דבר אליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| דבר אליה | |
 |
|
| שם הסרט במקור: | Hable con ella |
| בימוי: | פדרו אלמודובר |
| הפקה: | אוגוסטין אלמודובר |
| תסריט: | פדרו אלמודובר |
| שחקנים ראשיים: | חאווייר קמארה דריו גרנדינטי לאונור ווטלינג רוסריו פלורס |
| חברת הפצה: | סוני פיקטשורז קלסיקס |
| יצא לאקרנים בתאריך: | 15 במאי 2002 |
| משך הקרנה: | 112 דקות |
| שפת הסרט: | ספרדית |
| מוזיקה: | אלברטו איגלסיאס |
| פרסים: | אוסקר - התסריט המקורי גלובוס הזהב - הסרט הזר הטוב ביותר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
דבר אליה (ספרדית: Hable con ella) הוא סרט שכתב וביים הבמאי הספרדי פדרו אלמודובר. הסרט הוקרן לראשונה בשנת 2002.
הסרט מתאר סיפור חברות בין שני גברים, המכירים על רקע טרגדיות משותפות, לאחר שאהובותיהם שוכבות במצב של תרדמת בבית חולים. הסרט מתאר את דרכי האהבה השונות, את התמודדותם של הגברים עם התרדמת של אהובותיהם, את החברות האמיצה שנוצרה בין שני הגברים עצמם. חלק משמעותי ביצירה דן בתפקידיהם של גברים ונשים, ובמשמעויותיו הרות הגורל של המושג "אהבה".
תוכן עניינים |
[עריכה] העלילה הראשית בסרט
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
עלילת הסרט מתרחשת בספרד. הסרט נפתח בשיחה של מרקו, עיתונאי וסופר, עם חברתו לידיה, שהיא לוחמת שוורים. בדקות הראשונות של הסרט נפגעת לידיה במהלך השתתפותה במלחמת השוורים. לידיה מאבדת את הכרתה, ואינה מתעוררת עוד.
מרקו שוהה בבית החולים ליד מיטתה של לידיה, שם הוא מכיר את מרטין בֵּנִיגְנוֹ (השחקן חאווייר קמארה), שתפקידו הוא התפקיד הראשי בסרט. בניגנו הוא אח סיעודי המטפל בתשלום באליסיה. אליסיה, רקדנית בלט שנפגעה בתאונת דרכים ואיבדה גם היא את הכרתה, נמצאת בתרדמת כבר יותר מארבע שנים.
מכאן ואילך עובר מוקד הסרט למרטין בניגנו, המאוהב באליסיה ומטפל בה במסירות אין קץ. בשיחה שמקיים בניגנו עם מרקו, הוא מספר לו על אהבתו לאליסיה ואף מביע את רצונו להינשא לה. אהבה זו היא חד צדדית. קודם לכן, לפני שאיבדה את הכרתה, לא הייתה היכרות של ממש או קשר רומנטי בין בניגנו לאליסיה.
בניגנו מדבר אל אליסיה באופן יומיומי מזה ארבע שנים. הוא מעסה את גופה, מלביש אותה, מאפר אותה, הולך לסינימטק לראות סרטים שאותם אהבה, ומספר לה עליהם, ונראה כי אהבתו ומסירותו אליה גוברות מיום ליום. על מנת להסתיר את אהבתו האובססיבית לאליסיה מפני אביה, שהוא פסיכיאטר נודע, טוען בניגנו כי הוא הומוסקסואל וכי אינו נמשך לנשים.
במהלך הזמן מתברר כי אליסיה נמצאת בהיריון, לאחר שמרטין בניגנו, באהבתו, קיים עמה יחסי מין. הוא נשפט בעבירת אונס ונכנס לכלא. גם בכלא ממשיך בניגנו באהבתו לאליסיה, ומבחינתו קיים עמה יחסים של אהבה ולא של כפיה, וזאת למרות היותה במצב של תרדמת.
