Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
אודסה - ויקיפדיה

אודסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפת אזור אודסה
הגדל
מפת אזור אודסה

אודסה (אוקראינית: Одеса; רוסית: Одесса) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור.מרכז חבל אודסה. אוכלוסייתה מונה 1,012,500 איש (נכון ל-2004).

אודסה הייתה עיר נמל חופשית מ-1819 ועד 1858. בתקופה הסובייטית היא הייתה עיר הנמל החשובה ביותר של ברית המועצות, וגם בסיס של הצי הסובייטי. ב-1 בינואר 2000 הוכרז הנמל של אודסה כנמל חופשי וכאזור סחר חופשי לעשרים וחמש שנה.

אודסה היא נמל שמימיו אינם קופאים בחורף, אך היא בעלת ערך צבאי מוגבל בלבד. השליטה של תורכיה על הדרדנלים והבוספורוס איפשרה לנאט"ו לשלוט על התעבורה הימית בין אודסה והים התיכון. למעשה, יש באודסה שני נמלים גדולים: אודסה עצמה, ויוז'ני (שהוא גם נמל נפט בינלאומי חשוב), הנמצא בפרברי העיר. נמל חשוב נוסף, ילישביסק, נמצא מדרום מערב לאודסה. יחד הם מהווים מרכז תחבורה גדול, המתחבר גם לקווי מסילות ברזל. מפעלי זיקוק ועיבוד הנפט והכימיקלים של אודסה מקושרים לקווי הצינורות האסטרטגיים של רוסיה ושל האיחוד האירופי.

אודסה היא העיר החמישית בגודלה באוקראינה, ועיר המסחר החשובה ביותר. במאה ה-19 היא הייתה העיר השלישית בגודלה ברוסיה, אחרי מוסקבה וסנקט פטרבורג. האדריכלות ההיסטורית שלה נראית יותר ים תיכונית מאשר רוסית, מכיוון שהיא הושפעה רבות מהסגנונות הצרפתיים והאיטלקיים. אודסה נתברכה תמיד באווירה של חופש והומור אירוני, כנראה בשל מיקומה ונכונותה לקבל עמים ואנשים שונים.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] יסוד ושנים מוקדמות

במאה ה-14, טרטרים קרימאים סחרו באזור אודסה. מ-1529 היא הייתה בשליטתה של האימפריה העות'מאנית. בזמן מלחמת רוסיה-תורכיה, 1792-1787, הכוחות הרוסיים בפיקודו של אדמירל דה-ריבס( אשר היה ספרדי במוצאו ) כבשו את היישוב הטרטרי ח'אדדזיביי ואת המבצר התורכי אני-דוניא, ליד מיקומה הנוכחי של העיר.

אודסה נוסדה רשמית ב-1794 כמבצר רוסי ימי על אדמות שנכבשו מתורכיה כתוצאה מהסכם יאסי ב-1792. הצארינה יקתרינה השנייה החליטה לקרוא לעיר על שם המושבה היוונית־רומית העתיקה אודסוס בתרקיה, בעיקר מסיבות פוליטיות על מנת למשוך סוחרים זרים.

העיר הפכה תוך זמן קצר לסיפור הצלחה גדול. התרחבותה הראשונית הייתה בעיקר הודות לפעילותו של הדוכס רישליה, ששירת כמושל העיר בשנים 1803-1814. לאחר שברח מהמהפכה הצרפתית הוא שירת בצבאה של יקטרינה כנגד התורכים. הוא שתכנן את התשתית ואת צורתה של העיר. הוא נחשב כאחד האבות המייסדים של אודסה.

ב-1819 העיר הפכה לעיר נמל חופשית, מעמד עליו שמרה עד 1879. היא נעשתה לביתם של אוכלוסיות מגוונות של רוסים, אוקראינים, יהודים, יוונים וסוחרים שייצגו לאומים אירופיים רבים. האופי הקוסמופוליטי שלה תועד על ידי המשורר הרוסי הגדול פושקין, שחי בגלות פנימית באודסה בשנים 1823-1824. במכתביו הוא מספר כי אודסה היא עיר שבה "אפשר להריח את אירופה. מדברים צרפתית ויש עיתונים ומגזינים אירופאים לקריאה".

התרחבותה של אודסה הופסקה בשל מלחמת קרים בשנים 1853 - 1856. בזמן המלחמה הופגזה אודסה על ידי כוחות בריטיים וצרפתיים. אך היא התאוששה בזריזות, והגידול בסחר עשה את אודסה לנמל יצוא החיטה הגדול ביותר ברוסיה. ב-1886 חוברה העיר במסילת ברזל לקייב וחרקוב, וכן ליאסי שברומניה.

[עריכה] יהודים

היהודים הגיעו לעיר במחצית המאה ה19 כאשר העיר הייתה נמל חופשי (משוחרר ממכס) .היהודים עסקו בעיקר במסחר זעיר ובעיר התגבשה קהילה יהודית גדולה במאה ה-19 , ב-1897 הוערך כי היהודים מהווים כ-37% מהאוכלוסייה ,165 אלף נפש,והקהילה היהודית הייתה הגדולה ברוסיה . עם זאת, נערכו באודסה פוגרומים בקהילה היהודית בשנים 1821, 1859, 1871, 1881, ו-1905.למרות הפרוגרומים גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר על ידי יהודים שהגיעו מהאזורים הכפריים. במאה ה19 מתגבשת באודסה תנועת ההשכלה יהודים רבים לומדים בביה"ס רוסיים ובאוניברסיטאות ונוסד בה ביה"ס יהודי מודרני . בעיר נוסד מרכז ציוני גדול והעיר נעשתה לבסיס תמיכה חשוב בציונות. בסוף המאה ה19 ובה פעלו גדולי המלומדים והסופרים הציוניים כמו ביאליק וקוליזנר . לאחר הפרעות ובמיוחד לאחר 1882 ובתום מלחמת העולם הראשונה רבים מתושבי אודסה היהודים ברחו לארצות אחרות, במיוחד לארצות הברית וארץ ישראל , כיום יש באודסה מרכז גדול של חסידות חב"ד שרשומים בו אלפי יהודים ויש פעילות גדולה באזור . בית כנסת הראשי של אודסה משמש כיום לפעילות מאוד גדולה של חב"ד בעיר , בידי רב של חב"ד .

