מעברה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעברה היא סוג של יישוב זמני (מחנה מעבר) במדינת ישראל בשנות ה-50, מעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, זאת כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
הבתים במעברות תוכננו להיות פתרון זמני, ולכן היו דלים ביותר. חלקם היו עשויים בד (ונקראו "בדונים") ואחרים היו עשויים פח (ונקראו "פחונים"). על אף שהעלייה ההמונית בקום המדינה (במיוחד בשלוש וחצי השנים הראשונות) הייתה מורכבת מיוצאי אסיה וצפון אפריקה ומיוצאי אירופה ואמריקה בצורה כמעט שווה, כבר בשנת 1952 מעל 80% מתושבי המעברות היו מיוצאי אסיה וצפון אפריקה (סבירסקי, 1981 : 21). יחס זה נשמר לאורך השנים. היו לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה, גופי המדינה המיישבים (בעיקר הסוכנות היהודית) ביצעו מדיניות מפלה, כאשר דאגו יותר ליוצאי אירופה ואמריקה לדיור קבע (בעיקר במרכז הארץ), לעיתים על חשבון יוצאי אסיה וצפון אפריקה. הסיבה השנייה נעוצה בטיב הקשרים בין ותיקי הארץ ובין יוצאי אירופה ואמריקה. אלה האחרונים נעזרו באוכלוסיית הותיקים (בעיקר קרובי משפחה) כדי לצאת מהמעברות.
כך או כך, בין תושבי המעברות היו שהתבססו מבחינה כלכלית ועברו למגורי קבע טובים יותר, והיו שהמשיכו להתגורר בהן במשך שנים רבות.
אחדות מהמעברות התפתחו ליישובי קבע עצמאיים (ראו, למשל, יקנעם עילית), ויש שכל יושביהן |פונו מהן והן נהרסו לשם בניית שכונה חדשה.
תוכן עניינים |
[עריכה] רשימת המעברות לפי אזור גאוגרפי והיישוב אליו צורפה המעברה
[עריכה] אזור הגליל
- מעברת בית שאן - צורפה לבית שאן בשנת 1954
- מעברת אשרת כברי - פורקה בשנת 1957
- מעברת בית שערים או מעברת רמת ישי - פורקה בשנת 1954
- מעברת זרעים או מעברת זרעין - פורקה בשנת 1956
- מעברת כדורי - פורקה בשנת 1957
- מעברת מדרך עוז - צורפה למדרך עוז בשנת 1966
- מעברת מעונה עירונית - צורפה לתרשיחא בשנת 1961 ועם היישוב מעלות אוחדו למעלות תרשיחא בשנת 1963
- מעברת עין הנציב - פורקה בשנת 1954
- מעברת פוריה - פורקה בשנת 1952
- מעברת צמח - פורקה בשנת 1957
- מעברת ראש פינה - צורפה לראש פינה בשנת 1952
- מעברת תל עדשים - פורקה בשנת 1954
- מעברת קריית שמונה - צורפה לקריית שמונה
[עריכה] אזור חיפה
- מעברת שער עליה - במקומה נבנתה שכונת מחנה דוד ששינתה את שמה ל"נווה דוד".
- מעברת טירה דרומית - צורפה לטירת הכרמל בשנת 1954
- מעברת טירה צפונית - צורפה לטירת הכרמל בשנת 1954
- מעברת כפר חסידים א' - צורפה לרכסים בשנת 1957
- מעברת כפר חסידים ב' - צורפה לרכסים בשנת 1957
- מעברת עירון - פורקה בשנת 1952
- מעברת פתח עירון - פורקה בשנת 1952
- מעברת קיסרי - צורפה לאור עקיבא בשנת 1953
- מעברת שפרעם או מעברת גילעם - צורפה לקריית אתא בשנת 1958
- מעברת קריית חיים - בנייניה לא פורקו עד שנות התשעים, אוכלסה בקרוואנים עם העלייה מאתיופיה בסוף שנות התשעים
- מעברת קריית בנימין - כל קריית בנימין אוחדה עם כפר אתא ויצרו את קרית אתא.