לצופים לא נמסר עד לרגעיו האחרונים של הסרט מה עלה בגורלה של אליסיה. רק בסוף הסרט מתברר לצופים כי אליסיה ילדה תינוק, שמת במהלך הלידה, והטראומה הגופנית של הלידה השיבה את הכרתה מהתרדמת בה הייתה נתונה במשך ארבע השנים. בניגנו עצמו אינו זוכה לשמוע את בשורת יציאתה של אליסיה אהובתו ממצב התרדמת. כאשר מחליט חברו מרקו לספר לו על כך ומגיע לבית הכלא, מתברר לו שבניגנו התאבד מספר שעות קודם לכן. במכתב שהשאיר אחריו הוא מצהיר עדיין על אהבתו הרבה לאליסיה.
דירתו של בניגנו הצופה לסטודיו למחול בו רקדה אליסיה, עוברת בירושה למרקו. אולם וילונות חדשים בסטודיו מונעים ממנו לצפות בה בעת שהותה שם. בסוף הסרט יש רמיזה לקשר עתידי בין אליסיה לבין מרקו, כאשר השניים מחליפים מספר מילים ומבטים בזמן מופע מחול.
[עריכה] עלילות משנה בסרט
|
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
במהלך הסרט קיימות עלילות משנה נוספות. בין השאר מתברר למרקו כי לידיה לא אהבה אותו אלא אדם אחר. מתברר כי רצתה להיפרד ממנו מספר דקות לפני שנפגעה ונכנסה לתרדמת, אולם לא הספיקה. נשאלת השאלה האם אהבתו אליה הייתה מתקיימת, והאם היה נשאר לילות כימים לצד מיטתה גם אם היה יודע כי רצתה להיפרד ממנו. במקרה זה עונה הסרט על השאלה, ומרקו עוזב את לידיה לאחר שהדבר מתגלה לו, ולא חוזר אליה עד מותה. אהבתו התלויה בדבר מהווה ניגוד לאהבתו של בניגנו לאליסיה, שהיא לכאורה מושלמת ואינה תלויה בדבר.
עלילת משנה נוספת ובלתי נשכחת היא של סרט אילם קצר, בן מספר דקות, בשחור לבן, שבניגנו צופה בו בקולנוע, ומספר עליו אחר כך לאליסיה בעוד הוא סועד אותה. שם הסרט: "המאהב המתכווץ". זהו סיפור על מדענית ומאהבה. אותה מדענית רקחה שיקוי דיאטה מהפכני, שאמור להיות בעל תוצאות מהירות. המאהב לוגם את השיקוי על מנת לסייע לה, ובאופן בלתי צפוי מתחיל להתכווץ. בתוך זמן קצר הוא הופך להיות זעיר ממדים, כאצבעוני. הכיווץ מאיים לערער את יחסיהם של המדענית ומאהבה. בתחילה המאהב בורח, אולם היא רודפת אחריו לאורך כל הארץ, נפגשת עמו שוב, אהבתם פורחת, והיא לוקחת אותו עמה בקופסה קטנה לחדר השינה. בלילה, בעודם במיטה, נכנס המאהב הזעיר, שכל גודלו הוא כאצבע, אל תוך איבר מינה של אהובתו, במטרה לענג אותה, ולא יוצא ממנה עוד לעולם.
תחת הכותרת של "עלילת משנה" ניתן לתאר גם את יחסיהם של בניגנו ומרקו, כפי שיורחב להלן.
[עריכה] דמותו של בניגנו
[עריכה] א. בניגנו כ"אנטי גיבור"
יחסיהם של בניגנו ואליסיה אינם מוצגים באופן ביקורתי או פסקני. היחס בסרט כלפי בניגנו אינו כשל "עבריין", שעבר את אחת העבירות הקשות של אונס של אישה חסרת ישע, אלא דווקא כאנטי גיבור תמים, חסר מיומנויות חברתיות, הכמה לאהבה, ומשדר חוסר אונים ואומללות נוגעת ללב.