[עריכה] המאה ה-20

"מדרגות אודסה"
הגדל
"מדרגות אודסה"

ב-1905 הייתה באודסה התקוממות של פועלים שנתמכה על ידי הצוות של אוניית המלחמה הרוסית פוטיומקין והעיתון איסקרה של לנין. סרטו המפורסם של סרגיי אייזנשטיין "אוניית הקרב פוטיומקין" מתעד את ההתקוממות, וכולל סצנה שבה מאות אזרחים רוסים נרצחים על מדרגות האבן הגדולות (שהיום ידועות בשם "מדרגות פוטיומקין"), באחת מהסצנות המפורסמות בתולדות הקולנוע. במעלה המדרגות המובילות לנמל, עומד פסל של רישליה. הטבח התקיים למעשה ברחובות הסמוכים, ולא על המדרגות עצמן, אך הסרט גרם לרבים לבקר באודסה על מנת לראות את מקום "הטבח". "מדרגות אודסה" ממשיכות להיות אטרקציה תיירותית באודסה. הסרט נעשה במפעל הסרטים של אודסה, אחד מהאולפנים הוותיקים ביותר בברית המועצות לשעבר.

לאחר המהפכה הבולשביקית ב-1917 ובזמן מלחמת העולם הראשונה, אודסה הוחזקה על ידי מספר קבוצות, כולל ה"צאנטרלנה ראדא" האוקראיני, הצבא הצרפתי, הצבא האדום והצבא הלבן. לבסוף, ב-1920, השתלט הצבא האדום על אודסה ואיחד אותה עם הסובייט האוקראיני, שמאוחר יותר נעשה לחלק מברית המועצות.

תושבי אודסה סבלו מאוד מרעב גדול שאירע ב1921-1922 כתוצאה מהמלחמה. בזמן מלחמת העולם השניה אודסה הוחזקה בידי כוחות גרמניים ורומניים מ-1941 ועד 1944. העיר סבלה הרס רב והרוגים רבים.

כ-280,000 תושבי אודסה, ברובם יהודים, נרצחו או גורשו במהלך המלחמה. חלקים רבים מאודסה נפגעו באפריל 1944, כאשר העיר שוחררה על ידי הצבא האדום. העיר הייתה אחת מהארבע הערים הראשונות שקיבלה את התואר "עיר גיבורה" ב-1945.

[עריכה] לאחר המלחמה

בשנות השישים והשבעים העיר גדלה מאד. בין שנות השבעים לתשעים, רוב יהודי אודסה היגרו לישראל, ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות, כשהם נוטשים רחובות שלמים. כמו כן, נוצרו בתקופה זו במוסקבה ובלנינגרד קהילות של תושבי אודסה לשעבר בשל הגירה פנימית בקנה מידה גדול.

ב-1991, לאחר נפילת ברית המועצות, העיר נעשתה לחלק מאוקראינה העצמאית. היום אודסה היא עיר של כ-1.1 מליון תושבים. התעשייה של העיר כוללת בניית ספינות, זיקוק נפט, כימיקלים, עיבוד מתכות ומזון. אודסה היא בסיס מרכזי של הצי האוקראיני, והבסיס של צי הדיג.

[עריכה] גאוגרפיה

אודסה נמצאת על גבעות מדורגות, הצופות על מפרץ קטן. מזג האוויר בעיר נוח ויבש (במונחים רוסיים), עם טמפרטורות ממוצעות בינואר של 2- מעלות וביולי של 22 מעלות. באודסה יש רק כ-350 מ"מ גשם בשנה.

השפה העיקרית המדוברת בעיר היא רוסית, אם כי אוקראינית היא השפה הרשמית. בעיר יש עירוב של לאומים רבים, כולל אוקראינים, רוסים, יהודים, יוונים, רומנים, בולגרים, קווקזים, תורכים, וויטנמים.

[עריכה] תרבות

אודסה היא מרכז תיירותי פופולרי, עם מרחצאות רפואיים רבים בתוך העיר ובסביבתה.

למשפחתו של לב טולסטוי היה ארמון בעיר, שעדיין ניתן לבקרו.

הסופר איסק באבל נולד בעיר, ממנה גם יצאו כמה מוזיקאים מפורסמים, כולל הכנרים נתן מילשטיין, מישה אלמן ודוד אויסטרך, והפסנתרנים בנו מוייסוויץ', סביטוסלאב ריכטר ואמיל גיללס. שחקן השח יפים גלר נולד בעיר (כולם, חוץ מריכטר, יהודים).

רוב בתי העיר מהמאה ה-19 נבנו מאבן גיר שנחצבה בסמוך. המחצבות הנטושות אח"כ הורחבו על ידי מבריחים בני המקום. דבר זה יצר מבוך מסובך של מנהרות תת־קרקעיות מתחת לאודסה, הידועות כ"קטקומבות". כיום, הם אטרקציה לתיירים אוהבי אתגרים. אך סיורים אלה אינם מאושרים רשמית, והם מסוכנים, מכיוון שהתוכנית של הקטקומבות לא מופתה לחלוטין, והמנהרות עצמן אינן בטוחות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אודסה
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com