ"ה · ג'סר א-זרקא · ג'ת · זכרון יעקב · כפר קרע · מעלה עירון · ערערה · פוריידיס · פרדס חנה-כרכור · קציר-חריש · קריית טבעון · רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה · זבולון · חוף הכרמל · מנשה | |