הצגתה של הדמות הראשית כ"אנטי גיבור" עשוייה להביא את הצופה לידי סימפטיה ואמפתיה כלפיו. בכך מתערפלת ההבחנה בין טוב ורע, הבחנה שאינה דיכוטומית בסרט כשם שבמקרים רבים אינה דיכוטומית במציאות.
בניגוד לדמות ה"גיבור" הקלאסי, היותה של הדמות המרכזית "אנטי גיבור" אינה מביאה את הצופה להזדהות עמו, ומאפשרת לעקוב, במקביל, גם אחר הצדדים הפחות מחמיאים בהתנהגותו. לצופים מתברר כי בניגנו נהג לעקוב אחר אליסיה באופן אובססיבי עוד זמן רב לפני תאונת הדרכים שבה נכנסה לתרדמת. הוא בירר את כתובת מגוריה, ומאחר שאביה הוא פסיכיאטר, קבע עמו בניגנו פגישה לצורך טיפול. בניגנו, בשיחותיו עם מרקו, מבהיר כי מטרתו הייתה אחת: להיות קרוב לאליסיה. התנהגותו זו של בניגנו, שעשוייה לעורר חוסר נוחות, היא הקצה השני של התמימות, הנאיביות, ואף חוסר האונים כלפי החיים, שבניגנו מקרין.
[עריכה] ב. אופן היגוי שמו
היגויו של השם "Benigno" שנוי במחלוקת. כתיבתו בשפות האיטלקית והצרפתית תביא לביטוי השם "בניניו", בעוד שבספרדית הוא יבוטא כ"בניגנו". בהאזנה לפס הקול בסרט מתברר כי היגוי השם אינו אחיד, וכי אנשים שונים ביצירה מבטאים את שמו באופן שונה. אפילו על מצבתו של בניגנו, לאחר התאבדותו, אין כיתוב ברור של השם. התמונה קטועה על ידי זרי הפרחים וזווית הצילום, כך שלא ניתן לקרוא בבירור את השם הכתוב על גבי המצבה, וניתן לראות רק את האותיות gno Mar.
ייתכן כי בחירתו של אלמודובר לכנות את השחקן הראשי בשם לא ברור, שאנשים אינם בטוחים כיצד יש לבטאו, היא דרך נוספת לאפיין ולשקף את חוסר הניראות של בניגנו, את חוסר העניין של אחרים בו, את שקיפותו.
[עריכה] בין בניגנו למרקו
מבחינת מרקו מדובר בידידות בין שני גברים הטרוסקסואלים, שהמשותף ביניהם הוא אהבתם לנשים ששקעו בתרדמת. ואכן, עד לסיום הסרט עם מותו של בניגנו אין כל מגע גופני ביניהם, ואין כוונה למגע כזה. אלא שהמתבונן המעמיק יתקשה להתעלם מהאופן שבו נחווה מרקו על ידי בניגנו, התמים, המיואש והכמה לנחמה - מהקשר הנפשי ההדדי המתהדק ביניהם, מחד; ומהמַעֲנה התומך, המנחם, ושמא האוהב, שמספק מרקו, מאידך. במכתב הפרידה שלו, לפני שבלע כמות גדולה של כדורים, כותב בניגנו למרקו: "אני הולך להתאחד עם אליסיה. אנא דבר אלי (אם אשקע בתרדמת), כשם שדיברתי אליה". במכתבו האחרון מוריש בניגנו למרקו את ביתו ואת כל רכושו. מרקו, שלא נראה בוכה קודם לכן בסרט, אף לא לאחר מות אהובתו לשעבר לידיה, בוכה בפרץ רגשות עז לאחר התאבדותו של בניגנו. גם ברובד זה, כמו ברְבָדִים אחרים בסרט, ניתן לחזור ולשאול אם הקשר ביניהם אינו, למעשה, קשר של אהבה.