[עריכה] אזור השרון
- מעברת הדר - צורפה להוד השרון בשנת 1953
- מעברת יציב - צורפה לקדימה בשנת 1957
- מעברת כפר נחמן - צורפה לרעננה בשנת 1958
- מעברת עמק חפר - בשנת 1957 הוקם במקומה היישוב אליכין
- מעברת פרדס חנה
- מעברת שבות עם או מעברת בית ליד - הפכה לישוב שבות עם אשר ברבות הימים צורף לפרדסיה בשנת 1982
- מעברת תל מונד - פורקה בשנת 1954
- מעברת ג'ליל - הייתה בתחום הכפר הערבי הנטוש אג'ליל נקראה גם גלילות, בשנת 1954 צורפה להרצליה. המעברה פורקה סופית בשנת 1960.
(השטח נשאר בתחומי הרצליה). - מעברת סידני עלי - הייתה בתחומי הכפר הערבי הנטוש אלחרם נקראה גם רשף (על שם חורבות אפולוניה-ארסוף הסמוכות) ואחר כך נוף-ים, צורפה להרצליה בשנת 1952. כיום חלק מהשכונה נוף ים בהרצליה.
- מעברת נחלת עדה - צורפה להרצליה בשנות ה-50. בתיה פורקו בתחילת שנות האלפיים ונבנו במקומם בניינים חדשים, כיום רחוב אלחריזי.
[עריכה] אזור גוש דן
- מעברת אונו - צורפה לאור יהודה בשנת 1957
- מעברת אור יהודה א' - צורפה לאור יהודה בשנת 1957
- מעברת אור יהודה ב' - צורפה לאור יהודה בשנת 1957
- מעברת קריית אונו - צורפה לקריית אונו בשנת 1954
- מעברת רמת השרון - צורפה לרמת השרון בשנת 1954
[עריכה] אזור ירושלים
[עריכה] אזור השפלה
- מעברת באר יעקב - צורפה לבאר יעקב בשנת 1965
- מעברת גבעת ברנר - צורפה לקריית עקרון בשנת 1955
- מעברת זרנוקה א' - צורפה לרחובות בשנת 1957
- מעברת זרנוקה ב' - צורפה לרחובות בשנת 1957
- מעברת יבנה - פורקה בשנת 1959
- מעברת אשדוד א' - פורקה בשנת 1953
- מעברת נחל שורק - בשנת 1958 הוקם במקומה היישוב בני עיש
- מעברת עקיר - צורפה לקריית עקרון בשנת 1953
- מעברת קסטינה - צורפה לקריית מלאכי בשנת 1951
[עריכה] אזור הנגב
- מעברת גבים דורות - צורפה לשדרות בשנת 1955
- מעברת סעד תקומה - פורקה בשנת 1952
- מעברת תל ירוחם - צורפה לירוחם בשנת 1952
[עריכה] "מעברות" מודרניות
בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים הוקמו שכונות קרוונים אשר שימשו כמעברות, כדי לשמש שיכון זמני לעולים שהגיעו ממדינות ברית המועצות ומאתיופיה. לשכונות אלה היה גם תפקיד בפתרון מצוקת הדיור של תושבים מקומיים.
בשנת 2005 הוקמו שכונות קרווילות, סמוך ליישוב ניצן ליד אשקלון וסביב היישוב יד בנימין, כדי לשמש דיור זמני למפוני תוכנית ההתנתקות עד שייבנו בתי הקבע שלהם. רבים הגדירו שכונות אלו כ'מעברות', כהסתייגות מתנאי המחייה הירודים בהם.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שלמה סבירסקי, לא נחשלים אלא מנוחשלים: מזרחים ואשכנזים בישראל, ניתוח סוציולוגי ושיחות עם פעילים ופעילות, מחברות למחקר ולבקורת, 1981.
- יצחק נוי, גבעת האירוסים השחורים. ספר המתאר את היחסים שבין יישוב ותיק לבין תושבי המעברה שהוקמה בקרבת היישוב.