[עריכה] בין גברים לנשים בסרט
כל מערכות היחסים בין גברים לנשים בסרט, הן מורכבות ומוקצנות. למעשה, לא ניתן להצביע ביצירה זו על קשר הנחווה כ"סביר" או "נורמטיבי" בין גברים לנשים. אלמודובר מציג כאן מערכות יחסים שאין בהן שוויון. אמנם הנשים בסרט הן השקועות בתרדמת, אך עדיין נחווה דווקא הגבר כפסיבי ונשלט, והאהבה, אם בכלל קיימת, אינה הדדית. מדובר כאן במדרג שבו הקצנה בת שלושה חלקים:
- מערכת היחסים של מרקו,
- מערכת היחסים של בניגנו,
- מערכת היחסים שבסרט האילם.
בנוסף, היבט ההדדיות ביחסי גבר-אשה בסרט, קיבל עיוות קל בתרגום שם הסרט לעברית. תרגום נאמן למקור היה "דבר אתה", ביטוי המצביע על פעולה דו-סטרית, ולא "דבר אליה", המרמז על דיבור ללא מענה או שאינו מצפה למענה, כפי שבחר המתרגם.
[עריכה] א. קשרי גבר-אישה בדמותו של מרקו
הדקות הראשונות של הסרט מוקדשות לקשר בין מרקו ללידיה. זוהי מערכת יחסים בין עיתונאי וסופר, שפרסומיו עד כה מעטים, לבין אישה מצליחה ומפורסמת. מודגש בתחילת הסרט כי לידיה היא בין הנשים הבודדות בעולם שהצליחו לעסוק במקצוע הקשה והמסוכן של מלחמות שוורים. למעשה, קיצה של מערכת יחסים זו הוא קרוב, מאחר שמתברר לצופה כי לידיה עמדה לסיים את הקשר, אלא שלא הספיקה לומר זאת לפני ששקעה בתרדמת. לידיה, השוהה בתרדמת, אינה פעילה במערכת היחסים בינה לבין מרקו, ובכל זאת שוהה מרקו ליד מיטתה באופן קבוע, אינו מאבד תקווה וממתין שתחזור לאיתנה, וזאת עד שמובהר לו כי כוונתה הייתה לסיים את הקשר ביניהם. למעשה, אפילו כשהיא נתונה בתרדמת, שולטת לידיה במערכת היחסים ביניהם.
[עריכה] ב. קשרי גבר-אישה בדמותו של בניגנו
בהמשך הסרט אנו מתוודעים לבניגנו, הסועד במסירות את אליסיה, חסרת ההכרה, ומאוהב בה באופן אובססיבי. בעוד שיחסו של מרקו כלפי לידיה, השקועה בתרדמת, עדיין יכול היה להיחוות כהמשך טרגי של מערכת יחסים קודמת, מאחר שהיו בקשר קודם; הרי שאצל בניגנו מובן לצופה כי מדובר באובססיה, באהבה עיוורת וחד צדדית הגובלת בהערצה, ובאופן ראייה שהוא לכאורה מעוות. בניגנו, שלא היה בקשר קרוב קודם עם אליסיה, מעסה את גופה העירום, מאפר ומלביש אותה, ואף הולך "בשמה" כביכול, לראות סרטים בז'אנר שאותו אהבה. לצופה מתברר כי לבניגנו הייתה מערכת יחסים דומה במשך רוב חייו כאדם בוגר, כאשר טיפל באופן דומה באמו. אמו של בניגנו, כפי שמתברר משיחותיו עם מרקו, לא הייתה במצב של תרדמת או סיעודית, אלא "עצלנית בלבד", וכך שלטה בחייו במשך שנים רבות.
[עריכה] ג. האישה הגדולה בסרט האילם
ההקצנה מגיעה לשיאה בסרט האילם, שעליו מספר בניגנו לאליסיה, בשיחותיו עמה, בעודה שרויה בתרדמת. האפקט של "סרט בתוך סרט" מאפשר ליוצר להגיע לפסגת ההקצנה מבלי לשבור את הריאליזם של היצירה ואת ההגיון הפנימי שבה.[1]
בסרט האילם מביא היוצר את תיאור היחס בין נשים לגברים לידי גרוטסקה, כאשר הגבר הוא בגודל אצבעה הקטנה של האישה. הגבר, המאהב, שאינו בטוח ביחסה של אהובתו המדענית כלפיו, בורח מפניה אולם היא משיגה אותו ומשאירה אותו לצידה. בסופו של דבר, באקט של יחסי מין, שהוא לכאורה אחד משיאיה של האהבה הגופנית, נבלע הגבר בתוך איבר מינה לעד.
נראה, כי אלמודובר לוקח את המצב הקיים בחברה, מצב של שוביניזם גברי, ומקצין את היפוכו. המתבונן, שאינו מכיר את מכלול סרטיו של אלמודובר, עשוי לשאול את עצמו האם מדובר בהתייחסות סאטירית כלפי המציאות הקיימת, או במיזוגיניה - שנאת נשים. היכרות עם סרטים אחרים של היוצר מצביעה על יחס סאטירי יותר מאשר על מיזוגיניה, מאחר שבסרטים אחרים של המחבר הוא מקַדֵש את האישה ואת כוחה, ולועג דווקא לגבר ולציוויי המגדר של החברה הגברית הפטריאכלית.
[עריכה] האלה האם
כוכביו של הסרט "דבר אליה", הם לכאורה שני הגברים מרקו ובנינגו. למרות זאת, הסרט נסוב על דמויות הנשים. אותן נשים אינן יוזמות דבר, שהרי הן שקועות בתרדמת עמוקה, ובכל זאת נוכחותן חזקה, והשפעתן על חיי האחרים היא הבסיס לעלילת הסרט.
אחד ההסברים לדמות האישה הגדולה בסרט האילם הוא, בשימוש של היוצר בארכיטיפ "האלה האם", מוטיב מטריארכלי, שהיה קיים בתרבויות הפגאניות הקדומות. בעשורים האחרונים מתחיל להתעורר בעולם גל המוגדר כנאו פגניזם [2] , ובו ישנה כמיהה והשתוקקות אל הטבע והטבעיות של הפגניות, ובין השאר גם למקום החשוב שאותו תפסה הנשיות בימי קדם. הגישות הנאו פגניות תוקפות את רעיון קיומו של האל הגברי המונותאיסטי, הקיים במקורות הדת היהודים, הנוצרים והמוסלמים, הנחווה כאל אגרסיבי והרסני. גישות אלה מעדיפות להתייחס לישות האלוהית כאל "האלה האם", דמות חמה ומכילה, מעין "אמא אדמה". בגישות הנאו פגניות המודרניות, מייצגת דמות "האלה האם" קריאה לשוויון פמיניסטי, מתוך הכלה ולא מתוך "ניצחון" או "השגת עליונות" על פני הגברים.
[עריכה] השאלות שנותרות פתוחות
הסרט פותח לדיון את משמעותה של האהבה, ואת תוצאותיה. בין השאלות שהסרט מעורר, שהתשובה עליהן אינה מובנת מאליה לצופים בסרט:
- מה היא אהבה.
- האם ניתן להכליל ולומר כי אהבה שאינה תלויה בדבר עדיפה.
- האם אדם שאוהב באופן חד צדדי הוא אכן אוהב, והאם האדם הנאהב באופן חד צדדי הוא אכן נאהב.
- האם גם את המתרחש בסרט האילם שבעלילת המשנה, שבו נבלע הגבר הזעיר לחלוטין בתוך האישה לצמיתות, ניתן להגיד כ"אהבה".
- האם ניתן לתת צידוק מוסרי לעצם קיום יחסי המין עם אליסיה, שלא הייתה מודעת למעשה ולא נתנה את הסכמתה; אם דבר זה, שנעשה בתום לב ומתוך אהבה, הוא שהביא בסופו של דבר להצלתה ולחזרתה לחיים.
[עריכה] מיקום הסרט במכלול יצירתו של אלמודובר
הסרט "דבר אליה" פותח את התקופה המאוחרת בסרטיו של אלמודובר, תקופה שניתן להגדירה כתקופת "בירור הגבריות", הממשיכה גם בסרטו הבא "חינוך רע". הסרט עוקב אחר חברותם של שני גברים, ומלווה את הקשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין הנשים שבחייהם. "בירור הגבריות" בסרט זה, כמו גם בסרט "חינוך רע" שבא אחריו, מוצא אמנם כי הגבריות היא מונח יחסי, התלוי בהגדרת הנשיות.
בכך שונה "דבר אליה" מסרטיו הקודמים של אלמודובר, שהתמקדו בנשים ובעולמן, והופיעו בהם נשים כשחקניות ראשיות ומשניות. הגברים, בסרטיו הקודמים של אלמודובר, הופיעו כדמויות נלוות וחסרות צבע ביחס לאותן נשים, ולא כדמויות משמעותיות.
למרות השוני והדגש על הקשר בין גברים, מתקיימים בסרט "דבר אליה" המאפיינים המובהקים של סרטי אלמודובר: עיסוק בנושאי המגדר, המוות, וכן צבעים חדים, זוויות צילום יוצאות דופן, ופס קול נעים ומעורר מחשבה.
את יצירתיותו של אלמודובר ניתן לראות במאפיינים רבים. בתחום הצילום, למשל, בסצנות הסרט האילם "המאהב המתכווץ", נראה המאהב הזעיר כשהוא מטפס לו על גבי עורה העירום, הלבן והחלק של אהובתו, גולש ומחליק בין שדיה המעוצבים לתלפיות והפטמות במרכזן. סצנה מצולמת ייחודית זו מהווה שיר הלל והאדרה לגוף הנשי.
בפסקול הסרט, למשל, על רקע האקט האכזרי אך הכמעט ארוטי בין לידיה הלוחמת לבין השור, אקט שממנו לא קמה עוד, נשמע ברקע קולה של הזמרת הברזילאית אליס רז'ינה - בשיר אהבה וגעגועים קורע לב. רז'ינה עצמה, בדומה לדמות לידיה בסרט, מתה באופן טרגי בגיל 37, כשהיא מותירה אחריה שלושה ילדים. סביר שעובדה מעוררת צמרמורת זו, בבחירת השיר והמבצעת, אינה מקרית.
זמר ברזילאי נוסף, קייטנו ולוסו, מופיע בדמות עצמו כשהוא מבצע בצורה מרגשת את השיר "קוקורוקו פלומה".
[עריכה] פרסים
הסרט זכה בפרסים רבים, ביניהם:
- אוסקר, בקטגוריית התסריט המקורי.
- גלובוס הזהב, בקטגוריית הסרט הזר.
- BAFTA, בקטגוריית הסרט הזר ובקטגוריית התסריט המקורי.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "דבר אליה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
- אתר הסרט הרשמי (אנגלית)
- ביקורת על הסרט מאתר "עין הדג"
- "דבר איתה, לא אליה", ביקורת מאת שלומית ליר
- "הטרופוביה" - על הסרט, מאת יקיר אלקריב - עיתון תל אביב
- "האישה הגדולה מהחלומות" - על הסרטים "דבר אליה" לעומת "לחזור", ביקורת מאת יובל ריבלין - מקור ראשון
[עריכה] הערות שוליים
- ^ להלן דבריו של אלמודובר עצמו על הסרט האילם
- ^ ראו מאמרה של כרמית מזרחי "כל מה שרציתם לדעת על הפגניות" - ב-"האייל הקורא"
| ערך מומלץ |
